ישראל עדיין לא הפסידה בשוודיה
כמו בכל אירופה, מפלגות הימין בפרלמנט השוודי נאבקות למען ישראל ונגד ההכרה במדינת פלשתין. בירושלים מוכרחים לנצל את הקשרים הללו כדי לא להפסיד בזירה הבינלאומית
כך לדוגמה מונה בשוודיה שר בשם מהמט קפלן אשר השתתף בשיט על המרמרה, ולכן גם הודיע ראש הממשלה השוודי על ההכרה בפלשתין ביום הראשון לכהונתו. ניתן לומר כי בחלק מהמדינות אירופה עדיין מנוהלת בידי ממשלות המביעות קו שמאלני ביחסי החוץ, זאת בניגוד לדעת הקהל שמביעה מורת רוח מהיחס המקל למהגרים ומאזלת היד מול עליית האסלאם הרדיקלי. מרבית האירופאים מעדיפים שהממשלות המקומיות תתמקדנה בטיפול בבעיות פנים ולא בבעיות חוץ והדבר מתבטא גם בקלפי.
בשנים האחרונות הולך ומתייצב קו פרו ישראלי בקרב הימין האירופאי, והם לא רק מדברים. כך העבירה לפני שבוע מפלגת השוודים הדמוקרטים, יחד עם ברית מפלגות הימין מרכז, החלטה בפרלמנט אשר עברה ברוב קולות, שלפיה הפרלמנט דוחה את החלטת הממשלה.
לדברי חבר הפרלמנט השוודי, היהודי קנת' אקרות', בראיון בתוכנית רואים עולם, אחת הסיבות לנטייה השוודית נגד ישראל היא התקשורת השמאלנית בשוודיה אשר איננה מציגה את התמונה המלאה בנוגע למה שקורה בישראל. זו גם אחת הסיבות שבגינה רבים מהאירופאים מביעים דעה שלילית על ישראל – לא רק בגלל האנטישמיות, לעתים רבות זה פשוט בגלל בורות.
מהלך ההתנגדות שהוביל הפרלמנט השוודי מסמל תקדים חשוב, אחת הפעמים היחידות שבהן פרלמנט אירופי פועל באופן אקטיבי בעד ישראל. ההחלטה התאפשרה הודות למבנה הייחודי של הקואליציה בשוודיה. בסך הכל, ממשלת לופבן מחזיקה ב-138 מושבים מתוך 349, שהם בסך הכל בקושי 40 אחוזים מכלל המושבים. ממשלת לופבן היא ממשלת מיעוט מקרטעת אשר תתקשה מאוד להעביר מהלכים משמעותיים, שלא לדבר על החלטות בתחום יחסי החוץ.
הסיבה שבגללה השוודים לא הלכו לבחירות נוספות, היא חששו של הימין מעלייתם של השוודים הדמוקרטים. לפי כל הסקרים המפלגה הולכת וצומחת ולכן מבחינתם עדיף כעת למסמס את המפלגה ולהחרימה. מבחינת השוודים הדמוקרטים, לעומת זאת, ממשלת המיעוט מאפשרת להם לשבת כעת באופוזיציה, ללמוד את העבודה הפרלמנטרית ולבסס את כוחה. בעיניים ישראליות מדובר בהזדמנות בלתי רגילה לבנות לישראל שותפה צעירה ורעננה לקידום יוזמות משותפות.
פעילותה הפרלמנטרית הפרו ישראלית של המפלגה השוודית, מצביעה על הזדמנויות חדשות באירופה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפספס אותן. מישור מרכזי שבו יכולה ישראל לפעול הוא המישור הפרלמנטרי - פעילות מקומית באמצעות חברי פרלמנט התומכים בישראל, כפי שעושה כיום ארגון Israel Allies בראשות הרב בני אלון. טענות רבות נשמעות נגד הימין האירופאי. רבים מתבלבלים בין המפלגות השונות, ומצביעים שוב ושוב על המפלגות האנטישמיות - יוביק בהונגריה או השחר הזהוב ביוון. יש הטוענים כי התמיכה בישראל באה
הנושא חשוב אף יותר משום שבנציבות שרי החוץ של האיחוד האירופי, ההחלטות מתקבלות פה אחד. כלומר, אם אחד משרי החוץ מטיל וטו על ההחלטה, היא לא תעבור. דמיינו לעצמכם שר חוץ אירופאי אשר מתנגד להחלטה פרו פלשתינית, או חבר פרלמנט בוועדה לענייני ייבוא, המצביע נגד סימון מוצרים מההתיישבות ביו''ש. לפי העלייה המטאורית של הימין הפופולארי באירופה, אנו עשויים לחזות בכך כבר בשנים הקרובות.
מה שבטוח, הימין הפרו ישראלי האירופאי לא מסתפק רק בדיבורים. הוא מוכיח גם במעשים כי לצד האסלאמיזציה במדינה, עדיין נותרו קולות שפויים ביבשת, והם הולכים וצומחים.
הפעם הצליחה הממשלה השוודית להעביר את ההחלטה בניגוד לפרלמנט עקב מחויבותה לברית הישנה עם המוסלמים, אולם במבט אסטרטגי צופה פני עתיד נדמה כי בניגוד למה שמשתקף, אירופה הולכת לכיוון שונה וחיובי מבחינת ישראל. במקום להתרגש מהחלטה ממשלתית בעלת השפעה מועטה, עדיף להסתכל קדימה, לפעול ולחזק את שיתוף הפעולה בינינו לבין התומכים שלנו ביבשת. זה רק ישתלם בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם