מה נזכור מ"צוק איתן"? הירתמות ישראלית, סרטונים ושידורים
המערכה הנוכחית שונה מקודמותיה בהרבה מובנים: קצונה בכירה בשטח, דובר צה"ל במלחמה אינטרנטית והירתמות ציבורית בהלוויות של חיילים בודדים. מה נזכור מהמערכה האחרונה
1."המפקדים בחזית הלחימה"
במהלך המבצע נערכו ברחבי הארץ אזכרות לציון שמונה שנים למלחמת לבנון השנייה, ונראה כי דברים השתנו בכל הקשור לתפיסת המדיה התקשורתית את צה"ל, ולתפיסת הצבא את עצמו. תדמית צה"ל מודל 2008 כפי שהשתקפה באמצעי התקשורת הייתה של צבא בו החיילים הפשוטים והמילואימניקים נשלחים קדימה למערכה, ואילו המפקדים הדשנים יושבים רחוק רחוק בחדרי הפיקוד האחוריים - מתחת לניאונים ולמזגנים המפנקים, עם המחשבים והקפה. נראה שמאז נאומו של גל הירש בבינת ג׳ביל והקרבות במרון א-רס דברים השתנו, ולא רק ביחידות מחסני החירום.
בלב כואב, תוצאות הקרבות ב"צוק איתן" מוכיחות מעל לכל ספק, כי מפקדי צה״ל גרסת שג׳עאיה 2014 עמדו איתנים בחזית הלחימה וקריאת ה״אחריי״ חיה, נושמת ולצערנו הרב עדיין מדממת. ״ממני תראו וכן תעשו״ שעליה מתחנך כל בוגר בה״ד אחד קיבלה משנה תוקף כשמפקד המגמה הקרבית הוביל את חייליו ונופל בקרב. נראה שהאמרה הידועה ״תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך״ נכונה בימים אלה, אולי אף יותר מתמיד.2.זרימת האינפורמציה, התקשורת והחוסן האזרחי
במהלך ימי המבצע הוזרמו על ידי חטיבת דובר צה"ל אינספור חומרים לכלי התקשורת בארץ ובעולם, מאות סרטונים ותמונות שהועברו דרך כלי התקשורת המסורתיים ודרך הרשתות החברתיות מצאו נחלה בבתים ובבתי העסק ברחבי המדינה ובעולם.
המסבירים של פיקוד העורף באולפנים, בעיקר בתחילת הלחימה פינו את מקומם לחומרי שהפיצו בדו"צ ולצירוף הכתבים לכוחות בשטח. המבצעים הקודמים והקמפיינים במהלך השנים, לצד יכולות כיפת ברזל, הביאו להישגים בחוסן הלאומי ולהתנהגות אזרחית שכמוה לא ראינו באף אחד מהמבצעים או המלחמות בשנים האחרונות.
התקשורת, ברוב המקרים, יישרה קו והתאימה עצמה להלך הרוח בחזית ובעורף ומסרי דובר צה"ל הועברו לאוזניים הקשובות של האזרחים בממ"דים ובסלון. היינו עדים לתמונת מצב שונה מאוד, למשל מהלך הרוח של מלחמת לבנון השנייה, בה המציאות בשטח (מחסור בציוד אצל המילואימניקים וכו') וביקורתיות רבה הועברה על ידי כלי התקשורת השונים.
3.מקס שטיינברג, סמל
אחת התמונות החזקות ביותר ששודרו במהלך המבצע הייתה מהלווייתו של החייל הבודד, סמל מקס שטיינברג. עשרות אלפי אזרחים עזבו הכל ובאו בשעת לילה מאוחרת בעקבות קריאה שהגיעה דרך הרשתות החברתיות.
מעבר למספר, הייתה כאן אמירה. במדינה שאין בה כבר פרות קדושות, נראה שאחת עוד נשארה – החייל הבודד. מעין פרה אדומה בודדה במערכה, שאחריה הולכים ולא שואלים, כפי שמיוחס למצוות "פרה אדומה". טעם המצווה הינה העובדה שאין בה טעם כלל ועיקר אלא גזירה אלוקית. כך גם נהר הציבור הישראלי להלוויה, ללא שאלות. קם ועשה. מעין ציווי פנימי.
באופן הזוי האירוע הזה, עבור כל מי שנכח בו היה אירוע שייזכר לכל החיים, וכל מי שלא נכח בו הצטער שלא הלך. ולא מדובר כאן על גמר המונדיאל או על ההופעה של הבקסטריט בויז, אלא על הלוויה. באמצע הלילה. בחיפה.
4."קום תעשה ביגועים"
ובשוליים, כנראה שייקח לנו עוד זמן לשכוח מאיתן בן אליהו שנראה לעיתים כאילו שכר דירה בנווה אילן ומ״מוצר צריכה בסיסי״ שלפרקים היה נראה שרכש כמעט 100% מהמדיה
גם את הפרשנים הצבעוניים – מרוני דניאל שחילק כאפות, דרך הגילויים החדשים והמרעננים של חזי סימנטוב, הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 10, ומקבילו ירון שניידר, ומאולפני החדשות באינטרנט שזכו לרייטינג גבוה מאוד והמאבקים בין כלי התקשורת מ-"הרוצחים לטייס" ועד "קודם כל ישראלי".
מה יהיה בסבב הבא? ההערכות בעולם הביטחון בדרך כלל מנבאות ש "היכן שהפרק הקודם הסתיים, שם יתחיל הפרק הבא", לכן, נקווה שהפרק הנוכחי יסתיים בכך שתושבי עוטף עזה יחזרו לבתיהם ברינה ובפרק הבא יקצרו את שזרעו. ולא בדמעה.
הכותב הוא סרן, יועץ תקשורת ודובר פיקוד העורף במילואים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם