נכנסים או לא: ההססנות שוחקת את הצבא
המוטיבציה של הכוחות הערוכים לכניסה לרצועה מרקיעה שחקים, אך אם גם הפעם הדרג המדיני יהסס להשלים את המשימה, קשה יהיה לגייס בפעם הבאה
ימי מבצע 'עמוד ענן' תפסו אותי בתור סמל מחלקה בשריון לפני שחרור. קשה לתאר את התחושות שהיו שם. התרוממות רוח אדירה. הנכונות וההקרבה שהפגינו חיילי הסדיר והמילואים לטובת האזרחים שבעורף הייתה נדירה. השגרה הצבאית פועלת בצורה כזו שחייל פשוט תמיד יחפש את הבטלה. לא כך היה אז. בזמן שהמפקדים חרשו את הארץ על מנת להתכונן למבצע, עשו החיילים "הפשוטים" לילות כימים על מנת להכשיר את הטנקים והנגמ"שים למבצע. ככה זה כשהאחריות לכל אחיך בעורף על גביך.
אכזבה גדולה. כוחות צה''ל בעמוד ענן
צילום: אי-פי-אי
משיחות עם חבריי בימים האחרונים, מבצע "צוק איתן" נראה דומה מאוד. רמת ההכנות אפילו גבוהה יותר. אבל השחיקה גבוהה. קשה מאוד לשמור על רמות דריכות וריכוז לארוך שבועות שלמים בשטחי הכינוס. התנאים הקשים במקום - חום, עבודה קשה, חוסר שינה, חוסר בהיגיינה בסיסית בתוספת לחשש המתמיד לחיים נותנים את אותותיהם. שלא לדבר על חיילי המילואים. שבנוסף לכל מה שתיארתי גם משאירים מאחוריהם אישה, ילדים ועבודה.
המתח הזה חייב להישבר בשלב זה או אחר. בין אם תתבצע כניסה קרקעית ובין אם יוכרז על פיזור החיילים המכונסים בפאתי עזה. השאלה איך הוא ישבר. סוף כל סוף חיילים הם אזרחים. המחאה העממית שפרצה לאחר ההכרזה על "הפסקת האש" מייצגת במידה רבה גם עמדתם של החיילים. בעיני רבים בציבור הציוני בישראל ההכרזה העידה על כניעה. על גיוס מילואים מיותר. על הצהרות ריקות מתוכן של ראשי המדינה בנוגע ל"פירוק החמאס".
לציבור נמאס. הציבור לא מכיר, וגם לא אכפת לו מה אומרים בדיונים סגורים וסודיים. הוא רוצה תוצאות. וכרגע התוצאה היא אלפי טילים על ישראל, שרק בנס ובעזרת כיפת ברזל לא גרמו מאות נפגעים. הוא רואה חוסר התאמה בין דיבורים למעשים. וזה מתמשך. כבר שנים רבות שמדינת ישראל לא עמדה ביעדים המבצעים שהציבה מראש.
המבצעים האחרונים יצרו בעיה של חוסר אמון.
מדינת ישראל חייבת להחזיר את הביטחון לאזרחיה. על מנת שזה יקרה, המבצע חייב להסתיים באחת משתי הדרכים הבאות: כניסה קרקעית מסיבית לתוככי עזה, טיהור הרצועה מנשק, פירוק תשתיות החמאס, כולל תשתיות אזרחיות. הרג, לא מאסר, של כמה שיותר מחבלים. אסירים יש לנו מספיק.
לחילופין ניתן לסיים את המבצע על ידי המשך הפצצות אוויריות. אך ההפצצות הללו יסתיימו אך ורק כאשר איסמעיל הנייה ומוחמד דף יצאו ממחבואם, עם ידיים מעל ראשם ומפורקים מנשקם. רק ניצחון מוחץ ללא תנאי על חמאס, יחזיר לאזרחי ישראל את האמון בעומד בראשם. עוד הפסקת אש ללא ניצחון ברור ויהיה קשה מאוד להעמיד את צה"ל למלחמה הבאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם