
היום הראשון: האסטרטגיה של חמאס לא עובדת
חמאס ניסה להפתיע ולתקוף כמעט בכול האמצעים העומדים לרשותו, אבל "כיפת ברזל" שיבשה לו את התוכניות. לעומת זאת, צה"ל והדרג המדיני בחרו באסטרטגיה של לחץ הולך וגובר, שאמורה להכריע את הכף לטובת ישראל / פרשנות
עוד על מבצע "צוק איתן" ב-nrg:
• תיעוד נדיר: חוסלו מחבלים שחדרו מהים
• נשארים בבית: בדרום בוטלו קייטנות, לימודים ומבחני סמסטר
• יעלון: "אזרחי עזה יסבלו יותר מתושבי ישראל"
המטרה של צה"ל היא להפעיל לחץ הדרגתי, שעוד יילך ויגבר, מבלי למצות את כל המטרות האיכותיות לתקיפה, כבר בתוך יומיים-שלושה. הלחץ המתגבר אמור לגרום לחמאס לשקול בכל רגע נתון את המשך הכדאיות של הלחימה.
איך שהדברים נראו בסיומו של יום הלחימה הראשון של "צוק איתן", החמאס, בסיוע הג'יהאד האסלאמי, ניסה להפתיע עם מתקפה כבדה בשטח הישראלי. זו הסיבה שהחמאס שלח חוליה ימית שניסתה לבצע פיגוע באזור זיקים, ובמקביל שוגרו מטחי טילים לעבר אזורים נרחבים בישראל, כולל תל אביב, השרון וירושלים. הירי הגיע אפילו עד חדרה. זירה משמעותית נוספת אמש הייתה קרב על מנהרה שחפר החמאס במשך חודשים באזור כרם שלום - אך הושמדה על ידי צה"ל.
במקביל למתקפה המעשית, ניסה חמאס, באמצעות דובריו, לשגר מסרים לפיהם הוא מוכן לחזור להבנות שהושגו בתום "עמוד ענן", וזאת בתנאי שישראל תשחרר מחדש את משוחררי עסקת גלעד שליט, שנעצרו לאחר החטיפה והרצח של הנערים מגוש עציון. אילו ישראל הייתה נענית להצעה של החמאס, ונעתרת להפסקת אש כמעט מיידית, היה זה הישג משמעותי לארגון.


במידה רבה, נראה שהאסטרטגיה של החמאס "לא עבדה" בזכות סוללות כיפת ברזל. ה"באג" באסטרטגיה של הארגון עד כה הוא שמלאי הטילים ארוכי הטווח בעזה כנראה קטן כיום באופן משמעותי לעומת מה שהיה במהלך מבצע "עמוד ענן", בעוד שמצד שני, כמות סוללות "כיפת ברזל" שבידי צה"ל גדולה הרבה יותר. חלק מהסוללות הן כבר מ"דור ב'", עם יכולות משופרות.
בשורה התחתונה, לא נרשמת היסטריה בעורף הישראלי, לאכזבת מנהלי הלחימה ברצועת עזה. אבל, יש פה גם אלמנט של מזל. שיעורי ההצלחה של סוללות כיפת ברזל עדיין אינם 100 אחוז. רקטה אחת שתיפול באזור מיושב ותגרום לנפגעים רבים, תשנה את התמונה.
ייתכן גם שהחמאס שומר באמתחתו עוד הפתעה או שתיים, כמו הרקטה שהגיעה עד חדרה, בטווח של 120 ק"מ מרצועת עזה, למרות שלא היה ידוע מראש על רקטות בעלות טווח כזה.
בינתיים, בצד הישראלי, צה"ל עובד לפי תוכנית תקיפת יעדים שעד כה כללה כמה מאות מטרות, כולל 98 מחפורות של טילים ארוכי טווח שהותקפו, מתקני ייצור של טילים חדשים וגם בתים פרטיים של דמויות מרכזיות בחמאס.
גם גיוס המילואים שאושר אתמול על ידי הדרג המדיני הוא חלק מן התוכנית הסדורה. צה"ל גייס בצווי 8 אלפי מילואימניקים, אבל לא את כל ה-40 אלף שאושרו לו. רוב המילואימניקים נשלחו לחזית הצפון, כדי להחליף שם
"צוק איתן" הוא אחד המבצעים שצה"ל והדרג המדיני יצאו אליהם בצורה הכי פחות מתלהמת אי-פעם, אבל למרות שלא הוגדרו לו יעדים פומביים מרחיקי לכת כדוגמת "פירוק החמאס מנשקו", הכוונה היא למבצע ממושך, עד שהחמאס יסכים להפסקת אש ללא תנאי. עצם ריכוז הכוח מול הרצועה נועד בראש ובראשונה להגביר את הלחץ על מקבלי ההחלטות בחמאס.
ובכל זאת, יש לקוות כי צה"ל לא יידרש באמת למבצע קרקעי כן פוטנציאל ההסתבכות הוא גדול, במיוחד לאור העובדה שצה"ל לא הכין את עצמו לכך במשך חודשים ארוכים ברציפות, כפי שעשה לפני "עופרת יצוקה" בינואר 2009. בנאום המוקלט ששודר אמש, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכין את הציבור להתמשכות הלחימה - אך האם חמאס יניף דגל לבן לפני כן?