ישראל צריכה לגרש את משפחות המחבלים

המדינה צריכה לחסל את כל האחראים למעשה הרצח והחטיפה, להיות חופשיה להרוס בתי מחבלים ולגרש מנהיגים חמאסיים לעזה. אויב שהאידיאולוגיה שלו כוללת רצח עם יש לפעול נגדו ללא חסמים

אמנון לורד | 1/7/2014 12:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
רצח שלושת הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער, מחייב את ישראל לפעולה מערכתית שהתגובה הצבאית היא רק חלק ממנה, ולא החלק החשוב ביותר. לכן, במקרה המזעזע הנוכחי צודקים אלה הדורשים לפעול מהראש ולא מהבטן. לא תמיד זה כך.

עוד בנושא ב-nrg:
למנוע ביזיון לאומי: עונש מוות לרוצחי הנערים
מורן אטיאס בארץ: "הם הרגו את הבנים שלנו"
חוקרי מערות ומתנדבים: כך נמצאו גופות הנערים

יש מקרים שבהם פעולה מידית, אפילו אוטומטית, קשה ביותר מתוך זעם משתולל היא גם הכי אפקטיבית. יתר על כן, לצורך ההשפעה היעילה ביותר צריך לנהוג בתגובות בטן לפי הכלל של הנרי קיסינג'ר של שימוש מרבי במלוא העוצמה ורצוי באחוזים ניכרים מעבר לדרוש.

אלא שלא זה המקרה ולו גם מהסיבה שעכשיו זו כבר לא פעולת התגובה הראשונית. צה"ל והשב"כ כבר ביצעו את הפעולות הנרחבות ביהודה ושומרון ופעילות זו צריכה להימשך. אין לישראל כרגע הלוקסוס להשתולל. אז מהבחינה הצבאית ישראל צריכה לסמן כמה מטרות, חלקן בלתי צפויות, ולפעול לאורך זמן על מנת לחסל את כל מי שאנחנו רואים כאחראים למעשה הרצח והחטיפה – החל מהמטיפים דרך המפעיל המרכזי וכלה במחבלים עצמם, אלה שביצעו את הרצח.

מפעיל רשת חוליות החוטפים בשטחים הוא סאלח אל ערורי המתגורר היום בתורכיה. חיסול תשתיות אזרחיות חמאס כולל כנראה גם את צינורות המימון של החוליות האלה. אם יש בכירים מאל ערורי בחמאס שישראל מוצאת לנכון לחסל, זה הזמן.
 
צילום: אי.פי.איי
''אין לישראל לוקסוס להשתולל''. חיילים בחלחול הבוקר צילום: אי.פי.איי
צילום: יוסי אלוני
''צריך להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק'' . השייח ראאד סלאח צילום: יוסי אלוני
צילום: דני מרון
מול אויבים שגורמים לרצח עם - אין חסמים. קבריהם של הנערים החטופים צילום: דני מרון

המכשיר החשוב ביותר בארגז הכלים הישראלי הוא התחום המשפטי, כפי שציין בטלויזיה ח"כ יריב לוין. אמנם מערכת המשפט התקדמה קצת מאז האינתיפאדה השניה ופעולות החיסול הממוקדות כמו גם הפעולות שבאמצעותן בלמה ישראל את המשטים והמטסים לטובת חמאס, קיבלו אישור ולגיטימציה, אבל היום הן אינן מספיקות.

הצעדים הדרושים הם ביחס לאיום האיסלאמיסטי הרוגש מסביב לישראל, וביחס לאופים של ארגוני הטרור. ישראל צריכה להיות מסוגלת לגרש מנהיגים חמאסיים מיהודה ושומרון לעזה. היא צריכה להיות חופשיה להרוס בתי מחבלים ומשפחות מחבלים. אפילו צעד קיצוני של גירוש משפחות מחבלים צריך להיות בארסנל הישראלי.  מדובר באויב שהאידיאולוגיה שלו כוללת רצח עם, וצריך להסיר חסמים במלחמה נגדו.

פעולה נוספת שאפשר עכשיו לקדם במהירות היא הוצאת התנועה האסלאמית הפלג הצפוני אל מחוץ לחוק. מסביב לפעולה רצחנית אחת של שלושה ילדים פרוסים מעגלים שונים של לגיטימציה. זה לא רק שהוכח שהתנועה האסלאמית של ראאד סאלח מקבלת מימון מחמאס, אלא בסובלנות שהיא מקבלת מהחברה הישראלית היא מעניקה פגוש קדמי של לגיטימציה לטרור ולאידיאולוגיה הרצחנית של חמאס.

לא יתכן שהחוק הישראלי יהיה סובלני לארגון תומך טרור, המייצר למעשה פוטנציאל טרוריסטי. כך גם ישראל במו ידיה מעניקה גיבוי עקיף לטרור הזה בכך שהיא מאפשרת לחברת כנסת כמו חנין זועבי להיבחר לכנסת או אפילו להמשיך להיות חברה בה.

גורם תורם חשוב לפעולות כמו החטיפה והרצח של שלושת הנערים, כפי שציין אלוף פיקוד מרכז ניצן אלון, הוא שחיקת ההרתעה עד כדי אובדנה. כדי להבין מה זו הרתעה צריך רק להסתכל על ההשתלטות של כוחות הקומנדו הרוסיים על חצי האי כרים.
זו היתה השתלטות על שטח גדול מישראל בכוחות מעטים ביותר וככל הידוע, ללא שפיכות דמים. הרי מי יעיז לשלוף מצלמה מול לובשי המדים הבלתי מסומנים עוטי המסיכות?

המקרים האחרונים של נערים שהתגרו בחיילים עם מצלמה מול הפנים רק כדי לתעד פעולה אחת של אובדן שליטה נועדו בדיוק לצורך זה. הן גם מייצרות תעמולה שלילית נגד צה"ל וגם הופכות את החיילים לחוכא ואיתלולא בעיני התושבים הפלסטינים. גם אלימות חיילית מיותרת וגם אובדן הרתעה. פעולות אלה ממומנות ומודרכות בין השאר על ידי ארגונים ישראלים אנטי-ישראליים, והן מהוות מעגל נוסף שמזין את הטרור. כך גם פעילותו של ארגון מחסום ווטש. זו הזדמנות להמשיך בקידום החקיקה נגד מקורות המימון לארגונים אלה ולחסימת המעורבות הזרה בענייניה הפנימיים של ישראל. ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת שחייבת לשחרר סוף סוף את היד הקשורה מטאפורית מאחורי הגב. זו היד המשפטית. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

פייסבוק