"צוק איתן": אין מחדלים, אבל יש שאלות קשות
כדי לחקור את פעילות צה"ל ברצועת עזה אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית, אך יש לחקור גם את מה שנחשב מובן מאליו: מדוע לא טופל נושא המנהרות, וההשתלשלות שהובילה לחדירה בנחל עוז
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ברגע זה, בעיצומן של העדויות (הבוקר הופיעו בפני הפורום ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, וראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי) ברור לכל חברי הפורום כי המדינה נגררה למלחמה שלא רצתה בה, נסחבה למהלך קרקעי שלא הייתה מוכנה לו ולא התאמנה אליו, נכשלה ללא הרף בקריאת הכוונות של החמאס וסיימה את המבצע בהסכם שנוי במחלוקת, שלא פוגע באופן דרמטי במעמדו ואולי גם בכוחו הפוטנציאלי של ארגון הטרור מעזה.
יעלון, גנץ ונתניהו. חייבים תשובות
צילום: קובי גדעון לע''מ
הפורום צריך לבדוק את המהלכים בדקדקנות וביסודיות. היום ברור גם כי הצבא ידע על המנהרות שבנה החמאס מתחת לעזה, גם על אלו שמובילות לתוך שטח ישראל, אבל המדינה לא השכילה לאתר אותן ולמצוא להן פיתרון. הקונספציה היא שהמדינה לא יוצאת למלחמה מול התחמשות כבדה של מדינת אויב (למעט אם נשקפת לנו מהן סכנה קיומית, כמו פרויקט הגרעין האיראני או הכורים שנבנו בעיראק ובסוריה). האם זו התפיסה הנכונה?
מבצע "צוק איתן" לא מצריך וועדת חקירה ממלכתית. לא מדובר כאן במחדלים שמחייבים טלטלה לאומית, כפי שקרה במלחמות קודמות. גם התגובה הציבורית תואמת את שביעות הרצון היחסית מהדרך שבה נוהלה המלחמה. ובכל זאת, אסור שהפורום בוועדת החוץ והביטחון שמורכב מאנשים פוליטיים יפעל מתוך מניעים פוליטיים. חבר הכנסת יריב לוין לא בא להגן כאן על ראש הממשלה בגלל שהוא יו"ר הקואליציה, וחבר הכנסת עומר בר לב לא צריך לתקוף את שר הביטחון בגלל שהוא בא מהאופוזיציה. שניהם מספיק ותיקים ואחראיים כדי להיות מקצועיים ועניינים כאחד.
משום כך רצוי ואפשר להרחיב את היריעה ולחקור גם את מה שנחשב מובן מאליו. ב-18 ביולי יצאה ישראל למבצע קרקעי נרחב שעלה בעשרות הרוגים. המבצע יצא לדרך אחרי שחולייה של מחבלים ניסתה לחדור דרך מנהרה לקיבוץ סופה. ביום ששי האחרון הופיע שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון בראיונות סיכום המערכה והבהיר כי ישראל ידעה על קיום המנהרות הללו וגם על נקודות היציאה שלהן.
השאלה היא האם היה נכון לצאת למבצע הקרקעי היקר, או להניח לחמאס להמשיך ולבנות את המחילות שלו ולהתרכז רק בפירי היציאה בשטח שלנו. אל"מ דודו שיק, שהיה סגן מפקד השייטת טוען בעקשנות כי ישראל הייתה צריכה להדק את ההגנה הסביבתית מול היישובים ולבודד גזרה של 3 ק"מ מגבול עזה, כתחליף לפעולה הקרקעית. במקביל ראוי לבדוק האם לא עבדנו הפוך, ואת התקיפה האווירית המאסיבית השארנו בטעות לסוף המלחמה ולא לתחילתה.
סיכול פיגוע באשכול. האירוע שהוביל את צה''ל לעזה
צילום: דובר צה''ל
וגם: הרמטכ"ל חייב לפורום תשובות על המקרה של נחל עוז. מדוע אם לצבא אכן היה המודיעין אודות המנהרות מתחת לשדות של היישובים הציבו כוח של חניכי קורס מ"כים (חודשיים לאחר טירונות ) בלי תדריך ובלי חפיפה מתאימים, כאשר המחבלים נכנסים למוצב דרך שער פתוח והחיילים משתזפים בלי נשק וחולצות בחוץ? מדוע התארגן הצבא בשטחי הכינוס ושילמנו במחיר של תשעה הרוגים מפצמ"רים, מקרה שחזר על עצמו מ"עמוד ענן"? חברי הפורום צריכים לשאול את הרמטכ"ל מדוע טעינו לחשוב במשך דקות ארוכות שהמחבלים שחדרו אלינו הם לוחמי צה"ל? וכמובן על תורת הלחימה במנהרות.
ואם כבר יצאנו למבצע הקרקעי - הפורום צריך לבדוק האם לא יכולנו לפגוע בצורה מאסיבית יותר בתשתית של החמאס ובמפקדיו, מבלי לכבוש את עזה. האלוף לשעבר יואב גלנט,
שר החוץ אביגדור ליברמן נפגש עמם כנראה, ו/או עם אלופים אחרים, שמע את ההצעות והביא אותן לקבינט, אך הן נדחו. גם יו"ר וועדת החוץ והביטחון, זאב אלקין, אחד האנשים החכמים בסביבה, העלה במהלך הלחימה רעיונות שנדחו על הסף. עכשיו יש לו הזדמנות לנהל בדיקה מחודשת, באווירה אחרת.
הבדיקות הללו הכרחיות גם לטובת העתיד. כולם מבינים שיש מצב שנצא לסיבוב נוסף בעזה במוקדם או במאוחר. צריך למצוא גם פתרון הנדסי דחוף לסיפור המנהרות. וכמובן: איך מפנים אוכלוסייה מאזורי לחימה בצורה ממלכתית ומסודרת, ולא מטלטלים אותה בכל הארץ באמצעות הצהרות והבטחות שווא מלבלבות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם