זה לא פופולרי, אבל מותר להגיד שטוב פה
מעל ומעבר לכל, מה שהיה וימשיך להיות הכי אותנטי, ייחודי, מרגש והיסטורי, היא ההכרה אי שם במעמקי התודעה, שלמרות הבלגן והחסרונות, אנו זוכים מדי יום למה שדורות על דורות של יהודים רק דמיינו וחלמו: "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים"
לפעמים מותר לומר שטוב פה. אני יודע שזה לא פופולרי ואפילו נדרש אומץ להיות חיובי. אבל כשמביטים על התמונה הרחבה, כשמשווים למקומות אחרים וכשמבינים שהחיים לא רק תותים, יודעים שבסך הכל המצב כאן הרבה יותר מבסדר. לא מדובר רק באינספור הסיבות לחוש גאווה לאומית אדירה אחרי 68 שנים. אין מדינה בעולם שהתחילה את דרכה מאותו קו זינוק כשלנו, אותגרה קשות כמונו והגיעה להישגים כה כבירים - אלא גם בזווית האישית, הפרטית, האגוצנטרית, של חיי היום יום.הייתי בפריז וגם ברומא, בניו יורק ובבייג'ין, בבריסל ובאמסטרדם. בכל מקום אנשים חיים את יומם או נאבקים את מלחמת הקיום. באיטליה ראיתי את הרוכלים הצצים עם מטריות אחרי הגשם כדי להרוויח כמה פרוטות. מסין אינני שוכח את זיהום האוויר הכבד, את הריקשות והחוטונגים האומללים. בלונדון ובהאג הופתעתי מכמות הכאפיות והרעלות. גם אמריקה, אמנם נוחה, אך הייתה ונשארה ארץ קשה ועל העולם השלישי לא צריך להרחיב. כך שיש לנו כמובן במה להשתפר, אבל יחסית די טוב פה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- המכנה המשותף עדיין קיים
- לפתוח את הדלת: השבוע הכי ישראלי בעיר מתחרדת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מטס יום העצמאות. ''טוב פה כי זה המקום היחיד בעולם שאפשר לקטר עליו בידיעה שהוא אך ורק שלנו''.
צילום: אבישג שאר ישוב
טוב פה כי כשאין גל הטרור, ישראל היא מקום בטוח. בשונה מהמדינות הנחשבות בעולם, כמעט ואין שכונות שמסוכן להיכנס אליהן בלילה. באוטובוס או בתחנה המרכזית אפסיים הסיכויים שיכייסו אותך, הגניבות ומעשי השוד פחתו ובאופן כללי האלימות כאן נמוכה. נדירים הפסיכופטים. הילדים והנוער יכולים להסתובב בחוץ בלי חשש ואת הפעוטות, שלא כמו באמריקה למשל, אין צורך לקשור בשרשרת. הם לא ייחטפו.
טוב פה כי ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבאמת אפשר לומר בה את מה שחושבים. נוטים לשכוח את זה, אבל רוב אזרחי העולם חיים תחת משטרים שסותמים להם את הפה. וגם במדינות החופשיות, במיוחד אלה באירופה, הנימוס והקודים החברתיים מרימים מסכי צביעות וניכור בין האנשים. כן, הישירות המפורסמת שלנו אינה מובנת מאליה. תשאלו את העיתונאים האירופאים שמנועים מלכתוב את דעתם על האסלאם מחשש לפצצות החדר המדרגות.
טוב פה כי האבטלה אפסית ומי שעובד קשה מצליח או לכל הפחות מסתדר, וזה דינה של רוב האוכלוסיה. נכון שהיינו רוצים להיות רוטשילד אבל תראו לי עוד מדינה אחת כזו (חוץ מלוקסמבורג). על כל פנים, מי שלא עובד קשה או לא מצליח, או אפילו לא מסתדר, נעטף במסגרות רווחה ותמיכה, ממלכתית והתנדבותית שמונעת ממנו ליפול. לא בדקתי, אבל יש לי הרגשה שבאף מדינה בעולם אין כל כך הרבה עמותות סיוע הדואגות לכך שאין רעב, ושהעוני הוא תודה לאל, יחסי בלבד.
הכרזת העצמאות. ''טוב פה כי אנו זוכים למה שדורות על דורות של יהודים רק דמיינו וחלמו''.
צילום: קלוגר זולטן, לע''מ
טוב פה, כי מערכת החינוך הממלכתית סבירה. ואם בילדים עסקינן, חשוב לומר שטוב פה כי ישראל בין המדינות המערביות היחידות שגדלות (בקצב מהיר אפילו) ולא מתכווצות, וילדים, כמאמר המשורר, זה שמחה. הגידול הזה, יחד עם צרכי הביטחון הייחודיים מכבידים על תקציבי החינוך, כך שיש סיבה לשמוח במה שיש, אף כי במקרה זה מותר לרצות יותר.
טוב פה כי תשתיות התחבורה טובות מאוד וגם התחבורה הציבורית משתפרת. טוב פה כי הכיסוי הסלולרי מצוין וחדירת האינטרנט מעולה. טוב פה בזכות גאוני היי-טק שהפכו את החיים להרבה יותר נוחים ופשוטים מאשר לפני עשור או שניים. הם נתנו בעיטה רצינית לכלכלה וגם הוציאו לנו שם טוב בעולם. עד שנהיה אור לגויים, אנחנו לפחות אומת הסטארט-אפ.
טוב פה כי המוזיקה מצוינת, האנשים אדיבים והאוכל - אני לא מבין בזה אבל כך אומרים - משובח. טוב פה כי תראו לי עוד מדינה שבמרחק קפיצה אפשר לעבור בה בין מדבר להר. טוב פה כי מזג האוויר משופר בהרבה מזה של רוב מדינות המערב. אין סופות שלגים או טורנדו ואין עננות ניצחית ואפרורית. הקור בחורף קצר ונסבל. החום בקיץ עמיד וממוזג (אבל נכון שלא תזיק הפחתה במחירי החשמל).
טוב פה בגלל הרגע הזה שהמטוס נושק למסלול בנתב"ג. אז אתה יודע שהגעת הביתה, ושבעצם נסעת רק כדי לחזור ולהרגיש בשובך כמה טוב פה.
וטוב פה כי זה המקום היחיד בעולם שאפשר לקטר עליו בידיעה שהוא אך ורק שלנו. איש לא יחשיד אותך בנאמנות כפולה. לא תצטרך לחשוש מאנטישמיות ואולי רק זה מה שעושה אותו כל כך טוב.
כי מעל ומעבר לכל, מה שהיה וימשיך להיות הכי אותנטי, ייחודי, מרגש והיסטורי, היא ההכרה אי שם במעמקי התודעה, ש"למרות הבלגן והחסרונות" כדברי אלי לוזון, אנו זוכים מדי יום למה שדורות על דורות של יהודים רק דמיינו וחלמו: "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". בשבילי, די בכך כדי לדעת שטוב פה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם