ידוע מראש: יהודה גליק ידע היטב מה צפוי לו
גליק מסתובב בהר הבית שנים, מבחינת המשטרה מדובר בנוכחות מפחידה ומאיימת במקום הכי רגיש בעולם. משימת חייו היא לאפשר ליהודים להתפלל במקום המקדש ואילו את הכותל הוא מכנה "חניה אחורית של הסוסים והגמלים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"נחלתי ניצחון היסטורי", הוא אמר לי בלי חדווה. הדברים פורסמו במעריב אחרי יומיים. בהמשך הוא עלה להר בראש קבוצות שהדריך מול מתפללים ערבים זועמים, שקראו לסלק אותו ואת חבריו. "אני כבר לא אזרח סוג ב'", הוא התעקש. "אני אומר תפילה לשלום המדינה על ההר ואומרים שאני מפר את הסדר. צריך להפסיק את הביזיון הזה. המשטרה צריכה להגן עלי מפני הערבים ולא להרחיק אותי, כפי שהגנו על מצעד הגאווה בירושלים".
"המשטרה חרדה מכם", אמרתי לו. "צריך דווקא לשבח את הרגישות של כוחות הביטחון. כל הפרת סטטוס קוו על ההר עלולה לגרום לפיצוץ עולמי". גליק ענה לי כי "המשטרה טועה. היא מונעת מאיתנו לעלות להר וגורמת לתסכול אדיר. אתה יודע מה יקרה בסוף? יבוא גולדשטיין חדש ויעשה טבח בערבים, או שיגיע מחבל מהחמאס ויהרוג עשרות יהודים". ואני תהיתי "למה שיגיע מחבל מחמאס?" "כי המשטרה לא מגנה עלינו", ענה.
ביום רביעי בערב הגיע מחבל מהג'יהאד האיסלאמי וירה בגליק ארבעה כדורים. המשטרה לא הגנה עליו, כי לא זיהתה איומים מפורשים על חייו. גליק עצמו, טוענת המשטרה, מעולם לא הגיש תלונה כזו, למרות החשש הנורא שקינן בו. גליק גם לא הגן על עצמו.
באירוע שאותו הנחה במרכז מורשת בגין תחת הכותרת "עולים להר הבית" הוא לא נשא על עצמו אקדח, כדרכו. אחיו, ד"ר יצחק גליק, תושב אפרת, עמד הבוקר ליד המחלקה לטיפול נמרץ בקומה השמינית בבית החולים שערי צדק ולא ידע להסביר מה קרה לאקדח של גליק. "לפעמים הוא נשא אקדח. אני לא יודע מה קרה הפעם", אמר.
האקדח של המחבל, לעומת זאת, זוהה בוודאות. בבוקר למחרת טלפן המפקד החדש של מחוז ירושלים, משה (צ'יקו) אדרי לאביו של גליק, פרופ' שמעון גליק בבית החולים, ודיווח לו כי הבדיקות הבליסטיות מוכיחות שהמחבל שנהרג באבו-טור הוא היורה. האח יצחק גליק לא שינה את דעתו על המשטרה. הוא רואה בה שותפה לגורלו המר של גליק. "המשטרה התנכלה לו. המשטרה סימנה אותו שלא בצדק, גם בעיני הפלסטינים. למה? כי הוא עודד יהודים לעלות להר הבית. המשטרה לא רוצה שיהודים יעלו על הר הבית", אמר האח.
"הפלסטינים הפעילו נגד יהודה אלימות כל הזמן", חזר יצחק על הטענות שהשמיע אחיו בפנינו. "במקום להרחיק אותם ממנו, הם הרחיקו אותו מההר. מה הבעיה לתת ליהודים לעלות להר הבית. ליצור קטע נפרד, שעות נפרדות. כמו במערת המכפלה?"
גליק, בן 49, אב לשמונה ילדים (שניים מהם מאומצים) הוא מה שנקרא בעל נוכחות. איש גדול ורועש, קומתו גבוהה, הזקן האדמוני ותנועתו המתנדנדת בולטים למרחקים. גליק יודע גם להקהיל קהילות. מבחינת המשטרה מדובר בנוכחות מפחידה ומאיימת במקום הכי רגיש בעולם.
גליק מסתובב בהר הבית שנים, פעם בראש ארגון כזה, פעם בראש תנועת שוחרים אחרת. הכול סביב מורשת בית המקדש. המטרה המוצהרת שלו היא אכן להחזיר את עם ישראל אל ההר. "המקום אשר בחר ה' לשכן שמו שם", חוזר גליק תמיד על הציטוט שמופיע פעמים רבות בספר דברים. גליק גם מתפרנס יפה מההר. הוא מעלה לשם את היהודים אבל גם מדריך אותם בתשלום. מי שסוגר בפניו את שער הכניסה להר פוגע במטה לחמו, כך טען.
המשטרה עוקבת אחרי גליק בשבע עיניים. בעיקר אחרי מוצא פיו. על הר הבית אסור לקיים פולחן יהודי. גליק מודה שהוא מתפלל על ההר, אבל רק מניע את שפתיו בשקט. המשטרה חושבת שהוא לא כזה תמים ומשוכנעת שהוא מסית גם את האחרים ומכאן הדרך למהומות קלה.
בני משפחתו של גליק מתייצבים לצדו, כמובן. מבחינתם הוא שוחר שלום, רוצה לשתף פעולה עם הפלסטינים ומכבד את רצונם להתפלל כמוהו. גליק, בניגוד ליהודה עציון, למשל, לא מטיף לפיצוץ המסגדים, הם אומרים. העניין הוא שגליק עובד ומייחל לרגע שבו ייבנה בית המקדש, וזה לא הולך ביחד עם מסגד אל אקצה.
גליק התעמת ללא הרף עם המשטרה הורחק אינספור פעמים מההר. עם כל המזג הטוב והסובלנות שגילה כלפי יריבים, קשה לומר שהוא שה תמים. במהלך 2009 נהג גליק, שהיה כבר אז תחת צו הרחקה, לצלם את תחנות הבידוק בכניסה להר כדי להוכיח את טענתו כי יהודים בעלי זקן וחובשי כיפה, כמוהו, מופלים לרעה. בפעם אחרת הוא ניסה לחדש את עבודת הקורבנות והגיע עם גדי קטן למורדות הר הבית. המשטרה ראתה בכך פרובוקציה ועצרה אותו שלוש פעמים. בית המשפט לא הסכים עם שני המעצרים הראשונים, גם אם גליק מסומן כפרובוקטור, וחייב את המשטרה לפצות אותו בעשרות אלפי שקלים.
המריבות סביב ההר ועל ההר הפכו לספינת הדגל של גליק, איש הליכוד, ובעזרתן קיווה לשוט לכנסת. הניסיון הראשון שלו נכשל, למרות התמיכה שקיבל מחברו הטוב, חבר הכנסת משה פייגלין. מדי פעם הוא החליט לשבות רעב, כך גם נשאר בכותרות, אבל הכעיס עוד יותר את המשטרה. במהלך השביתה לפני שנה ליד הכותל סיפר לי גליק שהוא סובל פעמיים. גם בקטע הפיזי, אבל זה פחות נורא, וגם מבחינת ההרגשה הרוחנית שליוותה אותו שם. את הכותל הוא מכנה "חניה אחורית של הסוסים והגמלים. קיר חסר כל חשיבות". בדיוק כך.
"הכותל המערבי הוא חסר משמעות מיוחדת", פסק הרב גליק. "מי המציא את הקיר הזה בכלל? אפשר לקרוא לו קונספירציה. לקחו מקום לפני 200 שנה וקבעו שהוא קדוש ליהודים. מה פתאום? איפה הוא בכלל מוזכר? קראת עליו בכתבי חז"ל? אצל הראשונים, אצל האחרונים? פרופ' ישעיהו לייבוביץ קבע שזה 'דיסקו-כותל'. אני מסכים איתו. זה כלום. כדי לעלות להר הבית אתה צריך קודם לטבול במקווה, להוריד נעליים. זה מקום קדוש. איזה כללים יש בכלל לכניסה לכותל?"
גליק לא היה מכריז על שביתת רעב אילו היו הורסים את הכותל. "מבחינתי זהו קיר חוסם להר הבית. כמו מכשול. זה מפריע לי. כאשר אני רוצה להתפלל באמת אני עומד ליד אחד השערים, בדרך כלל שער הכותנה, משם רואים את מקום המקדש הכי טוב. בשבילי זה מקום בעל משמעות אמיתית".
יהודה גליק זכה כאמור לאורך הדרך בכמה ניצחונות על המשטרה. אולי בגלל העיקשות ויחסי הציבור, אולי דווקא בגלל
האיסור המוחלט שכופים רוב הרבנים על עלייה להר הבית לא הוסיפה לו כוח, וגם נגדו הוא נלחם. נסיון ההתנקשות בחייו העלו את ההתעניינות סביב הסטטוס קוו על הר הבית להתעניינות שיא. גליק היה ודאי שמח לראות ולשמוע את הדיון הציבורי המתחדש. זו הרי המטרה שלו.
היום בבוקר החליטה המשטרה לסגור את הר הבית לחלוטין. דווקא מכך גליק לא היה רווה נחת. ביום שני האחרון ראיתי אותו בישיבת וועדת הפנים שדנה במצב המתוח בירושלים. "בעקבות ההתפרעויות שהיו בהר מנענו את הכניסה מכולם", דיווח השר אהרונוביץ. "למה מיהודים?" הקשה עליו גליק. "אנחנו לא מתפרעים שם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם