לא עולים ולא יורדים בגלל יוטיוב, אבל

הסרטון של לפ"מ כמו הקליפ של שממל מעידים על הפנמה מוצלחת של המדיה החדשה. כדאי ששאר משרדי הממשלה ילמדו

יצחק משיח | 18/9/2014 13:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
היעילות המופלאה של הסרטון האחרוןשהפיצה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) מעידה על הבנה מעמיקה של השדה התקשורתי. למי שפספס ולא היה בארץ בשבוע האחרון, לפ"מ שאחראית על תקציבי הפרסום הממשלתיים הפיצה סרטון פרודיה מוצלח לפרסומת של אולד ספייס (בשם Come study with us). אחת המטרות של הסרטון המבריק הזה היא למשוך צעירים יהודים לעלות לארץ ישראל.

הסרטון מגולל את מסלול חייו הטיפוסי והמשעמם של צעיר אמריקאי; תיכון, לימודים גבוהים, עבודה משרדית, משפחה בורגנית, שכנים משעמים, נישואים, ילדים ושגרה. פה נכנס משרד הקליטה לתמונה ומבקש להושיע את הצעירים הללו. באמצעות הסרטון הוא מציג מסלול חיים שונה ומציע להם לעשות עלייה לארץ זבת חלב ודבש שם תוענק להם הזדמנות ללימודים במגוון מסלולים אטרקטיביים בארץ.

ברמה המקצועית, נדמה שהתגבשה קבוצה איכותית של מוחות מבריקים שיצרו סרטון עם פוטנציאל ויראלי גדול במיוחד. בשבוע מאז הפצתו, הסרטון צבר יותר ממאה אלף צפיות ואינספור תגובות. המשרדים הממשלתיים האחרים ייטיבו לעשות אם ייקחו את הקונספט והרעיון שעומד מאחורי הסרטון המדובר וילמדו, כל אחד בתחומו ובשדה האחריות שלו. ילמדו שפנייה נכונה לקהלי היעד נעשית במרחב שבו הוא מצוי הכי הרבה וככזה שיכול להניב מקסימום תוצאות במינימום מאמצים. במקרה הספציפי הזה, משרד הקליטה שיזם את הסרטון המדובר מבין שהדרך הטובה ביותר לגייס צעירים לעלייה ארצה, היא באמצעות האינטרנט בכלל ויוטיוב בפרט.

אמנם, כבר שנים שמדברים על כוחם ויכולתם של הסרטונים הפשוטים הללו לעברת מסר ולגיוס המונים, אך היום ניתן לומר באופן רשמי ובאיחור קל אך אופנתי שגם גופים במגזר הראשון בישראל השכילו להשתמש בכלי הזה.

אמנם, מדינת ישראל לא יכולה (וגם לא צריכה) לספק לעולים חווית קולג' אמריקאית, כי אנחנו זה לא הם. אבל אין ויכוח שאנחנו יכולים לספק לצעירים חוויה טובה בהחלט. אם נכנס לרגע קט לראשם של אותם צעירים, נבין שרבים מהם מבקשים למצוא מקום שיכול להעניק עבורם תרבות טובה ומגוונת, סביבה נעימה, מקומות בילוי ואטרקציות חברתיות, מחייה נוחה בהשוואה למקומות אחרים, מכנה משותף עם האוכלוסייה המקומית ואולי גם איכות אקדמית, ואת כל אלה אנו בהחלט יכולים לספק עבורם. אמנם, אנחנו מרבים לחטט ולראות את הדברים השליליים שקיימים בנו, אך חלק גדול מיהודי התפוצות הצעירים שמסתכלים עלינו מבחוץ בהחלט רואים בישראל יעד אטרקטיבי. כך שהסרטון הזה בהחלט הגיע בזמן הנכון, הופק בטוב טעם ואולי מתעד להיות הסנונית הראשונה לתהליך חיובי שייקח מספר שנים, בדרך לנהירה של צעירים רבים חדורי מוטיבציה שיוכלו למנף את ישראל צעד אחד קדימה.

להבדיל מהסרטון
של משרד הקליטה, וכנראה שלא במקרה באותו שבוע, הופץ קליפחדש לשיר 'ברלין' של לקהת שממל. הקליפ מתאר עשרות ישראלים שעשו מהלך הפוך וירדו מהארץ. הסרטון בן 3 הדקות צולם בארבע יבשות ומציג בזה אחר זה ישראלים שאוחזים בשלטי "עזבתי", כל אחד ממקומו בעולם. מילות השיר לא משאירות מקום לספק - זהו שיר שמבקש להעלות לשיח הציבורי את האפשרות של ירידה מהארץ. חבריי הלהקה שרים: "בשביל מה להישאר פה, שואלים בכל מקום, אם אפשר לתפוס מטוס ולהתחיל לנשום". אולי בגלל אותן מילים ואופי השיר, הסרטון הורד מיוטיוב מספר פעמים על ידי גורמים לא ידועים. ועדיין, בכל הזדמנות שבה הוא עולה מחדש, הוא שומר על רף גבוה עם כמה אלפי צפיות ושיתופים. חבריי הלהקה יצאו במסע יח"צ שהעלה את הדיון הנוקב לשיח הציבורי בישראל: האם לגיטימי לרדת מהארץ לטובת חיים נוחים יותר בחו"ל. אין ספק שזוהי שאלה הרת גורל וקשה יהיה להכריע חד משמעית, וכל ישראלי עם שיקוליו ונסיבותיו הוא.

בסוגיית הסרטונים ישנם שני דברים בטוחים - ראשית, במקרה של להקת שממל וגם בסרטון של משרד הקליטה נעשה שימוש טוב באמצעי השכנוע האפקטיביים ביותר בשדה התקשורתי המודרני; סרטון קצר, מנגינה, מסר עיקרי, שחקנים מרכזיים ויוטיוב אחד. שנית, אנשים לא עולים או יורדים מהארץ בעקבות צפייה בסרטון כזה או אחר. לכן, אותם אלה שדואגים שהשיר של להקת שממל עושה נזק למדינת ישראל יכולים להיות רגועים: הם פה, אנחנו פה וכנראה שגם לא נלך לשום מקום, וכפי שחבריי הלהקה עצמם שרים: "ואני בעצם לא רוצה לשום מקום אחר, קר שם, זר שם, ועברית זו השפה היחידה שאני אוהב לדבר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יצחק משיח

צילום:

דובר ויועץ תקשורת, בוגר המכללה האקדמית ספיר שבשער הנגב

לכל הטורים של יצחק משיח

פייסבוק