ידעתי מה קרה להדר שלנו - והסתרתי ממשפחתי
"הידיעה המרה מאומתת וידועה לי, ורק לי, בעוד בני המשפחה עוד לא שמעו אפילו על התקרית. את המידע על גורל יקירם אני כבר מכיר". יוחאי עופר, בן דודה של ארוסתו של הדר ז"ל מספר על השעות בהן ידע מה שמשפחת גולדין טרם שמעה
עוד עדכונים בעמוד החדשות של nrg
סביב השעה עשר עדכן אותי אחד המקורות האמינים עליי, על תקרית בה מעורבים לוחמי גדס"ר גבעתי בדרום הרצועה. בתוך דקות התחלתי לבדוק את פרטיה ולגלות על החשד שחייל נחטף בידי מחבלי חמאס, ומלבדו נהרגו עוד שני לוחמים.
אחד הטלפונים הראשונים שעשיתי בכדי לנסות ולהשיג פרטים נוספים, היו לקרוב משפחה, איש מילואים בקיא בפרטים, שידע לעזור לי באירועים אחרים. "אני דואג להדר" הוא אמר לי בראשית השיחה שלנו. "רק תבדוק לי בבקשה באיזה כוח מדובר".
את סגן הדר גולדין ראיתי לראשונה לפני כחודש. עדנה ארוסתו, בת הדוד שלי. שעות לאחר המפגש הראשון, ולמרבה הצער גם האחרון, הודיעו על חתונתם. זכרתי שהוא משרת בחטיבת גבעתי, אך משום מה חשבתי שהוצב באחד הגדודים האחרים. ככל שחלפו הדקות בסוף השבוע הזה, התבהרה תמונת המצב העצובה. בתחילה אני מדווח כי מדובר בכוח של סיירת גבעתי, ולאחר כמה דקות כבר מקבל את השם. "שמו של החטוף, הדר, הוא סג"מ מכפר סבא. מפקד צוות בסיירת" מסבירים לי.
מול המחשב בסלון הבית אני חושב ביני לבין עצמי מה עושים. הבטן מתהפכת כמו שלא קרה לי מעולם. בראש רצות לי בעיקר המחשבות מה עושים מכאן. הידיעה המרה מאומתת וידועה לי, ורק לי, בעוד בני המשפחה עוד לא שמעו אפילו על התקרית. את המידע על גורל יקירם אני כבר מכיר, ומנסה בעיקר להבין שזו הפעם הראשונה בה אני גם מכיר מעבר לשם ולפרטים.
אני מכיר הפעם את הפנים, את הסיפור שמאחורי הקלעים. זה לא עוד משפחה, אלו לא עוד חתן וכלה, זו בת דוד ובן זוגה. המלחמה כבר לא חולפת מעל הראש, היא דוקרת אותי בכינון ישיר. למדתי כבר לאסוף פרטים, להצליב עם מקורות, לעדכן את מערכת החדשות ולהמשיך הלאה. ראיתי אירועים קשים, קיבלתי שמות של אנשים שאני מכיר, אבל הפעם זו כבר אופרה אחרת, שאין שום קורס בעולם שיכול להכין אותך אליה.
מעולם לא שיקרתי כך. מעולם. על קו הטלפון אני משחק אותה כאילו לא מכיר עוד פרטים מעבר לחשד חטיפה, ומותיר את קרוב המשפחה ורבים אחרים בלא פיסת המידע שחשבו לקבל אצלי. ככל שחולפות השעות מתרבים אצלי המסרונים בהם אני נשאל האם נחטף חייל ברפיח, מהיכן הוא או מי זה. את ההורים שלי אני משאיר באפילה, ומקווה שכבר יקבלו עדכון על הבשורה המרה. אנשים מבקשים להשיג פרטי מידע, אבל את הפרטים אני שומר קרוב לחזה, ומעדיף להשאיר אותם ביני לבין עצמי.
ככל שסביבי גוברות ההערכות על מצבו של הדר, הבטן מוסיפה להתהפך. השבת עוברת בלי מידע חריג, אך מתחת לפני השטח הערכות קצינים בכירים אודות מצבו, ופגישת
ועדיין, את הבשורה אני מדחיק, בתקווה לאין קץ. גם כאשר מגיע המידע המאומת, במקביל לבני המשפחה, העבודה נשארת במקומה, והרגש מופנה למקומות אחרים. לא האמנתי לעולם, שתחום הסיקור שלי ייגע בנקודה כל כך קרובה לי, אך ביני לבין עצמי קבעתי שאני הוא לא איש הבשורה. זה לא תפקידי. נקודה.
אמרו לי הבוקר שהדר היה רוצה שנמשיך לשמוח ולחייך אל העולם. נעשה את זה, אל תדאג, למרות הכל. חיכינו לחתונה שלכם, רצינו לרקוד אתכם ועוד חשבנו שאולי, למרות הדיווחים של יום שישי, עוד נפגש ברחובות גני טל המתחדשת ונשמח אתכם פעמיים. על השחרור ועל החיים החדשים. האמנו. סגן הדר גולדין ז"ל. נוח בשלום על משכבך, גיבור.
אקו"ם