הפסקת האש לא תעזור: האם הנח"ל יחזור לנחל עוז?

הפסקת האש שהחלה בחצות לא פותרת שתי בעיות עיקריות מבחינת ישראל: קריסת תחושת הביטחון בקרב תושבי עוטף עזה והקושי להגיע לסיום אמתי של המהלך הצבאי. כדי למנוע מלחמת התשה, ישראל זקוקה ליצירתיות צבאית ומדינית

עמיר רפפורט | 11/8/2014 0:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הפסקת האש השנייה למשך 72 שעות, שנכנסה לתוקפה בחצות, אינה פותרת שתי בעיות מרכזיות של ישראל עמוק בתוך החודש השני של "צוק איתן": קריסה מוחלטת של תחושת הביטחון ב"עוטף  עזה", וקושי גדול למצוא מנגנון סיום אמתי למהלך הצבאי.

עוד באותו נושא
-בנט נגד הפסקת האש: אור ירוק לחמאס לירות
-משעל: התנאי להפסקת אש ארוכה – הסרת המצור
-יעלון: "גופתו של אורון שאול נמצאת בידי חמאס"

הביטוי לקריסת תחושת הביטחון הוא המרד של תושבי נחל עוז, המסרבים לחזור לקיבוצם. ההבדל בין "תחושת ביטחון" לרמת ביטחון הוא בראש ובראשונה פסיכולוגי וסובייקטיבי, וצה"ל לא יצליח  לפתור את הבעיה בשום דרך, כאשר יש עדיין חשש, ולו הקלוש ביותר, ממנהרות שיכולות להוביל עד לקיבוץ, לצד טפטוף של ירי מרגמות בלתי פוסק.
 
צילום: אדי ישראל
חיילים בנחל עוז . בקרוב בנח''ל יסגרו מעגל? צילום: אדי ישראל

קריאת הרמטכ"ל בשבוע שעבר לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם, הייתה מוקדמת מידי, והתושבים מצביעים ברגליים. עוד לפני דברי הרמטכ"ל היו רבים במערכת הביטחון שהעריכו כי יהיה קשה מאוד להחזיר את תושבי עוטף עזה לבתיהם, עד כדי כך שיש גורמים ביטחוניים שקוראים בדיונים פנימיים "לתגבר" את הישובים בחיילים שיתגוררו בהם, במתכונת היאחזויות הנח"ל מלפני עשרות שנים. צחוק הגורל הוא שהקיבוץ המורד, נחל עוז, הוקם במסגרת היאחזות הנחל הראשונה, בימים שבהם האזור היה נתון להתקפות טרור בלתי פסוקות מכיוון שג'אעיה השכנה. הימים האלה חזרו.

צפו: הרמטכ"ל מבקר בעוטף עזה 
 


בעניין הפסקת האש, במערכת הביטחון ובדרג המדיני התלבטו ביום ראשון האם לקבל את הבקשה המצרית להפסקת אש למשך 72 שעות נוספות, לאחר שהפסקת האש הקודמת נפסקה בירי חמאס ביום שישי. לבסוף, הוחלט להיענות לבקשה בחיוב.

ההיענות מבטאת את הקושי של ישראל למצוא מנגנון לסיום  אמיתי של "צוק איתן". על מנגנון הסיום אחראי מהיום הראשון של הלחימה אגף התכנון במטה הכללי, בזמן שאגפים אחרים אחראים 
על הלחימה עצמה.

ה"באג" המרכזי שאינו מאפשר מנגנון סיום הוא העובדה שבזמן שהחמאס משגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, הרי שהדרישות שלו במסגרת המו"מ מופנות בעיקר למצרים (פתיחת מעברי הגבול ברפיח) ולרשות הפלסטינית (תשלום משכורות ל-43 אלף עובדי חמאס). על הרשות ועל מצרים לא מופעל לחץ כלשהו, ואין להן בעיה לקיים את המו"מ בקהיר גם במשך שבועות.

מבחינת ישראל, ניתן לשקול לתת לחמאס איזשהו הישג סמלי שיאפשר לו לרדת מהעץ ולהפסיק את הלחימה, ואולם למצרים ולרשות הפלסטינית יש עניין להשפיל את החמאס עד הסוף. במצב כזה, ישראל זקוקה לדרך צבאית ומדינית יצירתית, כדי למנוע מלחמת התשה ממושכת, שתרוקן את כלל יישובי "עוטף עזה" לגמרי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

עוד ב''דעות''

פייסבוק