עצבים, צעקות ודמעות: הנזק שהישיבה עשתה לי
זה חודש שאני קורא פוסטים של הורים מתוסכלים שלא קיבלו את הילד שלהם לישיבה תיכונית מבוקשת ונזכר - איך 6 שנים סיפרו לי ״מחנכים״ כמה אני דפוק ועצלן כי לא שלטתי בארמית מדוברת. 23 שנה עברו מאז, דף גמרא עוד לא פתחתי, אבל חוץ מזה, הרוב בסדר
בסוף כיתה י׳ העיפו אותי מהישיבה התיכונית בקרני שומרון. עד לשבוע השני שאחרי תחילת הלימודים בכיתה י״א התרוצצתי בין ישיבות תיכוניות (כי מ״סתם״ תיכון דתי הייתי עלול לצאת פוחז), שלל רבנים בחנו אותי בארמית מדוברת על דפי גמרא שמעולם לא הבנתי. כולם הודיעו שאין מקום, או שאני לא מתאים לישיבה, או שהישיבה לא מתאימה לי, ושיהיה לך בהצלחה.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הירי בחברון: התקשורת בחרה כיוון, הציבור השיב מלחמה
- האם פרשת דרעי 2 תביא לנפילת הממשלה?
- שי חי והחייל מחברון כמשל: המרד המטורף של העם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
באורח פלא הסכימו בישיבת אור עציון לקבל אותי. דא עקא, גם שם לא שיפרתי את השליטה שלי בארמית, ולא את הקונפורמיזם התורני שלי, ובסוף השנה הודחתי גם משם (בראש הרכב השופטים ישב הרב דרוקמן). רגע לפני שהתקבלתי למשרת מתדלק, ולאחר תחנונים והפצרות הסכימו בקרנ״ש לעשות חסד עם הוריי ולקבל אותי חזרה לכיתה י״ב. ״לפחות יהיו לו 12 שנות לימוד״.
'''מי שלא מצליח ללמוד דף גמרא לא יצליח להתמודד עם שום אתגר בחייו', היה הרציונל''.
צילום: ראובן קסטרו
בין כיתה ז׳ לכיתה י״ב נפתח יום הלימודים שלי בארבע שעות גמרא. חצי שעה של ריכוז ושלוש שעות וחצי של ריחוף בחלל. שש שנות עצבים, רבנים, כאב ראש, צעקות, 20 פסיכולוגים, שני קוב דמעות. כשסגרתי את הגמרא בתום בחינת הבגרות בכיתה י״ב ידעתי שזו הפעם האחרונה בחיי שאני נוגע בספר הזה.
במשך שש שנים סיפרו לי ״מחנכים״ כמה אני דפוק, כמה אני עצלן, כושל, טועה בדרך. ״מי שלא מצליח ללמוד דף גמרא לא יצליח להתמודד עם שום אתגר בחייו״, היה הרציונל שליווה אותי כמה שנים יפות, יחד עם ״המוזיקה הטפשית שאתה מתעקש לשמוע לא תביא אותך לשום מקום בחיים״, ״הסלים שאתה קולע לא יעזרו לך בעתיד כשתסתכל בראי ותשאל את עצמך מה עשית במקום ללמוד״ ועוד להיטים מאותו פס יצור.
את הבגרויות, אגב, השלמתי אחרי הצבא, תואר ראשון, תואר שני. 23 שנה עברו מאז. דף גמרא עוד לא פתחתי, אבל חוץ מזה, הרוב בסדר.
למה נזכרתי בכל זה? כי כבר חודש שאני קורא פוסטים של הורים מתוסכלים שלא קיבלו את הילד שלהם לישיבה תיכונית מבוקשת. עוד אין לי ילדים בגיל הזה, אבל כשיגיע היום אני מניח שאזכור שלא כולם חייבים לעמוד בציפיות המשונות שלנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם