ראשי » חדשות » דעות

לא לשכוח: זה הזמן הטוב ביותר להיות יהודי

השנה האחרונה והשבוע האחרון בפרט, לא עליהן תפארתנו. וכמה עצוב שדווקא השבוע המקודש בשנה הפך לעיסה חמצמצה וארסית של שנאה דו קוטבית. בתוך טרדות הקיום והריב האינסופי אנו נוטים לשכוח את גודל השעה שזכינו לה, ואסור לנו

"מצבת ישראל" או "אסטלת ישראל" היא אזכור הקדום ביותר לישראל ממקור חוץ-תנ"כי. זוהי אסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח המתוארכת לשנים 1208–1209 לפנה"ס. הארכיאולוג סר פלינדרס פיטרי מצא אותה בשנת 1896 בקבר פרעה מרנפתח במקדש תבאי במצרים. "ישראל הושם (מהשורש שמ"מ – חוסל) אין לו זרע" נכתב בכתב חרטומים.

ממצרים הפרעונית נותרו רק צללי העבר, האימפריה העצומה, הציביליזציה הקדומה הותירה אחריה רק מונומנטים אדריכליים ומומיות גרוטסקיות שנשדדו מקברים ומוצגות במוזיאונים מערביים. כתב החרטומים הוא עסק אזוטרי למלומדים. אבל אנו, ישראל שכביכול הושם ואין לו זרע, מדברים, כותבים ויוצרים בשפת שדיברו בה אבותינו הקדומים.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- המכנה המשותף עדיין קיים
- לפתוח את הדלת: השבוע הכי ישראלי בעיר מתחרדת
- יצחק ומלאכי: החיים נחלקו ללפני ואחרי. פעמיים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
כך אמור להיפתח טור ליום עצמאות, חגיגי באופן מיוחד, חנוט בחולצת כפתורים לבנה, עם שביל בצד ועם פאתוס מלא טקס בישבן. טור למגנט על המקרר, טור על ישראל אופטימית, חזקה ובוטחת בעצמה.

אבל בוא נודה על האמת, השנה האחרונה והשבוע האחרון בפרט, לא עליהן תפארתנו. וכמה עצוב שדווקא השבוע האחרון, השבוע המקודש בשנה הפך לעיסה חמצמצה וארסית של שנאה דו קוטבית. שבוע בלי פילטרים מרככים שבו המציאות עמדה ערומה במקלחת ובדקה נקודות חן חשודות.
 
באופן פרדוקסלי, דווקא כשהמחלוקת בין ימין לשמאל מתנפצת על המציאות האזורית, הקיטוב גדל. אין כמעט הבדל בין ימין ושמאל למעט הזהות השבטית. ואני לא בורח מאחריות. גם אני שם. גם אני חלק מהרעש הכולל. חלק מקטטות הרחוב ברשת, במהלומות שאנו מחליפים, באופן שבו התפיסה הפוליטית משתרבבת לחיים עצמם. אבל אני לא מופתע ממצבנו, שנאת אחים מרה לפעמים יותר משנאה לאויב. הרי מעשה הבריאה היהודי מתחיל ברצח אח בידי אחיו. ובכל זאת אנשים אחים אנחנו.
 
הסיפור המכונן של העם היהודי הוא יציאת מצרים ומעמד הר סיני. במדבר הפכנו לעם. וזה לא משנה אם כמוני אתם מאמינים או לא, זהו האתוס המכונן של עם ישראל. יותר משלושת אלפים שנה אחר כך, עמדנו במעמד דומה, יצאנו ממשרפות אושוויץ והקמנו מדינה. וזה לא משנה אם כמוני אתם מאמינים בהתערבות אלוהית או במטריאליזם דטרמיניסטי, העובדה שהאומה העברית חזרה להיסטוריה מתוך חורבן מוחלט, מעוררת השתאות.
 
בתוך טרדות הקיום והריב האינסופי אנו נוטים לשכוח את גודל השעה שזכינו לה. ואין ספק כלל, אנו הדור היהודי שחי בזמנים הטובים ביותר שבהם חי יהודי. וקל מאוד לשכוח זאת בשגרה אבל אסור לנו לשכוח את זה.

בה' באייר תש"ח, ארבעה עשר במאי 1948, יום הכרזת  הקמת מדינת ישראל, התייצבה סמוך לשער הניצחון של טיטוס ברומא, שארית הקהילה היהודית ששרדה את המשלוחים  לאושוויץ. 2000 שנה נמנעו יהודי רומא מלעבור מתחת שער הניצחון שהוקם כאנדרטה לניצחון רומא על יהודה המורדת, אבל בארבעה עשר במאי 1948 הם עברו תחת הגשר, מהכיוון ההפוך למצעד הניצחון הרומי.
 
הארכיאולוג סר פלינדרס פיטרי קבור בישראל בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר ציון, ליתר דיוק, רק גופו קבור כאן. לאחר מותו ב-1942, נשלח ראשו לניתוח באקדמיה המלכותית ואבד בנפתולי הדואר המלכותי הבריטי ולא נמצא עד עצם היום הזה. גם אנחנו לפעמים מאבדים את הראש, שוכחים עד כמה נשגב קיומנו כאן. יום עצמאות שמח!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אראל סג''ל

עיתונאי ופרשן. חבר להקת נאג' חמאדי

לכל הטורים של אראל סג''ל