ראשי » חדשות » דעות

תנאי לכניסת העבודה לממשלה: לבני בחוץ

הרצוג הציב שלושה תנאי סף לנתניהו, ובהם הקפאת הבנייה. "עוד תתגעגעו לקואליציית ה-61", ניחם נתניהו את חברי סיעתו. בליכוד דורשים שלבני תשוגר הרחק מהממשלה, רצוי לחו"ל

אות הסיום של ההצבעות על תקציב המדינה, שאושר אור ליום חמישי, היה גם שריקת הפתיחה למבול של ניתוחים, ניחושים ותרחישים ביחס להרכב הממשלה בהמשך הדרך: תורחב או לא תורחב? הקולות והלחשושים בנושא נשמעים בכל שיחה כמעט בין שני חברי כנסת מזדמנים – בספסלי המליאה, במסדרון ה'פרסה' שמאחורי אולם ההצבעות, במזנון ובעיקר בחדרים הסגורים. איווט או בוז'י, בוז'י או איווט: מי מהם יצטרף לקואליציה בהמשך הדרך?

עוד כותרות ב-nrg:
- צה"ל השהה אשרות כניסה של 1,200 פלסטינים
- כך התעקשה ארה"ב 30 שנה לא לשחרר את פולארד
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אולי אף לא אחד מהם. בעוד שהמהלכים מול יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הונמכו לאש קטנה שהספיקה לכבות כליל כמעט, התרחיש שעדיין עולה במרבית השיחות הקואליציוניות מתמקד במפלגת העבודה. הרצון של יצחק הרצוג ובנימין נתניהו לחבור לממשלה אחת, כך מספרים אנשים הקרובים להם, הוא הדדי.
 
החשש אצל שניהם הוא בעיקר מתגובת הצופים – אצל נתניהו מדובר בשותפה הטבעית, הבית היהודי, ובחלקים ממפלגתו שלו שמתנגדים לצירופה של מפלגת העבודה, מתוך הבנה שמשמעות הדבר היא שינוי קווי היסוד של הממשלה. בצד של הרצוג מדובר בחשש מחברי כנסת שמסומנים מראש כפוטנציאל לבעיות ולהפרות חוזרות ונשנות של המשמעת הקואליציונית, מה שיוביל לקרטוע של הקואליציה החדשה כבר מיומה הראשון.

החשש הזה הוביל את מפלגת העבודה להציב לאחרונה לנתניהו שלושה תנאים מרכזיים לכניסה לקואליציה, כך לפי בכירים במפלגה: הכרזה על הקפאת בנייה ביהודה ושומרון, חידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, והתנאי שנחשב אולי לקשה מכולם – שינוי קווי היסוד של הממשלה כך שיכללו את פתרון שתי המדינות. "רק ככה יוכל הרצוג להצדיק כניסה של המפלגה לקואליציה", הסבירו בכירי המפלגה בשיחה עם 'מקור ראשון'. "אחרת יעשו לו את המוות. ככה הוא יכול להגיד לכולם – תראו איזה שינוי מדיניות דרמטי הובלנו בזכות הכניסה שלנו".
 
אם נתניהו היה יכול לחיות בקושי עם שני התנאים הראשונים, הדרישה לשינוי קווי היסוד והוספת פתרון שתי המדינות היא כבר יותר מדי מבחינה פוליטית. מעבר לעובדה שבאותה שנייה יאבד נתניהו את הבית היהודי וחברי המפלגה הדתית יתחילו לנשוף בעורפו הימני החשוף, גם רבים במפלגתו שלו לא מוכנים לשמוע על הפיכת עקרון שתי המדינות לחלק רשמי ממדיניות הממשלה.

ללא קשר לכך, לנתניהו יש תנאי משלו לצירוף הרצוג וחבריו לממשלה - כך לפחות טוענים כמה בכירים בליכוד. התנאי נוגע לתפקיד שתקבל ציפי לבני. לדברי הבכירים, נתניהו מוכן לסבול את לבני רק פעם אחת, והפעם הזו הייתה כבר בקדנציה הקודמת. "הרצוג נדרש להציע ללבני תפקיד מכובד מחוץ לממשלה, כמו מינוי לשגרירה (אולי בוושינגטון? - ז"ק) או תפקיד בכיר אחר", גילו הגורמים בליכוד.

אם נתניהו אכן יתעקש עד הסוף, תעלה שאלה מעניינת: איך בדיוק אמור הרצוג לבשר ללבני על ההצעה – בעצמו או באמצעות שליח? בכל זאת, מבשר הבשורה הוא גם מי שצפוי לחטוף על הראש את תגובתה של מספר 2 במחנה הציוני. מצד שני, הרצוג יוכל לטעון שזו הדרך היחידה להוציא את הבית היהודי אל מחוץ לקואליציה - וזו משאת נפשם של הרצוג וחבריו. 
  
מי שככל הנראה היה שמח גם הוא מכניסתה של מפלגת העבודה על חשבונה של מפלגת הבית היהודי הוא יושב ראש ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה). גפני נשמע השבוע, בשולי הדיונים על התקציב, כשהוא מוציא את כל קצפו על השותפה הדתית־לאומית. "הכי גרועים אלו הבית היהודי", אמר גפני בחדר צדדי של ועדת הכספים, "הם הכי סחטנים. אני לא מאמין שאני יחד איתם בקואליציה".

בבית היהודי, אגב, לא התרגשו מדברי גפני, ואף ראו בהם הוכחה לפעילותם המוצלחת סביב אישור תקציב המדינה. "אנחנו אכן סחטנים", השיבו לגפני בלגלוג, "סחטנו כיתות קטנות יותר, סחטנו סייעת שנייה בגני הילדים, סחטנו השקעה לאומית במתמטיקה וסחטנו מיליארד שקלים לבעלי מוגבלויות, וגם זהות יהודית בתפוצות. כן ירבו הסחיטות בישראל".

כאשר שרי הליכוד ניתחו את מצבה הלא מזהיר של הקואליציה ונזכרו בדם שירקו כדי להעביר בכנסת את תקציב המדינה, הם הגיעו למסקנה שאין מנוס מהרחבת הממשלה - יהיו ההשלכות אשר יהיו. מצד שני, דווקא ראש הממשלה היה מי שהסב השבוע את תשומת לבם של חבריו לכך שהתמונה מורכבת יותר ממה שהם חושבים.

זה קרה בישיבת הסיעה שקיים הליכוד ביום שני: השרה גילה גמליאל בדיוק סיימה להתלונן על העובדה ששרי המפלגה מטורטרים לאינספור הצבעות במליאת הכנסת, וכתוצאה מכך היא אינה מצליחה להקדיש את הזמן שהיא רוצה לטיפול בענייני משרדה. שניים נזעקו להשיב לגמליאל - ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש הקואליציה צחי הנגבי. "אלו חייה של קואליציה בת 61 חברים", הם הסבירו יחדיו. "יכול להיות שהממשלה הזו תתרחב מעבר ל־61", המשיך נתניהו, "אבל אני לא בטוח שאתם לא תתגעגעו לקואליציה של 61".

המשפט האחרון הוביל להרמת גבה מצד חלק מחברי הכנסת, ובתגובה הסביר נתניהו שבקואליציה רחבה יותר גם הענישה נגד חברי כנסת סוררים תהיה קשה ומשמעותית הרבה יותר מזו שמוטלת עכשיו. בשל העובדה שכל קול בקואליציה הוא קול מכריע, ראשיה נאלצים לנהוג בחברי הכנסת בכפפות של משי. אם תורחב הממשלה בהמשך, גם העונשים על היעדרות מהצבעות יורחבו במקביל.
 

מי שחשב שראש הממשלה מחפש להימלט בכל דרך מהמספר 61 לאור הסדקים שמתגלים מדי פעם בקואליציה, גילה השבוע שלא כך הדבר. "הממשלה הזו טובה יותר מהקודמת", טען נתניהו בפני חבריו לסיעה, "אבל היא פחות טובה מהממשלה הקודמת לקודמת (שהוקמה ב־2009 - ז"ק). אבל זו עדיין ממשלה שעובדת ומקדמת דברים".

אחד מחברי הסיעה החדשים בחר לרטון באוזניו של נתניהו על תופעה של גנֵבת קרדיטים מצד השותפות האחרות בקואליציה. "מפלגות אחרות לוקחות לנו את הקרדיט הציבורי והפוליטי על הצעות החוק שלנו", מחה חבר הכנסת בכעס. 

"זה לא באמת חשוב", החל נתניהו בעוד אחת משיחות הגיבוש שהוא נאלץ לקיים מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, "חשובים הלכידות שלנו כסיעה והמסרים הגדולים. אם נספק לעם ביטחון, צמיחה כלכלית ותשתיות משופרות, ישאירו אותנו בשלטון, וגם נגדל. אם לא, יחליפו אותנו. נקום וניפול על הליכודיות הפנימית שלנו". אין שיחת מוטיבציה יותר מזו.

ריבים ומדנים במפלגת העבודה הם עניין שבשגרה. ככה הרגילו אותנו במשך שנים, ולכן התרגלנו. פחות מפיצוץ בין הרצוג לשלי יחימוביץ', או לפחות בין יחימוביץ' ללבני, כבר לא ממש מרגש אותנו.

באדישות הזו קיבלו השבוע אנשי המפלגה את הריב התורן שהתגלע בין חבריה – מי יזכה בתפקיד רב החשיבות של יושב ראש הוועדה המדינית במפלגה. רק כדי להדגים עד כמה התפקיד חסר משמעות או תוקף אמיתיים, נזכיר שיושב ראש הוועדה המדינית הנוכחי הוא עדיין השר לשעבר בנימין בן־אליעזר (פואד), שמזה תקופה ארוכה לא ממש עסוק בסוגיות המדיניות של המפלגה.
 

הכול החל כשח"כ עמר בר־לב פנה לכמה מחברי ועידת המפלגה וביקש את תמיכתם בדרך למינוי המיוחל. מנגד, מזכ"ל המפלגה ח"כ חיליק בר, שרק לפני כמה חודשים פרסם את תוכניתו המדינית שזכתה לתמיכתם של רבים מחברי מפלגתו, נעלב משאיפותיו של בר־לב ובעיקר מכך שהוא בחר לא לשתף אותו באותן שאיפות.

בתגובה החליט בר להעביר מכתב מחאה בעניין לחברו, אלא שבמקביל הוא מיען אותו גם לשאר חברי סיעתו. "מעבר להיותו של הצעד שלך מקומם, מפלג ומיותר, הרי שהוא בעיקר חד־צדדי, לא מתואם ובטח לא חברי", התלונן בר במכתב ששלח. בהמשך המכתב הוא אף הוסיף: "בחרת לצערי לפעול באופן אגואיסטי".

בר־לב מצדו לא התבלבל או נסוג, ובתגובה פנה לפעילים בולטים מהדור הצעיר במפלגה וביקש מהם לחתום על מכתב תמיכה במינויו לתפקיד הנחשק. אנשיו טוענים כי הוא אף קיבל הבטחה מיושב ראש המפלגה הרצוג להתמנות לתפקיד. לדבריהם זה קרה כחודש לאחר שהרצוג נבחר ליושב ראש המפלגה. ואם אין די בכך, הרצוג עצמו בוודאי ישמח לשמוע שבר־לב גם שוקל להתמודד בהמשך על תפקיד יושב ראש המפלגה, בהתאם למועד ולתנאים שבהם ייקבעו הבחירות הפנימיות לראשות המפלגה. אופרת הסבון של מפלגת העבודה, פרק 4,078.

מלשכת הרצוג נמסר כי "הדברים מוכחשים מכל וכל וחבל שספינים פוליטיים שמטרתם ללחוץ על פוליטיקאים כאלה ואחרים ממשיכים להפוך לכותרות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...