בנט ולפיד: נצלו את השעה לטובה
המבנה הנוכחי של הממשלה והקואליציה מאפשר לחוקק אמנה חברתית שתאחד את העם ותמנע שסע על רקע דתי. התעלמות של בנט ולפיד מגודל השעה תהיה בכייה לדורות
מה נשאר? השסע הדתי. והנה הוא מתעורר ומרים ראש. חוק הפונדקאות, חוק הגיור, בחירת רבנים ראשיים, מינוי דיינים וכו'. הכנסת רועשת גועשת.

מנגד, בנט אינו בורג או זבולון המר או אורלב. הוא גם אינו הרב לוי או איתם. בנט מייצג במידה רבה את מה שיאיר שלג כינה בספרו – 'הדתיים החדשים'. נכון, גם אצל בנט וגם אצל לפיד יש דתיים ישנים וחילוניים ישנים. אבל המומנטום האלקטורלי שהביא את שניהם לאן שהם היום, הוא מהמקום החדש של רנסנס יהודי חילוני שמתחבר לדתיים החדשים. את השיח הזה אפשר לשמוע במרחב הציבורי. דמויות רבות מייצגות אותו, בצד החילוני ובצד הדתי. משל ומופת לדבר הם מגישי המילה האחרונה בגל"ץ - אברי וג'קי, אירית וקובי.
ובכנסת, לפיד, בנט וחבריהם אינם בודדים. ישנם חברי כנסת רבים שנמצאים שם במרחב 'הזה'. המרחב של יהדות וישראליות מחוברים ועמוקים, בגוונים שונים. שלי יחימוביץ' נראית ברת-שיח, פייגלין יכול להיות שותף מרכזי, ועוד רבים אחרים.
על רקע זה אופן ההתנהלות של החקיקה בזמן האחרון, בחוקים הרלוונטיים, הוא דז'וו כואב לפוליטיקה הישנה. ואני מדבר גם על כל החוקים הקשורים לאופייה היהודי של המדינה, כולל החוק המדובר. חוק זה לטענתי אינו נפרד מהמכלול של דמותה היהודית של המדינה. והוא שייך לתחום 'הזה' הרבה יותר מאשר לתחום הלאומי - יהדות מול דמוקרטיה. גם החוקים שקשורים לשאלות אתיות של ערכים, כמו חוק הפונדקאות וחוק הרישיון להתאבדות - אלו חוקים שלמסורת היהודית ברמה האתית והערכית יש מה לומר בהם. אסור שהחוקים הללו יפרידו בין ישראלים נאורים לבין דתיים חשוכים. כל כך נמאס להיות בשיח הזה. כמובן שגם שחוק הגיור צריך להיות במרכז העשייה וההסכמה.

כולל מנגנונים לפתרון בעיות חדשות שיעלו בעתיד. כמה שקט היה יורד על הציבוריות היהודית, כמה היינו מתפנים לעסוק בסוגיות המסובכות באמת. הרי היום כבר קיימת הבשלות לאמנה כזו. ישנם רבנים מכובדים ואנשי רוח, אקדמיה ומשפט רציניים מכל צד, שהיו מצליחים לנסח אמנה זו. הם אינם מגיעים לשדה בור. אמנת גביזון-מידן כבר כתובה, והיא יכולה להיות בסיס לאמנה זו.
בפני בנט ולפיד נמצאת ההזדמנות. רגע לפני שהממשלה הזו מתנפצת לרסיסים וחוזרים לפוליטיקה הישנה והעבשה - ממשלת ליכוד חרדים מפד"ל. זו תהיה בכייה לדורות. יצירת מהלך כפי שאני מציע יכולה להחיות את הממשלה ולהוות דבק להמשך קיומה בתוך השסעים האחרים שקיימים. ראש הממשלה יכול להתגייס גם הוא לעניין ולהיות חתום על החוקה וחוקים הללו לכשיחוקקו בכנסת בסיום החגיגי של התהליך. פעם אחת אנחנו מבקשים תהליך מפואר ומכובד. צריך משיח בשביל זה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg