תקדים פליאה
האם שרת המשפטים איילת שקד תאמץ את דבריו של קודמה דוד ליבאי משנת 1993?
אל שולחנו של שר המשפטים דוד ליבאי הגיע ב-27 ביוני 1993 מזכר פנימי של מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, שעסק בהצעת חוק של ח"כ חיים אורון ממרצ. במזכר הסבירה מנהלת המחלקה מדוע לדעתה יש להתנגד להצעת החוק, שביקשה להשוות את המעמד של מי שנפגע מפעולת איבה שכוונה נגד מדינת ישראל ובין מי שנפגע מפעולות גזעניות. בין השאר נכתב שם: "קשה לא להתרשם ממכתבו של ח"כ אורון כי מדינת ישראל אינה יקרה לו, ושאינו מבין שעליו, כחבר כנסת ישראל, מוטלת חובת נאמנות למדינת ישראל". כמה חודשים לפני כן זומנה מנהלת המחלקה לשיחת נזיפה אצל השר בשל התנהלותה.
ב-25 באוקטובר 2015 האשימה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במכתבה את סגן שר הביטחון אלי בן-דהן ב"הפרת חוק בוטה" ובהשתתפות בעצרת בלתי חוקית שהתקיימה, לטענתה, במאחז חזון-דוד הסמוך לקריית-ארבע. המכתב הועבר ב"זמן אמת" לידיעת אנשי תקשורת, ופורסם בערוץ 2 עוד באותו ערב.
לאחר שסגן השר תהה מדוע איש לא שוחח עמו לבירור העובדות והסביר שהעצרת כלל התקיימה במקום המאחז, אלא בסמוך לו, כתבה המשנה ליועץ המשפטי מכתב נוסף שבו ציינה כי טענת השר שלפיה לא נכנס לתחומי המאחז "מחמיצה את מהות הבעיה – ומהות הבעיה היא מתן חסון ותעודת הכשר לאירוע שהינו בלתי חוקית". היא הוסיפה כי טענותיה כלפי סגן השר נובעות מ"המסר הבעייתי מבחינת שלטון החוק". בהמשך האשימה המשנה ליועץ את סגן השר, שכאמור כלל לא היה נוכח בתחומי המאחז, ברמיסת שלטון החוק. כמה חודשים לפני כן זומנה אותה משנה ליועץ לשיחת נזיפה אצל השרה בשל התנהלותה.
שמה של מנהלת המחלקה האזרחית בשנת 1993 היה פליאה אלבק, ושמה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2015 הוא דינה זילבר.
בשנת 1993 אמר שר המשפטים ליבאי מעל בימת הכנסת, בהתייחסו לאלבק, כי "כממונה על המשרד מוטל עליי לשקול מה פשר התקלות החוזרות ונשנות בהתנהגותה של הפרקליטה גברת אלבק. התרשמתי מהמקרה הנוכחי, ולאחר עיון בתיקה האישי גם ממקרים קודמים וכן מהופעתה בפניי ומההסברים שנתנה לנו, כי הגברת אלבק אינה מבחינה בין מתן חוות דעת משפטית מקצועית ובין נקיטת עמדה משיקולים שבתפיסת עולם, ואולי אף בגלל דעה מוצקה או קדומה שלה בעניין מסוים – דעה שהיא שיקול זר לחלוטין.
"מה שמטריד והטריד אותי אינו השקפה פוליטית או רמתה המקצועית המעולה של גברת אלבק, אלא התופעות החוזרות ונשנות אצלה של כושר הבנה פגום, שיקול דעת לקוי בנושאים מסוימים. דעותיה הפרטיות מקלקלות את שורת ההיגיון ואת נימוקיה, שאמורים להיות משפטיים וענייניים. בנסיבות אלו נבצר ממני, מהסיבות שנתתי, לשאת באחריות להחלטות שתקבל, או לחוות דעת מקצועיות שהיא אמורה לתת, דוגמת זו שנתנה לאחרונה.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"שקלתי ועדיין אני שוקל לפטר את גברת אלבק מעבודתה במשרד המשפטים. לא פיטרתי אותה בשל התחשבותי בשירות הממושך והמסור שלה למדינת ישראל, וכדי לאפשר לה - אם רצונה בכך - לצאת ביוזמתה לגמלאות", הוסיף השר ליבאי.
הוא המשיך ואמר: "הייתי ער לכך שמי שאינו מכיר את עבודתה ושיקוליה של גברת אלבק יחשוד ויחשוב שהיה לי שיקול פוליטי ולא ענייני בפיטורים מהירים. לכן חשוב היה לי להעמיד במבחן שיפוטי את הדברים שכתבה גברת אלבק על ח"כ חיים אורון. סברתי שלא לי לקבוע סופית שיש בדבריה עברה, אלא זאת יתבקש לקבוע בית דין מוסמך, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. לגברת אלבק ניתנה שהות מספקת לערוך את טיעוניה ולהציגם בפני טריבונל מוסמך, טריבונל שהוא אובייקטיבי ולא פוליטי, הוא בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה. אם בית הדין המוסמך לכך ירשיע את גברת אלבק, יתבקש הוא להסיק לגביה את המסקנות הסופיות המתבקשות מכך.
"אבל עד לפסיקת בית הדין, כאמור, אין אנו בצמרת משרד המשפטים מוכנים לשאת באחריות ליכולתה ולפעילותה. בנסיבות אלו, נראה לנו שרשאי המנהל הכללי להסיק מסקנות מיידיות. המנהל הכללי, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה ואנוכי גם יחד שוכנענו שאין להשאיר את הגברת אלבק בתפקידה הנוכחי, ולו ליום אחד נוסף.
לבסוף קבע השר ליבאי: "אני גם דחיתי ודוחה את הטענה כאילו מותר היה לגברת אלבק להסיק מסקנות משונות שהסיקה ולפגוע ולעלוב כפרקליטה בחבר הכנסת, משום שכתבה מה שכתבה ב'חוות דעת פנימית'. בכל הכבוד, גברת פליאה אלבק שלחה מכתב מודפס, ללא סיווג כלשהו, ללא הגבלה כלשהי, לשר המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה. אין לעובד חסינות ולא הצדקה לכתוב ככל העולה על רוחו ודעתו במכתב כזה".
האם שרת המשפטים של 2015 תפעל כמו עמיתה בשנת 1993?
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של 'התנועה למשילות ודמוקרטיה'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם