עניין של כוונה

בעוד שבממשלה מנסים להתמודד עם הבעיה הקשה של יידויי האבנים, ח"כ אייכלר מבקש לקבוע הבדלה במניעים של מבצעי הפשע. כשאחרים נפגעים, יש מי ששומר על מדורת השבט שלו

במוצאי ראש השנה תשע"ו החל טקס סיום הניתוק מאמצעי התקשורת. רצנו להדליק את הסמארטפונים כדי לבדוק מה החמצנו, והתברר שהפסדנו את כל פרעות החג. אבל האבנים לא החמיצו - הן לא החטיאו את אלכסנדר לבלוביץ', שלקה בלבו ומת אחרי שאבנים שהושלכו לעברו פגעו בו.

באוויר הייתה תחושה כבדה של דז'ה וו. כבר הדלקנו פעם אחת את מקלט הטלוויזיה במוצאי ראש השנה ושמענו על מהומות שהתרחשו במהלך החג - זה קרה בשנת 2000. אז, במוצאי ראש השנה ההוא, עוד לא ידענו שהמהומות האלו הן תחילתה של האינתיפאדה השנייה. כעת, החדשות הרעות במוצאי החג של השנה הזו גרמו ללבנו להחסיר פעימה, ולהתפלל שלא נחזור לשנים הרעות שבאו אחרי ספטמבר 2000.

אחרי החדשות הללו שמענו שנתניהו כינס דיון חירום ואיכשהו הסתננה ללב תקווה ילדותית שבדיון החירום ירקחו איזו אבקת קסם שאפשר יהיה לפזר ברחובותיה הדוויים של ירושלים, שתכבה את הלהבות ותהפוך את האבנים לנוצות. אבל נתניהו יצא מדיון החירום והבטיח להקים צוות שיבחן את הנהלים לפתיחה באש, לקבוע עונשי מינימום למיידי אבנים ומשליכי בקבוקי תבערה ולהטיל קנסות גבוהים על קטינים והוריהם שמבצעים עברות כאלה.

אך לפני שבועיים התקיימה ישיבה די דומה שבה ראש הממשלה הורה על תגבור כוחות בציר 443 וביהודה ושומרון, על הוספת אמצעי תצפית ומודיעין ועל בחינת האפשרות להציב מצלמות ותאורה לאורכו של כל ציר 443. הוא גם ביקש להוסיף בירושלים שתי פלוגות מג"ב ו-400 שוטרים.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רק לפני החג פרצה סערה קטנה בעקבות הצעתו של שר הפנים גלעד ארדן שלפיה גזרי דין שניתנים על ידי שופטי בתי משפט שלום נגד מיידי אבנים יהוו שיקול בקידומם לבתי משפט מחוזיים. מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון, התנגדה להצעה של ארדן בחריפות. היא ראתה אותה בחומרה רבה, ואמרה כי היא פוגעת בדמוקרטיה ומתאימה לארצות שלא היינו רוצים להידמות אליהן.

בחודש יולי אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק העונשין שיזמו איילת שקד וציפי לבני, שלפיו ניתן לשפוט בגין עברה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות באמצעות יידוי אבנים או חפצים, והעונש ייקבע על חמש שנות מאסר. כמו כן הוצע לקבוע מדרג ענישה לעברות של יידויי אבנים או חפצים אל עבר רכב בנסיעה.

מציאת הנתיב לסיום עידן האבנים המתעופפות היא לא פשוטה. היא מלאה בכוונות טובות מצד אחד וחששות גדולים מצד שני - החשש מהגפרור שיצית פה אינתיפאדה שלישית שאנחנו יודעים איך תתחיל אבל לא ברור לנו כיצד תסתיים, והחשש מאפשרות של חקירות תחת אזהרה כמו במקרה של אל"מ ישראל שומר, שנחקר לאחר שירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים על רכבו. בנוסף ישנו גם הקושי להתמודד מול מיידי אבנים קטינים.
על רקע התהיות איך לנהוג ואיזו ענישה תשפיע על מיידי האבנים, אחרי אובדן חיי אדם והנזק הכספי עצום שנגרם כתוצאה מטרור האבנים, בולטת בחריגותה ההתייחסות מחודש יוני של ח"כ ישראל אייכלר להצעה של שקד ולבני לתיקון בחוק העונשין. אייכלר ביקש לערוך הבחנה בין מיידי האבנים "לפי כוונתם". בריאיון לרדיו 'קול ברמה' הוא אמר כי "הבעיה עם חוקים שאתה אף פעם לא יודע כיצד יהיה היישום שלהם", וטען שיש לשים לב ל"יסוד הנפשי והכוונה" של זורק האבן. ההערכה היא כי אייכלר התנגד להחמרה בענישה מחשש שמפגינים חרדים ייעצרו על יידויי אבנים וירצו עונשי מאסר כבדים.

כדי להמחיש את דבריו הוסיף אייכלר: "יש הבדל בין ערבי שזורק אבן כי חסמו אותו בחנייה לבין מי שזורק אבן כחלק ממלחמה להרוג ולהשמיד את מדינת ישראל או כדי לפגוע במתנחלים". וכמו תמיד, אייכלר מנסה לשמור על מדורת השבט ולחשוב על האינטרסים הצרים שלו - כי כשמביטים על העולם דרך חור של מנעול, קשה מאוד לראות את התמונה בכללותה. זה בכלל לא משנה אם גם אבן שמושלכת על ידי חרדי יכולה להרוג, וזה בכלל לא משנה אם בינתיים ישנם אחרים שמקפחים את חייהם בשל אבנים שהושלכו לעברם, ואף פגעו בהם.

במוצאי ראש השנה תשע"ו, לאחר החדשות על המתרחש בארץ, עלתה בפייסבוק שלי גם ידיעה מקומית על חסימת כבישים באבנים, על קיצונים בבית-שמש שהפכו והציתו פחי אשפה. בכל פעם ישנה סיבה אחרת שמרתיחה את החבר'ה הללו - פעם זה חוק הגיוס והענישה הפלילית, ופעם אלו קווי אוטובוס מעורבים.
ולי רק נותר לבדוק לאן נגיע עם הקו הזה של אייכלר, שמבקש לדון בענישה לפי "כוונתם" של מבצעי הפשע. יכול להיות פה מעניין. "כי האדם יראה לעיניים, ואייכלר יראה ללבב".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg