כיפת ברזל: מלחמה מנצחים בהתקפה
מערכות הגנה סופם להיפרץ. הם יתסכלו את האויב, אבל יגרמו לו לשפר את יכולותיו. במקום נתניהו, צ'רצ'יל לא היה מהסס

מלחמה לא מנצחים בהגנה צילום: אדי ישראל
אך זה לא כל הסיפור. כיפת ברזל פותחה ומשמשת כמערכת הגנתית. חלק ממכלול הגנתי רב שכבתי מפני טילים, הכולל בנוסף, את החץ ושרביט הקסמים. מערכות אלו אמורות לספק הגנה מיטבית מפני כלל איומי הטילים הקיימים. מערכות אלו עולות מאות מיליוני דולרים. הכסף אמנם מגיע גם מכספי סיוע אמריקניים, אך בסופו של דבר מדובר במלחמה אבודה מראש. על מנת ליירט טיל פשוט, מתוצרת ביתית של חמאס, אנו משלמים מיליונים. עלותם של טילי הקאסם אפסית. המשוואה הכלכלית לא הגיונית.
מעבר לטיעון הכלכלי ישנו הטיעון האסטרטגי. אין יכולת לנצח, בטווח הארוך, בעזרת מערכות הגנה. יש למדינת ישראל אזרחים הזקוקים להגנה. היום מדובר בטילים שכיפת ברזל יכולה ליירט, אבל בעתיד יגיעו חלילה טילים שאין ביכולתנו לנטרל. מלחמה מנצחים בהתקפה. הרתעה מייצרים בתגובה מוחצת. מערכות הגנה סופם להיפרץ. נכון, הם יתסכלו את האויב. אבל הם יגרמו לו לדבר אחד: לשפר את יכולותיו עד אשר יפרוץ את מערכי ההגנה. אין דלת חסינה בפני פורץ. כך גם אין מערך הגנה החוסם כל התקפה.
אנו עומדים במצב מתמשך של ירי טילים לעבר מדינת ישראל, יותר ופחות, לאורך כעשר שנים. הדרך היחידה להפסיק את הטרור לאורך זמן הינה התקפה. נכון, המלחמה מעלה חששות כבדים. בבית הספר לקצינים מלמדים ש"מלחמה היא ממלכת אי הודאות".
מדינת ישראל קיבלה את הזמן הדרוש לה על מנת לקבוע את דרך הפעולה האידיאלית. עכשיו יש לה הזדמנות להוכיח כי ביכולתה גם לדעת להתקיף. כי ביכולתה להסיר את האיום המרחף מעל אזרחיה. זה תפקידה של המדינה. פירוק החמאס ונטרול האיום, יכול להתבצע אך ורק על ידי כניסה משמעותית ואגרסיבית לתוככי הרצועה. בסבב הקודם מדינת ישראל הסתפקה בהפצצות מהאוויר. בסבב הקודם נורו טילים לעבר ראשון לציון. הפעם הם כבר בחדרה. ללא כניסה קרקעית המצב יחריף.
זהו מבחנו הגדול של בנימין נתניהו. האם נתניהו יודע לפעול בעצמו או רק להיגרר אחר אחרים? נתניהו ידוע כמעריץ של צ'רצ'יל. בהזדמנויות שכאלה צ'רצ'יל לא היה מהסס. זה ההזדמנות של ראש הממשלה להוכיח שהוא ברמתם של הגדולים ביותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg