צוק

ההרוגים מוכיחים: אין דרך אחרת לטפל במנהרות

תוצאות הקרב קשות במיוחד בגלל הדבקות במשימה שגילו לוחמי גולני. המטרה העליונה הייתה: לא לאפשר חטיפת חיילים. אמנם אנחנו סופרים את מתינו, אבל בצד השני היקף הנפגעים גבוה פי כמה

עמיר רפפורט | 20/7/2014 18:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
חמאס גרר את צה"ל לכניסה קרקעית: צה"ל נגרר ללחימה הקרקעית ברצועת עזה מתוך ידיעה מראש שהמחיר עלול להיות כבד: הרוגי הקרבות בימים שבת -ראשון רק מוכיחים כי לא הייתה שום דרך אחרת "לטפל" במנהרות הרבות שחמאס חפר מתוך שטח רצועת עזה לעבר שטח ישראל.

• לכל מה שמעניין, כנסו לדף הפייסבוק של nrg

במובנים רבים, מבצע "צוק איתן" הופך דומה למלחמת לבנון השנייה הרבה יותר מאשר הוא דומה למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה ב-2009 או למבצע "עמוד ענן" ב-2012. קצב הרקטות שיורה החמאס מאז תחילת המבצע אינו נופל מהיקף השיגורים של חיזבאללה ב-2006, וגם הפעולה הקרקעית מלווה בהתנגדות עיקשת, שמזכירה את הקרבות העזים של צה"ל בסלוקי ובע'נדוריה ביומיים האחרונים של "לבנון השנייה".

מה שהופך את "צוק איתן" למערכה קשה הרבה יותר מאשר "עופרת יצוקה" זה ההתחזקות של החמאס: הארגון ניצל את השנים שבהם האחים המוסלמים שלטו במצרים כדי להקים תעשייה צבאית של ממש ברחבי הרצועה (עם ציוד חריטה מתקם) וכדי להבריח כמות גדולה של טילים נגד טנקים, כולל טילי נ"ט מתקדמים מסוג קורנט (תוצרת רוסיה) שהועברו מסוריה עוד לפני שפרצה שם מלחמת האזרחים.

מבחינות רבות, גם הקרב העקוב מדם של גולני בסג'עיה, מזכיר את ההסתבכות של החטיבה בבינת ג'ביל, שהיה הקרב הקשה ביותר של מלחמת לבנון השנייה. תוצאות הקרב קשות במיוחד בגלל הדבקות במשימה שגילו הלוחמים ובגלל שהמפקדים הלכו בראש הכוחות. המטרה העליונה הייתה לא לאפשר לחמאס לחטוף איש מהלוחמים – חיים או מתים.
 
צילום: איי.אף.פי
ידינו על העליונה. חיילי צה''ל בעזה צילום: איי.אף.פי

בנוסף לקרב של גולני, התחוללו בימים האחרונים עוד עשרות קרבות בכל רחבי רצועת עזה. צה"ל נהנה בכל הקרבות מעליונות מודיעינית ואווירית מוחלטת, אבל הקרבות ב"מרחק אפס" מבטלים רבים מיתרונותיו, ונותנים יתרונות לכוח הגרילה התוקף, בעיקר כאשר הוא מגיח מתוך אינספור המחילות שנבנו במשך שנים.

מה שהשתנה מאוד מאז מלחמת לבנון השנייה זה התפקוד של הצד הישראלי: מערכת הביטחון מצאה מענה טוב בצד של העורף (באמצעות פיקוד העורף ו"כיפת ברזל"), המטה הכללי והדרג המדיני מנהלים את המערכה היטב (הוחלט על גיוס מילואים כבר בתחילת הדרך, והמעבר לשלב הקרקעי בוצע בזמן ובצורה חזקה ולא מהוססת, כמו ב"לבנון השנייה").

ניתוח ראשוני מעלה כי החמאס גרר את צה"ל לתוך הלחימה הקרקעית, משום שלא הצליח לגרום לנפגעים בהיקף משמעותי בצד הישראלי,
כאשר הלחימה התבצעה מבחינתו רק מרחוק. יתירה מכך: החמאס שולח את לוחמיו למלחמה פנים מול פנים מול כוחות צה"ל, ונאבק על המנהרות תוך שהוא משלם מחיר כבד בנפגעים. אבל זה שהחמאס הוא הצד היוזם בעימות העקוב מדם אינו אומר שקיבל החלטה נכונה: היתרון הטכנולוגי וכוח האדם האיכותי עדיין נמצאים בצד הישראלי בצורה מוחלטת.

אנחנו סופרים את מתינו, אבל בצד השני היקף הנפגעים בקרבות גבוה פי כמה. כאשר תושג הפסקת אש סביר להניח כי יתברר לחמאס שהאסטרטגיה שלו כשלה, ושמערכי לחימה (ובעיקר המנהרות) שהוכנו במשך שנים באמצעות הון אנושי ותקציבי עתק, ירדו לטמיון. החמאס יתקשה לחדש את כוחו כאשר על המעברים ברצועת עזה שולט כיום השלטון המצרי החדש, ששונא אותו יותר מכל.

מבצע צוק איתן יסתיים בסופו של דבר בפשרה שתציג מצרים או בהחלטה על הפסקת אש של מועצת הביטחון באו"ם. עד אז, צפויים לצה"ל עוד לא מעט קרבות קשים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

פייסבוק