רצח הנער: לא ליפול למלכודת ההשוואה
האם מישהו מתאר לעצמו שרוצחי הנער יקבלו פרס מממשלת ישראל ושבכיכרות ירושלים יחגגו את מותו? לא מדובר במציאות מקבילה
כחודש לפני כן כתבתי מאמר שכותרתו 'תג מכעיר' בגנות התופעה הבזויה הזאת. שלחתי ל-ynet את המאמר אך משום מה לוח הזמנים שלהם אפשר להם לפרסם אותו רק יום אחרי הטבח, בעוד דם הנשחטים באיתמר עוד רותח. 'דווקא עכשיו זה חשוב', דחק בי העורך. אודה ואבוש שהתפתיתי לרגע להגיד לו כן, אבל אז נמלאתי תחושת גועל וסירבתי.
לפרסם מאמר שמגנה חוליגנים שמפנצ'רים רכב, שעות ספורות לאחר טבח מחריד של ילדים, נראה לי בזוי והזוי. מין רצון ודחף חזק להראות שיש 'קיצונים משני הצדדים' ובסה"כ יש פה 'מעגל אלימות ודמים'. שני מושגים מעוותים ושקריים שחוגגים פה לאחרונה. מושגים שנועדו למשווקי אשליית השלום למכור להם ולנו שגם הצד השני בדיוק כמונו וצריך להוביל לשלום בין מתונים.
מיד לאחר חטיפת הנערים מיהרו בוז'י הרצוג ומספר אנשי תקשורת להזהיר מפני תג מחיר, גם תוך כדי ולאחר מציאת גופות הנערים מיהרו להתריע זהבה ובוז'י מפני קיצוניים. והנה, לא לחינם התריעו: אלפי קריאות ל'נקמה' הגיעו מכל עבר ברשת ומחוצה לה ואפילו הייתה הפגנת פעילי ימין, פה ושם גם נוקבו צמיגים ו'גל עכור של גזענות והסתה' הציף את ישראל כדברי העיתון לאנשים חושבים.
יום לאחר מכן נמצאה גופת נער ערבי, וזה הדבר שנתן את הגושפנקה הרשמית. אנחת רווחה כללית נשמעה מכל מי שבמשך 18 יום נחרד מהרגשת האחדות וגילויי הלאומיות. "אנחנו בדיוק כמוהם", נשמו לרווחה זהבה, בוז'י ואורי משגב וכבר התחילו לרקוד על דמו בהורה סוערת בעלת ריח חריף של עלילות דם רוסיות במאה ה-19. הפרעות והפוגרומים לא איחרו להגיע גם הם, בתזמון מושלם.
ואכן, יש להתייחס לכל רצח אכזרי ולכל פריעת חוק באותו אופן ללא קשר למוצא הפושע - והלוואי וכך היו חושבים גם אנשי השמאל - אך לא זו הנקודה. אך נניח, חלילה, שהרוצחים הם יהודים - האם זה הופך אותנו לכמותם? האם אתם מתארים לעצמכם שאותו רוצח יקבל מענק כספי מהממשלה, עיריית ירושלים תקרא רחוב על שמו ומשפחתו תזכה לכבוד גדול ולהערצה? ואיפה בדיוק חולקו הבקלאוות כשנודע על רצח הנער? ואיפה אלפי התמונות של נערים יהודיים מסמנים עם האצבע כמו בקמפיין שלושת האצבעות המזוויע?
גם בשיא הכאב שהיה לאחר היוודע רצח הנערים, לא יצאו ההמונים לרחובות ועשו פוגרומים כמו הפרעות שאנחנו רואים בימים אלו, בסגנון ליל הבדולח. למעט מספר קבוצות בפייסבוק וכמה מקרים בודדים של אלימות כנגד ערבים, השגרה הכואבת המשיכה. תשאלו את כל מוכרי השקר של הקיצונים בשני הצדדים, איפה המתונים בצד הערבי? איפה אלו שיארגנו תהלוכת 'תג מאיר' בשועפת ובבית חנינא ויקראו להרגעת הרוחות ולנהוג באיפוק? איפה אלו שיגנו את ההתפרעויות ויעשו תהלוכות בעד השלום ונגד נקמה? ומה זה בדיוק כל הפרעות האלו אם לא 'תג מחיר' אותו מבצעים הערבים (בצורה הרבה יותר קיצונית מריסוס גרפיטי)?
הרבה לפני שהתבררו נסיבות רצח הנער כבר 'ידעו' חברי הכנסת הערביים, וגם יריב אופנהיימר, ערד ניר, זהבה גלאון ואפילו ציפי לבני, שיהודים רצחו את הנער. ואם כבר, אז מתנחלים. בקמפיינים הקבועים שלהם הם מזהירים אותנו שהסתה של רבנים ואנשי ימין מובילה למעשים. אכן, הסתה עלולה להוביל למעשים. ההסתה של כל החבורה הזאת וקבלת עלילת הדם בהתלהבות כזאת, הובילה לפרעות ולפוגרומים שאירעו בסוף השבוע האחרון. דם הנפגעים מהמהומות האלו על ידיהם של אופנהיימר, גלאון ושות'.
כמובן שלא תשמעו אותם מגנים את הפורעים. לכל היותר יקראו לכל הצדדים לנהוג באיפוק ובסובלנות ויחד עם זה גם יגנו את אנשי הימין ש'מלבים' את האש. עם כזאת צביעות מבפנים, לך אחר כך תתלונן על אפליית ישראל באו"ם. גלאון שדרשה לכנות תג מחיר כטרור, קוראת לזריקת בקבוקי תבערה ופרעות אלימות בשם 'הפגנות' ומגנה את שר החוץ. כך גם הרצוג – זה שקרא לטפל בתג מחיר בכל הכלים העומדים למערכת אכיפה ממש כמו בארגון טרור - חושב פתאום, לנוכח הפרעות במגזר הערבי, שאולי צריך לקרוא דווקא להרגעה. גם אופנהיימר נזכר שהוא דווקא יכול להבין פורעים, אם הם ערבים.
על התקשורת בישראל אין בכלל מה לדבר,
באמירתכם הנלוזה שקיצונים יש בשני הצדדים וקריאתכם הצבועה ל'כל הצדדים להירגע', בהשוואתכם המעוותת בין כותבי סטטוס בפייסבוק ומרססי גרפיטי לבין רוצחים ופורעים, אתם מעודדים טרור.
בהתעלמותכם המופגנת והגזענית מהפרעות והפוגרומים והתייחסותכם הרפה, תוך קריאה לאיפוק וסבלנות (כשבאותה עת אתם קוראים ליד קשה כנגד הקוראים לנקמה), אתם מעודדים תג מחיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם