ראשי » חדשות » דעות

אל תסתמו לחנין זועבי את הפה

אם אנחנו מתגאים בכך שאנו דמוקרטיה, אנו צריכים להיות מסוגלים לעמוד בכך שאנשים יפגינו בעד הצד השני, במיוחד אם מדובר בבני עמם

שני ח"כים צבעוניים רצו בבחירות האחרונות – חנין זועבי משמאל ומיכאל בן-ארי מימין. זועבי הצליחה לשמור על מקומה בכנסת. לבן-ארי חסרו כעשרת אלפים קולות, והוא נאלץ להעביר את הגיגיו מהמשכן בירושלים לעמוד ה-Facebook. אלו הגיגים לא קלים לעיכול, שהולכים ומחריפים ככל שמהמלחמה בעזה מתקדמת: מירב מיכאלי בוגדת; גדעון לוי סוכן חמאס; ערבים שלא מקבלים את הציונות צריכים לארוז מזוודות ולעבור לסוריה; אפרטהייד היא שיטת ממשל לא רעה ועדיפה על ממשלה עם מר"צ. ההגיגים הללו, שמפעם לפעם חוצים את הגבול בין הבעת דעה להסתה לפשע ולעתים קרובות אף יותר מהווים עבירה על החקיקה בענייני גזענות, לא הביאו את בן ארי להיעצר על ידי המשטרה או להיות מובל באזיקים.
 מעולם לא ניסו לשלול את אזרחותו. מתנגדיו הרבים משמאל לא מנסים למנוע ממנו להביע את תפיסת עולמו הגזענית – מתוך הבנה כי גם אם יש בדבריו עבירה על החוק, חופש הביטוי חשוב יותר. שונים הדברים כאשר מדובר בחנין זועבי, שנעצרה ונאזקה, וכעת עולה לדיון הצעה לגרש אותה מישראל. כאשר מפעילים שיקול דעת אובייקטיבי, מסתבר שדבריה של זועבי אולי לא פטריוטיים אך בהחלט לא מתלהמים. היא לא ששה לראות ברצח תלמידי הישיבה טרור נטו, לא חושבת שעמוד ענן היא מלחמה מוצדקת, ומרחמת על ילדי עזה לא פחות ואולי יותר מאשר על חיילי צה"ל. האם יש כאן עבירה על החוק? כמובן לא. יש כאן הבעת רגשות ודעות של ציבור ערבי לא קטן (גדול יותר מקהל תומכיו של בן ארי), שבחר בחנין זועבי פעם שנייה ברציפות כדי לייצג אותו.

משפחת זועבי מושרשת בארץ ישראל כבר דורות רבים. אבותיה חיו כאן בזמן שסביו וסבתותיו של דני דנון גרו במרוקו ובעת שפאינה קירשנבאום התגוררה ברוסיה. זה לא מפריע לחכ"ים הללו להציע עכשיו לגרש את זועבי מהכנסת, להעמיד אותה לדין על בגידה, ולבסוף גם לשלול את אזרחותה. אותם פרלמנטרים ימניים מתקשים להבין שאזרחות וזכויות אזרח אינן פרס למי שמחזיק באידיאולוגיה הנכונה - ושלילתן אינן עונש למי שמחזיק בדעות "לא נכונות".

גישתה הביקורתית של זועבי למדינת ישראל וסירובה לתמוך במאמץ המלחמתי מול החמאס לגיטימיים. ההפגנות בהן היא נוטלת חלק הן מחאה סבירה בנסיבות שנוצרו

, כי הציפייה שהמיעוט הערבי שכבשנו וסיפחנו (בצדק או שלא בצדק – ממש לא משנה) יהפוך למליץ יושר שלנו איננה ריאלית. כשם שלאזרח יהודי אשר נאנק תחת נטל המס מותר להתנגד למדיניות המע"מ של שר האוצר, כך לאזרחית ערביה שרואה את עצמה כפלשתינאית מותר להתנגד לאסטרטגיית המלחמה של שר הביטחון.

החסינות המהותית ממנה נהנית זועבי כחברת כנסת עתידה כנראה להציל אותה מההתנכלות הנוכחית. מאידך, צריך לדאוג לגורלם של מאות אלפי ערבים וסתם שמאלנים שאינם נהנים מחסינות. האם מותר להעמיד אותם לדין בגלל שלדעתם הפעולות של צה"ל בעזה הן פשע מלחמה? האם יש זכות לשים אותם בכלא מאחר שהם טוענים כי חמאס ולא ישראל הוא הצד הצודק במלחמה? התשובה החד משמעית היא שלילית - כל עוד אנחנו רוצים להיחשב דמוקרטיה.

אמנם מלחמת העולם השנייה שהפכה את הפשיזם ללא פופולארי גרמה לכך שאין כמעט מדינה בעולם שלא מוסיפה את התואר "דמוקרטיה" לשמה: ברית המועצות היתה דמוקרטיה עממית, איראן היא דמוקרטיה עם ניחוח שיעי, ואפילו החמאס הוא דמוקרטיה אסלאמית. אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים להיות דמוקרטיה מהסוג החמאסי, עלינו להגן בחירוף נפש על זכותה של חנין זועבי להביע עמדות שלא נעים לשמוע גם בזמן מלחמה.

הכותב הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת אריאל. המאמר מבטא את עמדתו הפרטית ולא את דעת המוסד
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אמיר חצרוני

פרופ' אמיר חצרוני הוא מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הדעות המפורסמות הן דעותיו האישיות בלבד

לכל הטורים של אמיר חצרוני