עצרת רבין הפכה לזירת התגוששות על נאום פרס

לשכת נשיא המדינה לשעבר הפעילה לחצים כבדים על מארגני העצרת אף שנקבע כי תהיה ללא גוון פוליטי. במציאות, בוגדנית שכמותה, פרס קיבל סירוב אחיד וחד משמעי עליו התעקשו דווקא אחיו האידאולוגיים

אם רבין מתבונן מלמעלה, הוא בוודאי משועשע מהדרך שבה עצרת לזכרו (של רבין, כן?) הופכת לדיון אינסופי ומעייף סביב שמעון פרס. במקום עיסוק ברצח ההוא, הפכה הזירה להתגוששות תקשורתית בשאלת נוכחותו של הנשיא לשעבר בעצרת המרכזית. ינאם, לא ינאם. הוזמן, לא הוזמן. יגיע, לא יגיע. היו גם מי שסחרו בסוגיה הזו ועשו ממנה מגדל אלגוריות למצבנו העגום ולסוף עידן הבושה, התקווה, יפי הבלורית והתואר.

עוד כותרות ב-nrg:
- בקת"ב על בית המשפט: "פוגעים בסמלי הדמוקרטיה"
- שני מחבלים ניסו לדקור ישראלים ונוטרלו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עיתונאי אחד למשל, החליט שהדרתו של פרס מהעצרת היא ניצחון ההתנקשות ברבין. דובר צה"ל לשעבר לקח עוד צעד קדימה והכריז ש"מי שלא נותן לשמעון פרס לשאת דברים בעצרת - רוצח פעם נוספת את רבין ומורשתו". עד כדי כך. ובכן, רגע לפני שאנחנו קובעים יום זיכרון נוסף - לזכר היום שבו לא נתנו לפרס לנאום בכיכר - כדאי לנשום עמוק ולהאיר כמה פינות בקרב המתגלגל הזה.

חששו שיקרא לפרס לנאום. נשיא ארה''ב לשעבר, ביל קלינטון בכיכר צילום: אמיר מאירי

לא רצו להעביר מסר פוליטי לקהל. 50 אלף איש בכיכר רבין צילום: יוסי זליגר

את העצרת השנה ארגנה, זו השנה הרביעית, "קואליציית תנועות הנוער" - קואליציה א-פוליטית, שמאגדת תנועות נוער מימין ומשמאל. פרס מעולם לא השתתף באירוע שמארגנות תנועות הנוער. לא כשהיה נשיא, ולא בשנה שעברה, כשכבר פינה את כס הנשיאות. להפך. בשנה שעברה העדיף דווקא את האירוע ה"מתחרה", הצבוע בצבעים פוליטיים, שארגנה עמותת "ישראל יוזמת". גם השנה לא תכנן הנשיא לשעבר לנאום בעצרת המרכזית, טוענים מארגני העצרת. "רק מרגע שנודע שביל קלינטון מגיע, פרס התעורר וביקש לנאום", הם אומרים, ומתארים מסע לחצים מסיבי ובלתי פוסק. "סביבתו של פרס לא הפסיקה להפעיל לחצים ולמרות זאת, לרגע לא התלבטנו".

פרס, הם אומרים, הוא אישיות פוליטית. מינון הדוברים באירוע מדוד, שקול, מכוון. המטרה היא למשוך קהל רחב ככל האפשר. המסר הוא "זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה". מסר כלל-ישראלי, לא צבוע פוליטית, וכך הוא יישמר. תסכימו, לא תסכימו - את העצרת מארגנים גופים שהגיעו ביניהם להסכמה מוחלטת. אופי האירוע, זהות הדוברים, התכנים - הכל מוסכם. מי שלא מתחבר, דרכו סלולה לארגון עצרת נוספת, באותה כיכר ממש. "אנחנו שוכרים את הכיכר ומממנים את העצרת", אומר אחד המארגנים. "אנחנו רוצים לשמור על האיזון".

לאחר העצרת אגב, נמתחה ביקורת על נאום נכדו של רבין, יונתן בן ארצי, שהתעקש לשטוח את משנתו המדינית. היו שניסו להדביק את סאגת פרס לצד אחד של מארגני האירוע - הצד הימני כמובן. במציאות, בוגדנית שכמותה, שמעון פרס קיבל סירוב אחיד, חד משמעי, שעליו התעקשו דווקא אחיו האידאולוגיים.

אבל הנשיא לשעבר לא השתכנע. הוא רצה לנאום. מבחינתו, ומבחינת סביבתו, הוא קונצנזוס. נשיא של כבוד שנוכחותו, במיוחד בעצרת לזכר רבין, היא כורח המציאות. המארגנים הסתפקו בנשיא המכהן ריבלין. וחוץ מזה, הם אומרים, מדוע שיפרגנו לאדם שהחרים אותם במהלך השנים? "כל המארגנים כעסו שפרס לא היה בעצרת שלנו לפני שנה ושנתיים ושלוש. יותר מזה, הוא קרא תיגר על העצרת שלנו". כך, למרות הלחצים, המארגנים, כאיש אחד, עמדו בהחלטתם: פרס לא ינאם.

לקראת העצרת, מספרים המארגנים, התעורר חשש ממשי: בסוף נאומו, יזמין קלינטון את פרס, זה יעלה לבמה וינאם חרף הסיכומים. "אם הוא היה נואם - הוא היה נואם. לא היינו עושים כלום", הם אומרים, "אף אחד לא רצה לפגוע בו. שמחנו שהוא כיבד בסוף את ההחלטה והגיע לעצרת".

פרס לא נאם. לזכותו ייאמר שכיבד את האירוע ונכח לכל אורכו. "לא יסתמו לי את הפה", זעקו הכותרות בשמו למחרת העצרת. בסביבתו של פרס, ברוח הדברים, זועמים. "פרס בנה את המדינה. הכדורים שפגעו ברבין היו מיועדים גם לו, הוא היה צריך לנאום", אומרים שם. "ראשי תנועות הנוער קיבלו את הכיכר והשתמשו בכוח בשררה. אם ככה הם מתנהגים וסותמים פיות זה כישלון החינוך בישראל".

לגבי סתימת הפיות, רבים מהלוביסטים של פרס - וזו בהחלט סיבה הגיונית - בסך הכל רצו שיתאגרף עם הימין, יעקוץ את נתניהו, ויטיף להמון להמשיך ולהתפלל לאלוהי הוויתורים והנסיגות. זכותם. מפה ועד לטרגדיית הדרת פרס וצקצוקי אסון לאומי, הדרך רחוקה. יתרה מכך. יתכן שאפשר היה להתפשר ולאפשר לפרס לעלות ולנאום. לא הוא זה שהיה שובר את קיר המסרים של העצרת. מקסימום סודק. אולם מרגע שהוחלט מה שהוחלט, זעקות השבר על ניצחון הרוצח מלמדות על שיבוש נפשי קל. כך, במקום עיסוק מכובד בציון עשרים שנה לרצח רבין, נגררנו להתגוששות סביב השאלה הרת הגורל: ינאם או לא ינאם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg