ההקפאה - סגולה לטרור

הנהגת ישראל מגיבה באמירות נחרצות על גל הטרור, אך כמעט באפס מעשה. היא משלמת מס גבוה על דיבורי בנייה בירושלים וביו"ש, אבל בפועל רק מדברת

דני דיין | 6/11/2014 15:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בנייה
היה זה הנשיא האמריקני תיאודור רוזוולט שטבע את האמרה "דבר ברכות, אך שא עמך מקל גדול". נוסחה זו כל כך הצליחה, עד שרוזוולט זכה בפרס נובל לשלום אף שהיה אימפריאליסט מושבע. ומה אצלנו? ההפך הגמור. לא פלא, אם כן, שהכישלון צורב והמחיר גבוה.

רה"מ בנימין נתניהו חוזר ומתבטא לאחרונה בתקיפות רבה על זכותנו לבנות בירושלים. בעשרת הימים האחרונים מתפרסמות הודעות חוזרות ונשנות על אישורי בנייה בחלקים שונים של הבירה. עם זאת, אף לא אחת מן ההודעות הללו תתורגם לבנייה בפועל בעתיד הנראה לעין. על גבעת-המטוס, למשל, שילמנו כבר את המחיר המדיני המלא ואף בריבית דריבית, אך אדמות המדינה שבשכונה אינן משווקות בפועל ליזמים.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- בניה חדשה בירושלים? אושרו רק תכניות ישנות
- נתניהו: "המתקפה עליי באה רק כי אני מגן על מדינת ישראל"

בגוש עציון הודיעה הממשלה בתרועות רמות על הכרזה גדולה של אדמות מדינה, אך לא היה בכך כל צורך. דווקא זה היה אחד ההליכים שניתן היה לעשות בצנעה. בפועל הביצוע נדחה – אם כי יש לקוות שלפרק זמן קצר בלבד – ועד שתאושר במקום בנייה בפועל הדרך עוד ארוכה מאוד, אם בכלל. מנגד, כבר חודשים ארוכים מאוד, ארוכים מדי, נמשכת הקפאה מוחלטת של קידום הליכי תכנון ושל שיווקי קרקעות לבנייה. המשמעות היא שבעוד תקופה לא ארוכה ימוצה מלאי האתרים שבהם ניתן לבנות, ואתרים חדשים לא יהיו בנמצא. בעוד שהעולם משוכנע כי מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון מתרחב בצעדי ענק, האמת הפוכה.

עיקרון הדיבור הקשוח והידיים נטולות המקל בא לידי ביטוי, אולי יותר מאשר בכל מישור אחר בתחום המלחמה, בטרור המתחדש. המחיר שנגבה כאן הוא בחיי אדם. מראש הממשלה, דרך שריו ועד למפכ"ל המשטרה נשמעות אמירות נחרצות, אך הן לא מלוות במעשים מקבילים. למרבה הצער, מנהיגי ארגוני הטרור בירושלים חסינים יחסית לחבריהם ביהודה ושומרון. אין לכך שום הצדקה.
 
צילום: פלאש 90
בנייה בגבעת זאב צילום: פלאש 90

ולבסוף, המישור המדיני: מחמוד עבאס פתח במלחמה מדינית נגד מדינת ישראל. היא מתרחשת בבירות העולם ובאו"ם, בזירת הדה-לגיטימציה של ישראל, במישור ההסתה. ראש הממשלה ושריו אכן תוקפים את אבו-מאזן בתקשורת, מעל בימת העצרת הכללית ובמכתבים לעמיתיהם בעולם, אך מדוע שאנשי אש"ף יירתעו מלהמשיך בדרכם אם אין הם משלמים מחיר מדיני ומעשי כלשהו, אם הבנייה מוקפאת, אם ישראל אינה נוקטת בצעדים חד-צדדיים משלה, בבחינת מכה אחת אפיים?

הסכסוך המר בין התנועה הציונית
לערביי ארץ ישראל נמצא באחת מנקודותיו החשובות ביותר. במשך עשרות שנים נסע הסכסוך על אוטוסטרדה ישרה לכיוון "פתרון שתי המדינות". אזהרותינו שזוהי נסיעה לשום מקום במקרה הטוב – ולתהום במקרה הגרוע – נפלו עד כה על אוזניים ערלות, אך לאחרונה זה השתנה: רבים בעולם מבינים, גם אם אינם מודים בכך, שהתפיסה הישנה קרסה.

לאחר שנים שבהן הקהילה הבינלאומית יחד עם הפלשתינים וממשלות ישראל נסעו בדרך חד-סטרית,– עתה הגענו לצומת, לכיכר. הפלשתינים בגיבוי של ממשל אובמה ושל האיחוד האירופי מנסים לגרור את המכונית לנתיב שמוביל לכפיית הכרעה של ישראל, והטרור מחד גיסא והדמוניזציה של מפעל ההתיישבות מאידך גיסא מאיצים לדרך הזו. אסור לנו בשום פנים ואופן לתת למכונית להמשיך בהסתעפות הלא נכונה. אם ניכנס אליה עכשיו, לא נוכל לצאת ממנה זמן רב. לכן הימים האלה כל כך מכריעים.

כדי לדחוף את המכונית אל הדרך הטובה לישראל יש להפעיל את כל הכוחות ביחד: לחדש את הבנייה, להשליט סדר בכל הכוח הנדרש ולהשיב מלחמה מדינית שערה, המלווה בצעדים של חיזוק האחיזה המעשית של ישראל בשטחי יהודה ושומרון. הפנייה הפלשתינית הצפויה למועצת הביטחון, הלחץ שלא לבנות והטרור אינם שלושה כיווני פעולה נפרדים של האויב - הם אסטרטגיה משולבת. לעומתה עלינו להציב חיזוק אחיזתנו הריבונית בשטח, בנייה בהיקף גדול ומלחמת חורמה בטרור. היינו צריכים להתחיל בזה מזמן. כל רגע שעובר בלי אלה מגדיל את הסכנה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק