עוטף עזה: פינוי הוא כרסום של הפסד
הדבר המתבקש כעת הוא להעתיק את המערכה אל שטח האויב. צה"ל התחיל בכך עם החיסולים, אך האפקט כבר התאדה
עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
• קייב מדווחת על קרבות עם משוריינים רוסים בגבול
• רעול פנים רצח ביריות מנהל בית ספר בטייבה
אבל בעצם, למה רק את עוטף עזה? הרי לא רק עוטף עזה סובל מירי טילים. אשדוד ואשקלון סופגות גם הן אש ללא הפסקה; כך גם באר שבע, ובמידה פחותה גם השפלה וגוש דן מקבלים את חלקם; וגם הצפון מצטרף לחגיגה מפעם לפעם, כך שנראה שאין ברירה אלא לפנות את כולם למקום הבטוח ביותר בארץ - ליהודה ושומרון.
הרי כל זה הוא לעג לרש, וחשיבה אסונית. גם כך מי שרצה לברוח עזב את המקום, ובחמאס כבר חוגגים: "מאות אלפי מתנחלים לא רוצים להישאר יותר. החלה הגירה שלילית משטחי הישות הציונית", נאמר בהודעה שפרסם עיזאת אל-רישאק, מבכירי "הזרוע המדינית" של חמאס. גם הזרוע הקיברנטית של חמאס, חשבון הטוויטר של "גדודי אל קסאם", מיהרה לצייץ בגאווה: "תושבי דרום פלסטין עוזבים בפחד גדולה את בתיהם. זה צעד חכם ועדיף שלא יחזרם אף פעם. #אלקסאם #הרתעה".
בשנות החמישים, עת סבלו יישובי הספר מה"פידאיון" הערבים, שחדרו את הגבולות והיו רוצחים בתושבי היישובים, ניגשו כמה תושבים לחזון איש, שהיה אז כבר דמות נערצת בקרב החרדים, והתייעצו אתו אם לא נכון לעבור
אין זה אומר שפינוי יישובים אינו הדבר הנכון לעשותו בשום מקרה. כשעומדים להפסיד בקרב, לדוגמה, ייתכן שחכם יהיה להסיג את התושבים ואת הכוחות אחורה ולהיערך טוב יותר. אבל כל זה צריך להיות כמוצא אחרון, ולא האינסטינקט הראשוני. הדבר המיידי שצריך לעשות הוא להפסיק את הירי בדרך העתיקה ביותר הקיימת: להסיט את המערכה לשטח האויב. להטריד את האויב כך שהוא ייאלץ לדאוג לעצמו ולא לנסות לפגוע בנו. בינתיים, לאחר החיסול המוצלח של כמה מבכיריו חמאס כבר הצליח להתאושש ולהתארגן מחדש; וישראל, כהרגלה, שוב נותנת לו מרווח נשימה.
אתם רוצים להגן על תושבי עוטף עזה? דאגו לכך שבעזה גופה לא תהיה דקה מנוחה. אל תסיגו את אנשינו, ודאי לא בדרך "ממוסדת" ו"ממלכתית" שתתן לחמאס ניצחון תעמולתי גדול; גרמו לכך שמי שינוס על נפשו יהיו העזתים. או אם לנסח בטוויטרית: #צה"ל #הרתעה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg