כיפת ברזל: מלחמה מנצחים בהתקפה

מערכות הגנה סופם להיפרץ. הם יתסכלו את האויב, אבל יגרמו לו לשפר את יכולותיו. במקום נתניהו, צ'רצ'יל לא היה מהסס

שניאור שפירא | 10/7/2014 15:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: כיפת ברזל
בשבוע האחרון לוחמי כיפת ברזל עובדים שעות נוספות. לאחר כמעט שנה וחצי של שקט, מאז "עמוד ענן", חזרה האש למחזותינו. עבודתם החשובה של החיילים, מאפשרת את המשך שיגרת החיים במידה סבירה לציבור הרחב. היכולת לנטרל טילים בעודם באוויר, תוך מזעור פגיעה בחיי אדם, נותנת לקברניטי המדינה את היכולת לפעול באורך רוח.
 
מלחמה לא מנצחים בהגנה
מלחמה לא מנצחים בהגנה צילום: אדי ישראל
אמנם, יש מחלוקת על אחוזי הצלחת יירוט הטילים שלה. ההערכות המיטביות מדברות על 85% אחוזי הצלחה, בעוד הנמוכות על 30% אחוזי יירוט. מכל מקום הצלחתה העיקרית נמדדת בתחושת הביטחון לאזרחים. בזה ללא ספק תוצאותיה מעולות. ביישובי הדרום ניתן לשמוע אזרחים השומעים אזעקת צבע אדום, מפטירים "יש כיפת ברזל", וממשיכים בדרכם. רבים מתוכם אינם הולכים למקלטים.

אך זה לא כל הסיפור. כיפת ברזל פותחה ומשמשת כמערכת הגנתית. חלק ממכלול הגנתי רב שכבתי מפני טילים, הכולל בנוסף, את החץ ושרביט הקסמים. מערכות אלו אמורות לספק הגנה מיטבית מפני כלל איומי הטילים הקיימים. מערכות אלו עולות מאות מיליוני דולרים. הכסף אמנם מגיע גם מכספי סיוע אמריקניים, אך בסופו של דבר מדובר במלחמה אבודה מראש. על מנת ליירט טיל פשוט, מתוצרת ביתית של חמאס, אנו משלמים מיליונים. עלותם של טילי הקאסם אפסית. המשוואה הכלכלית לא הגיונית.

מעבר לטיעון הכלכלי ישנו הטיעון האסטרטגי. אין יכולת לנצח, בטווח הארוך, בעזרת מערכות הגנה. יש למדינת ישראל אזרחים הזקוקים להגנה. היום מדובר בטילים שכיפת ברזל יכולה ליירט, אבל בעתיד יגיעו חלילה טילים שאין ביכולתנו לנטרל. מלחמה מנצחים בהתקפה. הרתעה מייצרים בתגובה מוחצת. מערכות הגנה סופם להיפרץ. נכון, הם יתסכלו את האויב. אבל הם יגרמו לו לדבר אחד: לשפר את יכולותיו עד אשר יפרוץ את מערכי ההגנה. אין דלת חסינה בפני פורץ. כך גם אין מערך הגנה החוסם כל התקפה.

אנו עומדים במצב מתמשך של ירי טילים לעבר מדינת ישראל, יותר ופחות, לאורך כעשר שנים. הדרך היחידה להפסיק את הטרור לאורך זמן הינה התקפה. נכון, המלחמה מעלה חששות כבדים. בבית הספר לקצינים מלמדים ש"מלחמה היא ממלכת אי הודאות". 
איש לא יודע מי ישוב ובאיזו צורה. יש כאלה שלא יאהבו את זה ויעדיפו הבלגה או הכלה. הבלגה פירושה כניעה לטרור. הדוקטרינה ההגנתית היא אם כל חטאת ביצירת מוטיבציה אצל האויב. הוא ישב וילמד את מערכות ההגנה שלנו ויתקוף אותנו במקום ובזמן המתאים. מדינת ישראל מחויבת לספק הגנה זאת לתושביה.

מדינת ישראל קיבלה את הזמן הדרוש לה על מנת לקבוע את דרך הפעולה האידיאלית. עכשיו יש לה הזדמנות להוכיח כי ביכולתה גם לדעת להתקיף. כי ביכולתה להסיר את האיום המרחף מעל אזרחיה. זה תפקידה של המדינה. פירוק החמאס ונטרול האיום, יכול להתבצע אך ורק על ידי כניסה משמעותית ואגרסיבית לתוככי הרצועה. בסבב הקודם מדינת ישראל הסתפקה בהפצצות מהאוויר. בסבב הקודם נורו טילים לעבר ראשון לציון. הפעם הם כבר בחדרה. ללא כניסה קרקעית המצב יחריף.

זהו מבחנו הגדול של בנימין נתניהו. האם נתניהו יודע לפעול בעצמו או רק להיגרר אחר אחרים? נתניהו ידוע כמעריץ של צ'רצ'יל. בהזדמנויות שכאלה צ'רצ'יל לא היה מהסס. זה ההזדמנות של ראש הממשלה להוכיח שהוא ברמתם של הגדולים ביותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שניאור שפירא

צילום:

סטודנט לכלכלה ומשפטים, חבר ההנהגה הצעירה של 'הבית היהודי'

לכל הטורים של שניאור שפירא

עוד ב''דעות''

פייסבוק