בנט ולפיד: נצלו את השעה לטובה

המבנה הנוכחי של הממשלה והקואליציה מאפשר לחוקק אמנה חברתית שתאחד את העם ותמנע שסע על רקע דתי. התעלמות של בנט ולפיד מגודל השעה תהיה בכייה לדורות

שמואל בן דוד | 15/6/2014 21:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בנט,לפיד
הנה הנה חשבנו, שימין ושמאל מדיני זה לחלשים. באו קרי וציפי והנחיתו אותנו על הרגלים. ימין ושמאל עדיין רלוונטיים. אינני מקבל שההבדל ביניהם הוא רק כחוט השערה. בליבת הוויכוח תהום פעורה. אדרבא, דווקא ימין-שמאל חברתי כאילו שייכים לעבר. ישנם מעט מאוד סוציאליסטים בימינו. והסוציאל-דמוקרטים שישנם, אני בטוח ששנתיים בשלטון ילמדו אותם שהכלים הישנים כבר לא רלוונטיים. במרכז-ימין רוב רובם של האנשים ישמחו למצוא את דרך החמלה בתוך עולם ליברלי - למתן את הפערים, להחליש את הענקים, לחזק את הביניים.
מה נשאר? השסע הדתי. והנה הוא מתעורר ומרים ראש. חוק הפונדקאות, חוק הגיור, בחירת רבנים ראשיים, מינוי דיינים וכו'. הכנסת רועשת גועשת.
 
האחים במליאת הכנסת
האחים במליאת הכנסת צילום: דוברות הכנסת דוברות הכנסת
ובעיני זהו המבחן האמיתי של האחים [או בני הדודים – מחק את המיותר] בנט ולפיד. לפיד הבן אינו לפיד האב. יאיר כבר נמצא בדור שלא מפחד מארון הספרים היהודי. אצל לפיד ברשימה יש רב חרדי ותלמידת חכמים. גם הוא בעצמו אינו אנטי. לפיד ומפלגתו מייצגים בפוטנציאל את מה שיאיר שלג כינה בספרו – 'הרנסנס היהודי'.
מנגד, בנט אינו בורג או זבולון המר או אורלב. הוא גם אינו הרב לוי או איתם. בנט מייצג במידה רבה את מה שיאיר שלג כינה בספרו – 'הדתיים החדשים'. נכון, גם אצל בנט וגם אצל לפיד יש דתיים ישנים וחילוניים ישנים. אבל המומנטום האלקטורלי שהביא את שניהם לאן שהם היום, הוא מהמקום החדש של רנסנס יהודי חילוני שמתחבר לדתיים החדשים. את השיח הזה אפשר לשמוע במרחב הציבורי. דמויות רבות מייצגות אותו, בצד החילוני ובצד הדתי. משל ומופת לדבר הם מגישי המילה האחרונה בגל"ץ - אברי וג'קי, אירית וקובי.

ובכנסת, לפיד, בנט וחבריהם אינם בודדים. ישנם חברי כנסת רבים שנמצאים שם במרחב 'הזה'. המרחב של יהדות וישראליות מחוברים ועמוקים, בגוונים שונים. שלי יחימוביץ' נראית ברת-שיח, פייגלין יכול להיות שותף מרכזי, ועוד רבים אחרים.

על רקע זה אופן ההתנהלות של החקיקה בזמן האחרון, בחוקים הרלוונטיים, הוא דז'וו כואב לפוליטיקה הישנה. ואני מדבר גם על כל החוקים הקשורים לאופייה היהודי של המדינה, כולל החוק המדובר. חוק זה לטענתי אינו נפרד מהמכלול של דמותה היהודית של המדינה. והוא שייך לתחום 'הזה' הרבה יותר מאשר לתחום הלאומי - יהדות מול דמוקרטיה. גם החוקים שקשורים לשאלות אתיות של ערכים, כמו חוק הפונדקאות וחוק הרישיון להתאבדות - אלו חוקים שלמסורת היהודית ברמה האתית והערכית יש מה לומר בהם. אסור שהחוקים הללו יפרידו בין ישראלים נאורים לבין דתיים חשוכים. כל כך נמאס להיות בשיח הזה. כמובן שגם שחוק הגיור צריך להיות במרכז העשייה וההסכמה.
 

ציפי לבני ונפתלי בנט
ציפי לבני ונפתלי בנט  צילום: פלאש 90
אז מה יש לנו כאן? צחנת פוליטיקה ישנה. חכי"ם חילוניים ליברלים בעיני עצמם, פלורליסטיים בכאילו, ומצד שני חכי"ם דתיים, מותקפים מכאן ומשם. מתמרנים בינם לבין עצמם בריקוד ישן ובנאלי כמו ריקוד עייף של ליל שבת. רגל מדדה ימינה רגל מדדה שמאלה טקסט שמח, מנגינה עצובה,  ותחושת קבס עולה בגרון. אילו היה לי כוח הייתי מושיב את נכבדינו על שולחן אחד ומבקש מהם לקחת פעם אחת ברצינות תהליך של כתיבת חוקה ומערכת חוקים לדורות. לא קח ותן פוליטי נמוך והרסני, אלא בשיח מעמיק של טובי אנשי הרוח שלנו. בשיתוף פוליטיקאים רציניים. יושבים וכורתים אמנה לדורות - על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. מנסחים חוקה ומערכת חוקים נלוות ובאים לכנסת עם חבילה מוסכמת.

כולל מנגנונים לפתרון בעיות חדשות שיעלו בעתיד. כמה שקט היה יורד על הציבוריות היהודית, כמה היינו מתפנים לעסוק בסוגיות המסובכות באמת. הרי היום כבר קיימת הבשלות לאמנה כזו. ישנם רבנים מכובדים ואנשי רוח, אקדמיה ומשפט רציניים מכל צד, שהיו מצליחים לנסח אמנה זו. הם אינם מגיעים לשדה בור. אמנת גביזון-מידן כבר כתובה, והיא יכולה להיות בסיס לאמנה זו.
 

בפני בנט ולפיד נמצאת ההזדמנות. רגע לפני שהממשלה הזו מתנפצת לרסיסים וחוזרים לפוליטיקה הישנה והעבשה - ממשלת ליכוד חרדים מפד"ל. זו תהיה בכייה לדורות. יצירת מהלך כפי שאני מציע יכולה להחיות את הממשלה ולהוות דבק להמשך קיומה בתוך השסעים האחרים שקיימים. ראש הממשלה יכול להתגייס גם הוא לעניין ולהיות חתום על החוקה וחוקים הללו לכשיחוקקו בכנסת בסיום החגיגי של התהליך. פעם אחת אנחנו מבקשים תהליך מפואר ומכובד. צריך משיח בשביל זה?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שמואל בן דוד

צילום:

איש חינוך, הוראה והדרכה במרחב שבין יהדות לדמוקרטיה

לכל הטורים של שמואל בן דוד

עוד ב''דעות''

פייסבוק