הריאיון עם אולמרט ב"המקור": האשליה המשיחית של הציבור הישראלי
האינטרס המידי של הימין בישראל הוא לא להציג פתרון או תקווה, אלא לפעול לשינוי התודעה הישראלית. הריאיון שהעניק אולמרט לערוץ 10 מעיד על עומק הבעיה בתודעה כזו
בשבוע שעבר שודרה בערוץ 10 התוכנית "המקור", ובה ראיין רביב דרוקר את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואת אבו מאזן, על המשא ומתן ביניהם ב-2008. תגובת הציבור הישראלי הייתה די צפויה - כאשר הימין הציג את ההצעה של אולמרט כמכירת חיסול של המדינה, בעוד אנשי השמאל נאלצו להתמודד עם הסרבנות הפלסטינית על גבי המסך. ניתוח מעמיק יותר של התוכנית מצביע על מציאות מסוכנת בהרבה: חלק נרחב מהציבור הישראלי שרוי עדיין במשיחיזם אוטופיסטי: וגר זאב עם כבש וישראלי עם פלסטיני. כל מה שצריך זה רק להציע הצעה טובה יותר, ואנחנו כבר נשיג שלום.כבר במהלך מלחמת העצמאות הבין ראש הממשלה בן גוריון את המציאות המזרח תיכונית. ''גם אחרי בוא השלום ניזקק לצבא...עלינו להבטיח שלום המדינה בכוח הנשק הישראלי'', ובעצם הבין את תמונת המצב בשכונה שלנו: יש נכסים אסטרטגיים שישראל לא יכולה לוותר עליהם, ואסור לה להסתמך על צבאות זרים.
אולמרט עם אבו-מאזן
צילום: EPA
כל זה היה בתקופה שבה האיום הצבאי על ישראל היה מוחשי ומהותי. אחרי מלחמת יום הכיפורים נגמר עידן האיום הצבאי הקונבנציונלי (לפחות לפי רוב המומחים), והציבור הישראלי החליף דיסקט. הימין התחיל לדבר על יישוב הארץ, ואילו השמאל התחיל לחשוב על פתרון מדיני. הסכמי אוסלו הביאו אלינו את התפיסה שאפשר לפתור סכסוך דתי וגישה מוסלמית רדיקלית בת 1,500 שנה ברגע אחד שבו יישבו ביחד שני המנהיגים.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחד הקטעים המדהימים ביותר בפרק הוא הרגע שבו מגיע אבו מאזן לביתו של אולמרט ופוגש את אשתו, עליזה. זו באה אליו עם עיניים נוצצות, לוחצת את ידו ואומרת לו פעמיים "אני נרגשת מאוד לארח אותך". מכאן ואילך, המשיחיות משתלטת לחלוטין על אולמרט. הוא מציע לאבו מאזן לשחרר 900 אסירים במקום 500, הוא מוותר על שליטה בבקעת הירדן והוא מדבר על נתינת שטחים ליד טירת צבי ועפולה לפלסטינים. אולמרט הוא גם ראש הממשלה הראשון שמסכים לוותר על שליטה ישראלית באגן הקדוש ולהותיר אותו בשליטה של רוב מוסלמי.
מה קורה כשהסרבנות הפלסטינית מתנגשת עם ההצעה הישראלית? אבו מאזן אומר חד משמעית "לא הסכמתי", ומוסיף כי הוא דיבר על 1.9 אחוז מהשטח שיישארו בצד הישראלי, אבל את אולמרט כל זה לא מעניין בכלל. "זו רק עמדת פתיחה, שנינו ידענו שזו בדיחה", הוא מסביר, ומתעלם לחלוטין מהעובדה שעד כה הוא היחיד שוויתר.
החשש העיקרי שלי הוא לא מההצעה של אולמרט, אלא מהעובדה שהוא היה בטוח שיוכל לרוץ בבחירות ולנצח ברוב מכריע. אם נאמר את האמת, גם היום, למרות שעם ישראל למוד ניסיון נוראי מנסיגות, אם מנהיג ישראלי יביא הסכם, סביר להניח שהוא ישיג רוב. כמה ח''כים באמת מאמינים בנוכחות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון? האם חברי הכנסת החרדים יתעקשו על שליטה מלאה בבקעת הירדן? האם ראש מפלגת העבודה שרצה להכניס לכאן עשרות אלפי פליטים סורים יתנגד להכנסת פליטים פלסטינים?
האינטרס המידי של הימין בישראל הוא לא להציג פתרון או תקווה. בעיצומו של גל הטרור הנוכחי, אנו שומעים שוב על יוזמות מהצד הימני, הכוללות סיפוח, טרנספר והקמת מדינה פלסטינית בירדן. כל ההצעות הללו נועדו למצוא פתרון מידי לבעיה של 1,500 שנה, ובעיני הריאליסט המצוי אין בהם תועלת. הדבר העיקרי שהימין צריך לעשות הוא לחשוב איך הוא משנה את התודעה הישראלית. איך הוא מוציא את משיחיות השלום מסדר היום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם