מוחמד ורוסו: זה לא הולך ביחד
מי שחתום על אמנת חמאס, מוציא עצמו מן האמנה החברתית ולא יכול להיות מוגדר כאזרח במדינה דמוקרטית
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חיג'אזי, עבד א-רחמן שרצח את התינוקת חיה זיסל, כמו מרוואן קוואסמה ועמאר אבו עיישה שרצחו את אייל גלעד ונפתלי, ביצעו פעולות חבלה בעבר וישבו בכלא הישראלי. הם ריצו את עונשם ושוחררו. עבור העבריין הרגיל הבא משולי החברה, הענישה בדין הפלילי היא ניסיון לבעוט אותו לכיוון המרכז, להוכיח לו שהפשע לא כל כך משתלם. נכון, לא תמיד זה עוזר, אבל פושעים כאלו הם חלק מהחברה ואחרי ששילמו את חובם, רשאים להתחיל דף חדש.
המעשים של א-שלודי קוואסמה ואבו עיישה, אינם כאלו. הם אינם מייצגים שוליים חברתיים, להפך: הם מייצגים את השדרה המרכזית, את המעשה הראוי והנעלה - אבל של חברה אחרת. "תנועת ההתנגדות האסלאמית מורכבת ממוסלמים שנשבעו אמונים לאללה, שאותו הם עובדים באמת... היודעים את חובתם לעצמם, למשפחותיהם ולמולדתם, ובתוך כל אלה הם יראים את אללה ונושאים את דגל הג'יהאד מול פני העריצים, למען הצלת הארץ והעובדים את אללה, מטומאתם, מזדונם ושחיתותם", שבועה זו לאללה, כפי שמנוסחת כאן באמנת חמאס, אינה יכולה לחיות בכפיפה אחת עם התשתית המינימלית של חברה דמוקרטית.
גם אם ישראל לא היתה מדינת לאום, אלא מדינת כל אזרחיה, הבסיס להתאגדות מדינית זו, היא ההסכמה של כל האזרחים, ליצור מסגרת בה הם, והם בלבד - כבני אדם חופשיים - קובעים את הנורמות והחוקים של החברה והמדינה כמו בנוסח החוקה האמריקאי "We the people", אזרח שחתום על אמנת חמאס, מצהיר על כך שהוא אינו חלק מהאמנה החברתית של רוסו.
האסלאם המתעורר לנגד עינינו, מכיר רק בגבול אחד: זה שעובר בין "דאר אל אסלאם" ל"דאר אל חרב" וגם אותו הוא מנסה בהתמדה לשנות. ככזה הוא אינו מכיר ואינו יכול להכיר מבחינה דתית בגבולות המדינה בה הוא אזרח. מי שרואה עצמו כלוחם ג'יהאד, לא יפספס אף הזדמנות לחסל את הליוויתן של הובס אם הוא ממוצא מערבי ובוודאי שלא יתפלל לשלומו.
התפיסה היהודית קיבלה עקרונית את דינא דמלכותא ודרשה להתפלל בשלומה של מלכות. גם התפיסה הנוצרית נתנה בד"כ לקיסר את אשר לקיסר ולאלוקים את אשר לאלוקים. גם בין המוסלמים ישנם כאלו המעוניינים בכנות להיות חלק ממדינות מושבם, אך לא כזה הוא האסלאם איתו אנו נדרשים להתמודד כיום בישראל ובעולם. עקרונות האמונה שלו אינם מותירים מקום כלשהו להסכמה אנושית אזרחית. לכן, לא ניתן להתמודד עם עבירות אלו בדרכים המשפטיות הרגילות. העבריינים בשם תפיסות אלו של האיסלאם, מחייבים הגדרת קטגוריה חדשה בדין הפלילי.
ההצעה של שרת המשפטים
כמוהם גם הטרקטוריסט מוחמד ג'עביס מג'אבל מוכאבר שרצח לא מכבר, את האברך אברהם וואלס. על אף שהוא נושא תעודת זהות ישראלית הוא אינו אזרח, הוא אויב. לא רק של העם היהודי, גם של החברה האזרחית בישראל. לכן אזרחותו שלו ושל שותפיו לקטגוריה הזו, צריכה להתבטל באופן אוטומטי ועליהם להיות מגורשים מהשטחים שבאחריות ישראל בתום ריצוי עונשם. החשש של המערב מאזרחים תומכי דעא"ש מעורר קולות בכיוונים הללו, כמו זה של הסנאטור טד קרוז בארה"ב, תחום זה דורש פיתוח ופירוט על ידי משפטנים וחוקרי דתות, זאת תחת העיקרון המנחה הרואה בפשיעה זו קטגוריה נפרדת. ישראל יכולה וצריכה להיות חלוצה בסלילת הדרך לטיפול מוסרי, מפוכח ויעיל עם פשעי האסלאם בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם