ראשי » חדשות » דעות

להילחם במפלצת: חוק הפורנו חשוב גם אם לא יעזור

הצעת החוק של מועלם היא מכה קלה בכנף של הצרכנים, ועדיין יש בה חשיבות רבה. היא אומרת שאנחנו חלק מחברה שרוצה לבער רע גם כשהיא יודעת שאין לה סיכוי לגמור את המלאכה

זה קרה יומיים אחרי הטיול השנתי של השישית לאילת. מוטי הוזמן לשימוע אצל הרב דוד אחרי שהמנקה שעברה בין החדרים גילתה מתחת למזרן שלו חוברת פלייבוי. הבחור התכונן לגרוע מכל – השעיה וזימון של ההורים לשיחה מביכה – אבל הרב דוד היה רחום וחנון. הוא לא השעה אותו אבל התרה בו שאם הדבר ישנה הוא יסולק מהישיבה התיכונית והצמיד לו חברותא בוגרת ללימוד מסילת ישרים.

מה שהרב דוד לא ידע על מוטי היה כמה מאמץ היה משקיע הנער כשיצרו היה גובר עליו: לובש שחורים ומתעטף שחורים, ומטריח עצמו בנסיעה של שעה וחצי בקו 301 עד לתחנה המרכזית בתל אביב כדי לקנות את החוברת האסורה בקומה התחתית. ומה שעוד הוא לא ידע זה את הרכילות שהסתובבה בין החבר'ה. הולכי הרכיל סיפרו בלחש איך כיתת מוטי את רגליו לקולנוע מזוהם באלנבי, הצטופף שם עם קשישים תל אביבים מרי נפש, וצפה בסרט זימה שהוקרן במסרטה. אלא שהסרט נפסק באמצע המתח לאחר שהסליל נקרע, ומוטי, שנותר מאוכזב עם חצי תאוותו בידו, לא הצליח לשכנע את פקיד הקבלה לתת לו את הכסף חזרה.
 
הסיפור הזה אירע בשנת 92', כשהיום, בעידן הסמארטפונים הפתוחים שמחזיק כל ילד, הוא נשמע יחסית כמו סיפור על גן עדן של תמימות. אפשר ללמוד ממנו שפורנוגרפיה, או בשמה המכובס פחות – צריכה של זנות מצולמת – תמיד הייתה ותמיד תהיה. שום רגולציה לא תכחיד אותה, כפי ששום רגולציה לא תכחיד לחלוטין את הזנות ואת הסחר בנשים. תעשיית הזנות הפיזית והמצולמת תימשך כל עוד מסתובבים בעולם גברים עם חסכים מיניים ונשים עם אישיות רופפת וערך עצמי מאד נמוך. כשיש ביקוש ויש היצע כמעט ואין דרך למנוע את הסחר.

א ב ל, וכאן בא אבל גדול מאד, אפשר ללמוד מהסיפור הזה גם על הצד השני של המשוואה, והוא שיש קשר הדוק בין רמת הזמינות להיקף הצריכה. ההיקפים הדמיוניים והמבהילים של התעשייה היום הם פועל יוצא ישיר של הזמינות הגבוהה מאד שמאפשרת הרשת, ואם תמצא הדרך לצמצם את הזמינות התוצאה תהיה צמצום בצריכה.

הפורנוגרפיה פוגעת בעיקר בצעירים. מדברים הרבה על הפגיעה שלה במעמד האישה, על כך שדפוסי ההחפצה והאלימות והדימויים המעוותים שהיא חוקקת אודות תפקודים נשיים ואודות טיבם של מערכות יחסים בין גברים לנשים – מכוננים את מה שמכונה 'תרבות האונס'. זה נכון, אבל האמת היא שבחורים צעירים ניזוקים לא פחות מנשים: כישורי האינטימיות והקשב שלהם עלולים להישחק באופן קשה בצריכה כבדה של סרטים שמרגילים אותם לצמצם את הארוס שלהם לבקשת פורקן מהיר.
 
הצעת החוק שהעלתה ח"כ שולי מועלם היא צנועה: לקבוע כי ברירת המחדל ללקוחות תהיה אינטרנט מסונן מפורנוגרפיה, כך שהלקוח יצטרך לבקש באופן אקטיבי להסיר את החסימה במידה וברצונו לצרוך את התוכן הזה. מתנגדי החוק הקימו קול צעקה בגין הפגיעה הקשה בחירות האישית והחשש מפני התערבות הממשלתית בחופש הביטוי. הם צודקים בטענה שחירות אישית היא ערך חשוב, חשוב מאד אפילו. אבל הפודמנטליזם של חלק מחסידי ערכי החירות הליברטריאנים מתחיל לפעמים לעלות על העצבים.

אנחנו מוכנים הרי לוותר באופן מודע ובחירי על חלק מהחרויות שלנו על מנת להפוך את העולם למקום קצת יותר נסבל, ככה מתפתחת הציוויליזציה. כך למשל, אנחנו אוסרים על צריכה תכנים פדופיליים למרות הפגיעה האנושה בחופש העיסוק והפנטזיה של אלו שנמשכים לילדים, וגם על הפצה של סרטי סנאף למרות שיש לא מעט אנשים שהצפייה בהם ממש עושה להם את זה. למי שמתקומם על ההשוואה נבהיר מיד: הפורנוגרפיה לא נמצאת באותה קטגוריה של פדופיליה וסנאף, אבל כן, היא כן חולקת איתם את אותו אזור נפשי. היא שונה כי ילדים וקרבנות אלימות לא יכולים להגן על עצמם, בניגוד לזונות שאצלם יש מרכיב מסויים של בחירה, אבל היא גם דומה כי סטטיסטית הבחירה הזו נוטה להתקיים יותר אצל נשים מאוכלוסיות מוחלשות ומנוצלות שהחיים לא האירו להן פנים.

הצעת החוק של מועלם היא במפר קטן, לא יותר, כפתור שצריך ללחוץ עליו בדרך אל היעד, מכה קלה בכנף של הצרכנים. ועדיין יש בה חשיבות רבה, גם הצהרתית וגם מעשית: ההצהרתית היא של חברה שרוצה לבער רע גם כשהיא יודעת שאין לה סיכוי לגמור את המלאכה. המעשית היא שאם המכשול הקטן הזה בדרך לצריכת פורנוגרפיה יקטין את מימדי הייצור והצריכה של הזנות אפילו ברסיסי פרומיל – גירשנו קצת מן החושך בעולם.


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה יפרח

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח