שבת בתל אביב: שיפתחו ויניחו לנו
אם התל-אביבים מעדיפים תרבות של צרכנות, ונרתעים מהזהות היהודית, שיבושם להם רק שלא יפריעו להצמיח כאן ישראליות יהודית
תלאביבצנטריות במיטבה. סליחה, פלורליזם. ממש מזכיר חברה אחרת בישראל, מהצד השני של הסקאלה, עשר דקות מתל אביב על ציר ז'בוטינסקי המסכן, שנגזר עליו לחבר בין שתי החברות הללו. אבל לפני כן כמה הבהרות וגילויים נאותים. אני חובש כיפה. חברתית שייך למגזר הדתי. מצד שני אני עוף מוזר. אני לא מחויב לתבניתיות הדתית. אינני בודד: במגזר הדתי ישנו זרם הולך וגובר של התחדשות עמוקה ומעניינת. המחקרים מדברים על 80%. אני מאלו שמאמין במהותיות של העמדה הישראלית-יהודית הזו. מנגד, אולי מבעד, יותר ויותר גלויי ראש מוצאים את עצמם מעמיקים את זהותם היהודית. גם כאן המחקרים מדברים על אחוזים גבוהים מאוד. ובתוכם יותר ויותר שרואים את העניין בצד המהותני שלו ולא רק הפולקלוריסטי.
לאחר שהפרדנו את היהדות מהדת, נוכל להפריד את המדינה מהדת. ומדינת ישראל תהיה סוף, סוף מדינה יהודית. מדינת לאום לציוויליזציה מפוארת, עתיקת יומין אך מתחדשת ורלוונטית.
בתוך המיפוי הזה נוכל למצוא קבוצות התייחסות חדשות. הקבוצה הדתית תמשיך להתקיים ולשמר את דתיותה. המדינה תכיר בהם ותאפשר להם חיים ע"פ אמונתם. בירתם תהיה בני ברק. מנגד תתגבש קבוצה קוסמופוליטית של מתייוונים מודרניים. בירתם תהיה תל אביב. זהותם היהודית לא תהיה רלוונטית. זה לא חדש: במאות הראשונות לספירה, במיוחד על חוף הים, התקיימו ערים נוכריות במרחב היהודי בארץ ישראל.
אבל מעבר לשתי קצוות אלו, תתגבש הקבוצה המרכזית של ישראל, הקבוצה הישראלית. המדינה תגדיר את עצמה בזהותה היהודית [הלאו דווקא דתית] דמוקרטית, בביטחון פנימי עמוק. לאט לאט, מתוך יצירה וביטחון נגבש ונתחדש בתוך הזהות הזו שמחוברת לשורשיה העתיקים, באלף גוונים. זהות יהודית מגוונת, פלורליסטית, דמוקרטית וממורכזת לזהותה וליעודה האנושי.
מדינת ישראל היהודית תדע להכיל בתוכה מיעוט ערבי, מיעוט קוסמופוליטי ומיעוט דתי. ממילא בני ברק ובנותיה סגורה לאוכלוסיות שונות. אז גם תל אביב תהיה סגורה לאוכלוסיות בעלות זהות יהודית. בין לבין רוב הציבור בישראל יתהלך בגאווה ובביטחון בתוך הזהות היהודית ישראלית שלו. וכמו בעולם מסודר, תהיה זרימה טבעית בין השבטים השונים בישראל.
על כן אני לא מתרגש מהתלאביביות. שיפתחו את המסחר בשבת. הרי ממילא פתיחת מרכולים היא תרבות (כך למדתי ממישהו שהתראיין אתמול ברדיו). מי שהמסחר אצלו הוא תרבות, לא יכול להתחבר לרעיון הסוציאלי של יום מנוחה, רעיון יהודי להפליא. ממילא אותם צעקנים ממורכזים סביב אל הרייטינג, אל המכירות בכל מחיר, אל 'תרבות' הצרכנות.
יש ערבות הדדית, ובעולם אידיאלי יתכן שהיינו צריכים להתאמץ לשכנע את התלאביבים בקמצוץ זהות יהודית בלי שירגישו שהוציאו אותם 'לשמד'. בעולם שלנו התלאביבים הללו, בני דת הצרכנות, כמו החרדים והחרדלים, עוצרים אותנו מליצור את הישראליות היהודית, השלב הבא של המהפכה הציונית. שוב ושוב אנחנו מדשדשים בוויכוח הישן - שמערבב דת עם יהדות ודוחה כל זהות יהודית, כי היא דתית. או לחלופין דוחה כל זהות ישראלית. זה עוצר אותנו.
הגיע הזמן להשתחרר. לצאת לדרך. לצורך כך אני מציע להרפות קצת, לפחות לזמן מה, לשרטט קוים לגיטימיים של מי שאינו רוצה להיות חלק מהיהדות הישראלית ולאפשר לכל השאר ליצור מרחב מרכזי של יצירה חדשה.
הערת סגירה: לצורך הכתיבה הפובליציסטית, חטאתי בהכללות בלתי נסלחות. אין דרך אחרת. זה לא מונע ממני להסתייג מההכללות ולבקש סליחה מראש למי שמרגיש שההכללות הללו חוטאות ביחס אליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם