עזבו את מועלם: פורנו הרסני למוח שלכם
לטובת המוח, האונות המינית והחברה כולה, עדיף לא להתעצל, ולסנן את הנוכחות של פורנו בחיים
חוק סינון תכנים באינטרנט, הידוע יותר בכינוי "חוק הפורנו", שעבר השבוע פה אחד בוועדת השרים לענייני חקיקה, הביא איתו גם זעקה על הגבלת ה"זכות" לצפות בפורנו ללא החובה לדווח על כך בטפסים ביורוקרטיים. מבלי להיכנס לשאלה האם נכון או לא לשנות את ברירת המחדל הנוכחית המאפשרת גישה (גם כפויה) לפורנו באינטרנט, חשוב להבין את ההשפעות של פורנו על המוח האנושי, השפעות שמעצבות את ההעדפות האישיות של הצרכנים וגם את החברה והתרבות שלנו.משחר ההיסטוריה, בני אדם ובנות חווה הסתירו את הגוף שלהם, והסתירו במיוחד איברים מסוימים. מאז ועד היום, עירום הוא משהו שאנחנו לא רגילים לראות בכל מקום, ולכן הוא מפעיל אותנו, כלומר, גורם לנו לעירור פיזיולוגי ברמות שונות.
נסו להיזכר בפעם הראשונה שראיתם תמונות עירום. כנראה שהייתם ילדים וזה היה בחשאי, אולי בתיווך "אסקימו לימון" או מגזינים למיניהם. כנראה גם שנדלקתם אז יותר מאשר תידלקו היום - ככל שנראה יותר עירום, נפתח סבילות ונתרגש פחות. כמו בצריכת אלכוהול (פרט להבדל הקריטי שאלכוהול הוא מוצר צריכה ללא רגשות ואילו בפורנו מדובר על א/נשים), מגיעה נקודה שבה מה ששתינו אתמול כבר לא משפיע עלינו באותה צורה, וצריך יותר ממנו כדי להגיע לאותה תחושת הנאה.
בעידן המידע יש חשיפה נרחבת לעירום בכלל ולפורנו בפרט, ולכן הסבילות המתפתחת היא לא רק ברמה האישית, אלא מתרחשת בחברה כולה. לפני פחות משני עשורים, הייתה קיימת האבחנה בין תוכן "אירוטי" ו"פורנו". בסרט אירוטי, סטייל "יומן הנעל האדומה", זכינו לראות קצת ציצי ומדי פעם איזה ישבן. באותם ימים, סרט "פורנו קשה" כלל סקס מלא בין שני אנשים בוגרים. היום, אפשר למצוא הבלחות של ישבנים וציצים בפרסומות, בשלטי חוצות ובתכניות לכל המשפחה. מה שפעם נחשב לפורנו קשה נמצא בסדרות ובסרטים עם הגבלת גיל מינימלית.
כחברה, התרגלנו ופיתחנו סבילות לעירום, סבילות שיש לה השלכות על הפרטים: מי שמחפש את הריגוש לא מסתפק ב"פורנו של פעם", אלא צריך גירויים חזקים יותר, כאלו שהם מעבר לצפייה השגרתית במשחקי הכס. בדיוק כמו שכוס יין אחת מדי פעם יכולה לגרום לך לתפוס ראש, ושתיית כוס יין בכל יום תקשה עליך לתפוס ראש, ולכן תצטרך יותר יין, או אלכוהול חזק יותר כמו וויסקי.
אותם תהליכי התמכרות מתרחשים גם בצריכת פורנו: הגירוי הקבוע כבר משעמם ולא גורם לריגוש מספיק, ולכן יש צורך בפורנו קשה יותר, בדימויים חזקים וקיצוניים יותר – אלימות, השפלות, ילדות, חיות – יו ניים איט. הפורנו של היום חייב להיות קיצוני ומזעזע יותר, פשוט כי הצרכנים שלו מפתחים יותר ויותר סבילות שנובעת מהצריכה הנרחבת.
אבל בניגוד להתמכרויות אחרות כמו אלכוהול, פורנו פוגע גם ביכולת של הצרכנים הכבדים שלו להשיג את המטרה המקורית שלשמה הם צורכים אותו – הריגוש המיני והאורגזמה הנכספת. אם תשתה הרבה אלכוהול, היכולת שלך לשתות לא תיפגע, אבל אם תצפה בהרבה פורנו, היכולת שלך לעשות סקס – עם עצמך או עם אחרות/ים – תיפגע. במחקר שנערך בשנת 2014 על בחורים פעילים מינית בגילאי 16-21 שצופים בפורנו, 54% מהם דיווחו על בעיות שונות בתפקוד בסקס - אימפוטנציה ברמה כלשהי.
איך זה קורה? באמצעות המוליך העצבי דופאמין - חומר כימי שמשמש בתהליכים רבים במוח, ביניהם גם הנאה ולמידה. עירור מיני גורם להנאה באמצעות זרם של דופאמין למרכזי העונג במוח. למידה ברמה הנוירולוגית היא יצירה של קשרים וחיבורים בין חלקים במוח, כלומר, בין אסוציאציות, וכשהדופאמין נפלט בתהליך, הוא מחזק את הקשרים האלו. בפורנו, הלמידה וההנאה מתחברות ויוצרות אפקט הרסני.
נניח שאתה צופה בפורנו, שמעורר בך ריגוש. הדופאמין זורם אל מרכזי העונג והריגוש גבוה. כדי להעצים את הריגוש, אתה מאונן, עוד דופאמין זורם להעצמת הריגוש, ועל הדרך גם מחזק את הקשר שבין ההנאה המינית לגירוי הוויזואלי שבפורנו. ככל שתאונן יותר מול פורנו, כך הקשר הזה יתחזק, וכדי להגיע לאותה הנאה מינית, תצטרך את הדימוי הוויזואלי שראית בפורנו – לצפות בו, לפנטז אותו או לעשות אותו.
אבל אם אתה נמצא בסיטואציה עם אישה או גבר בשר ודם, בוודאי תרצה ליהנות מהסיטואציה, ולא לעסוק בפנטזיות או בצפייה בסרט פורנו. אתה בוודאי גם מכבד את הפרטנר/ית, אז לא תרצה לשחזר את הדימויים הלא-בהכרח-מכבדים שראית בפורנו. כך בעצם, אין לך את הדימוי הוויזואלי שקשור בקשר חזק להנאה שלך, ונוצר מצב שאתה מתקשה ליהנות, ואולי גם מתקשה לתפקד - כי התרגלת להנאה מינית בחסות הפורנו.
הבעיה היא כמובן לא באוננות, אלא בשימוש בפורנו (ולא בדמיוננו העשיר, למשל) לצורך אוננות. אפשר וכדאי לאונן גם בלי פורנו. לטובת המוח, האונות המינית והחברה כולה, עדיף לא להתעצל, ולסנן את הנוכחות של פורנו בחיים – עם או בלי חוק.
אקו"ם