ראשי » חדשות » דעות

צוק איתן: הימין מזיק למערכה

ראש הממשלה אינו מעוניין למוטט את החמאס, אלא לסיים את הלחימה – כיוון שכבר ניצחנו בה. הרוחות מימין רק מפריעות

אחרי יותר משלושה שבועות של מלחמה, וקרוב לשבועיים של מערכה קרקעית, אפשר לקבוע שהנזק שגורמים שרים מימין, והסכנה של בריוני הימין הקיצוני ברחוב, גדולים יותר מכל הנזק המעצבן של פרובוקטורים מהשמאל הקיצון.

הנזק שבנסיון של שרים מסוימים בימין לפגוע בהנהגה הלאומית של המלחמה הוא לא יסולח. ראש הממשלה נתניהו, על אף שאין לו הרבה זמן לחשוב על שני השרים וכל גדודי הימין שמאחוריהם, היה צריך למצוא רגע זמן לשים אותם במקומם עם איום בפיטורים. יכול להיות שרוב הציבור תומך בעמדות שמשמיעים כל העת נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. אבל הוא בוודאי לא אוהב ששרי קבינט לוקחים את עמדותיהם אל מחוץ לישיבות ומנסים לערער את ההנהגה בעת מלחמה תוך פזילה ליום שאחרי.

תחושות הבטן הדוחפות קדימה, לבית החולים שיפא ולמיטוט משטר חמאס, שוב מטעות אותנו. מאז תחילת המערכה המוטיב העיקרי היה ריסון. לפעול מהראש, לא על פי היצר. ואת זאת עושים ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון בוגי יעלון בצורה מופתית. ראש הממשלה ככל הנראה מחפש דרך החוצה מהמערכה, ומבוקשו לא ניתן לו בינתיים. הסיבה היא, כי ישראל למעשה כבר ניצחה. עכשיו היא נלחמת לשמר את הניצחון, והיא משלמת ריבית של נזק נלווה הנספר בהרוגים לכוחותינו.

כדאי לנתח לעצמנו מה מקור התחושות הקשות של אתמול והיום, בעיקר. ההפוגות והפסקות האש למיניהן החל מסוף השבוע שעבר נועדו לשני צרכים: א. לעצור את ישראל ואת פעילותו המוצלחת של צה"ל. ב. לצורך לוחמה פסיכולוגית.

ואכן, יום אתמול שהחל בתחושה שאנחנו מתכנסים להפסקת אש משמעותית יותר הסתיים כיום קשה ומדכא עם עשרה הרוגים. זה היה מעין קו פרשת מים במלחמה. אם עד יום שישי האחרון שרר קונסנזוס נדיר בציבור, מלווה במורל גבוה; הנה, החל מהלילה שבין שישי לשבת, נראים סדקים. ולאמריקנים, עם ג'ון קרי בראשם, היה חלק נכבד בדבר. קצינים ממפקדות החטיבות של הקו הראשון הביעו זעם על העצירה, בייחוד לאחר שבהתקדמות שולם מחיר בהרוגים לא מעטים.

בסופו של דבר, אם זה אכן הקו של נתניהו יעלון, הם צודקים: היעד הנכון הוא לא למוטט את שלטון חמאס, כי שתי האלטרנטיבות במקומו פחות טובות: אבו מאזן 

מחד, או ישראל מאידך. הפיצול הפלשתיני טוב ליהודים. חמאס שהוכה קשות ושיניו הטורפות נעקרו, עדיף. אז נכון שצה"ל במגננה צריך למצוא פתרונות מקוריים איך להמשיך להכות ופחות לספוג. אבל בסך הכל, ההישג הראשוני גדול וצריך להעמיק אותו ולשמור עליו.

לעולם איש אינו יודע הכל, אבל האינטואיציה של הקבינט בהובלת ראש הממשלה היתה נכונה: א. לעבור להתקפה על החמאס בעקבות חטיפת שלושת בחורי הישיבה. ב. ניצול ההזדמנות וכניסה קרקעית להשמדת המנהרות. למרות שלכאורה ישראל נראתה כנגררת על ידי חמאס, זו טעות אופטית. הכניסה הקרקעית היתה מעין מכת מנע מקדימה, ששללה מחמאס הישג טרוריסטי אדיר בסדר גודל חמור יותר מהצליחה המצרית במלחמת יום הכיפורים.

זאת הפגיעה בחמאס וזאת הסיבה שהוא ממאן להפסיק את האש ומגיב בעוויתות התאבדותיות. לפני פחות משבוע דובר על כך, שהדרג המדיני יצטרך לקנות זמן לצה"ל. הוענק עוד זמן. אבל הוא לא אין סופי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד