להכשיר את הפזורה: חוק ההסדרה גם לנגב
השר אריאל נזעק להשמיע השבוע צפירת הרגעה ולהכריז שאינו מתכוון לקדם חוק שיסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב. כימני וכתושב הדרום, ההודעה הזו ממש לא מרגיעה אותי
שני חברי סיעת תקומה, אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ', הוציאו ביום שני בערב הודעה לתקשורת. בניגוד לפרסום של קלמן ליבסקינד ב'מעריב', שייחס לשר אורי אריאל כוונה לקדם חוק שיסדיר את התיישבות הבדואים בנגב, השניים הודיעו שאריאל אינו מתכוון לקדם חוק כזה. הודעת ההרגעה הזו הגיעה לאחר שח"כ סמוטריץ' הצהיר בריאיון בגלי צה"ל שאם אריאל יקדם את החוק המדובר, הוא יעשה כל שביכולתו כדי למנוע זאת.
ההודעה המשותפת של תקומה נועדה להרגיע את הציבור הימני, אבל כימני וכתושב הנגב, אותי היא ממש לא מרגיעה. אפשר לחלוק על פרטי חוק ההסדרה שליבסקינד ייחס לשר אריאל. אפשר לטעון שהחוק הזה מעניק לתושבים הבדואים מתנות חינם כי הוא מזכה אותם בקרקעות ובפיצוי כספי מופרז, מבלי לדרוש מהם הוכחת בעלות. אבל גם אם ההצעה הספציפית הזאת איננה טובה, ההתיישבות הבדואית בנגב עדיין דורשת חוק הסדרה ריאלי שאפשר ליישם, והתייחסות רצינית לתביעות הבעלות. לכן אין שום דבר מרגיע בכך שהשר, שבאופן רשמי ממונה על הנושא, מודיע שהוא לא מקדם שום חוק בנושא.
ח"כ סמוטריץ', שנזעק נוכח האפשרות שההתיישבות הבדואית תוסדר באמצעות החוק, פועל בימים אלה נחרצות לקידום חוק ההסדרה של ההתיישבות ביהודה ושומרון. ביו"ש סמוטריץ' מאמין שאי-אפשר להסתפק ב'שב ואל תעשה' או בבנייה חלופית וחדשה, אלא שמוכרחים ליזום הסדרה גם של מה שכבר נבנה. בנגב, לעומת זאת, כנראה לא ממש אכפת לו שהמצב הנוכחי יימשך, אף שכולם יודעים שהזמן עובד לרעת כולם. המגזר הבדואי הולך וגדל, ההתיישבות הלא מוסדרת מתעצמת, מערכת יחסיו של המגזר הזה עם המדינה מתערערת, אבל סמוטריץ' כנראה לא לחוץ.
לא שמעתי שסמוטריץ' מגיש הצעה מעשית לפתרון סוגיית ההתיישבות הבדואית, הכוללת גם התייחסות רצינית לתביעות הבעלות. קשה לי להאמין שהוא חושב שתושבי הפזורה הבדואית, אזרחי ישראל למי ששכח, יוותרו לחלוטין על כל התביעות שלהם ויעברו מרצונם הטוב ליישובים הקיימים או המתוכננים. קשה לי גם להאמין שהוא מצפה ממערכת המשפט שתעשה עבורנו את העבודה בנגב, ותדחה על הסף את כל תביעות הבדואים, מכיוון שביו"ש הוא לא ממש סומך על אותה מערכת.
סוגיית הקרקעות בנגב דורשת התייחסות מעמיקה. ברור שאי־אפשר להיענות לכל התביעות והדרישות של המגזר הבדואי ולהכשיר כל פזורה. מצד שני, יש מקומות בנגב שבהם האינטרס של כל הצדדים הוא הסדרת ההתיישבות הקיימת. בסופו של דבר צריכים להגיע לפתרון כללי של הסוגיה, ללא כניעה של המדינה אבל עם נכונות לפשרה במקום שיש לכך הצדקה. אחרי שיצליח להעביר את חוק ההסדרה של ההתיישבות היהודית ביו"ש, יש לקוות שח"כ סמוטריץ' יפעל לקידום פתרונות הסדרה כוללים גם באזורים אחרים בארץ.
הצצה לשני אולמות סמוכים בכנס שדרות שהתקיים השבוע במכללת ספיר, העצימה אצלי את התחושה שהכנס הזה הולך ומאבד את זהותו החברתית הייחודית. באולם אחד התקיים מושב בנושא הגיור הפרטי, ובאולם שלצדו מושב שעסק ב"מקרה החייל היורה" - כלומר בפרשת אלאור אזריה. הדיון בנושא הגיור החל כשבקהל נכחו 14 איש בלבד, מתוכם שישה כדוברים על הבמה. באותם רגעים ממש החל מעבר לקיר הדיון בפרשת אזריה, באולם מלא עד אפס מקום. במקביל התקיימו מושבים נוספים שעסקו בנושאים חברתיים חשובים כמו עסקים זעירים, יוצאות ברה"מ לשעבר, והגנה על חושפי שחיתות, אבל כצפוי, המושב הכי מבוקש היה זה שעסק בירי בחברון.
וכאן נשאלת השאלה, מה הקשר בין פרשת אזריה לכנס חברתי? הרי לא חסרות במות שעוסקות בסוגיה הזאת, ולא חסרים כנסים ביטחוניים, פוליטיים או כאלו שעוסקים בגבולות הדמוקרטיה, שיכולים להקדיש מושב לסוגיה החמה הזאת. כנס שדרות לחברה אמור להיות אחר. זה הכנס היחיד שבו סוגיות חברתיות אינן אמורות להתחרות בסוגיות הפוליטיות, שדוחקות אותן הצדה בכל זירה אחרת. פרשת אזריה היא מסוג הפרשות שרגילות להעיף את סוגיות הבריאות, הרווחה והחינוך לעמודים האחרונים בעיתונים, ולשולי מהדורות החדשות. כנס שדרות אמור להיות שמורת הטבע של סדר היום החברתי, והנה מתברר שגם כאן העולה שרוצה להתגייר והזקנה מהמסדרון צריכים לקיים תחרות רייטינג עם החייל היורה מחברון.
בהפסקה שבין המושבים ניסה מנכ"ל הכנס שי בן־יעיש לשכנע אותי שגם פרשת אזריה היא סוגיה חברתית מובהקת מכיוון שהיא עוסקת במשילות, בדמוקרטיה ובחוסנה של החברה הישראלית. לא השתכנעתי. התחושה שלי היא שלקברניטי הכנס היה חשוב למלא אולם ולייצר כותרת יותר מאשר לדון בפערים כלכליים וחברתיים.
גם ההודעות לתקשורת שקיבלתי במשך היום מדוברות הכנס הוכיחו זאת. ההודעה הראשונה כללה ציטוט של ח"כ שלי יחימוביץ' נגד חוק ההסדרה שמקדמת הקואליציה. אחר כך הגיעה הודעה עם ציטוט של ח"כ זהבה גלאון, שלפיה אם עו"ד שמרון היה מעורב במערך הכבאות, אולי היו יותר כבאיות. לצד הכותרות הללו נשמעו וצוטטו גם אמירות חשובות על מצב התחבורה הציבורית, מדדי העוני, והפעולות שנעשות לעידוד העסקה שוויונית ורבגונית, אבל כנראה שגם בכנס שדרות הבינו שאמירה של פוליטיקאי על עמונה או על פרשת הצוללות תביא אותם מהר יותר למהדורות החדשות.
בפתח התוכנייה של כנס שדרות כתב נשיא ומייסד הכנס, האלוף במיל' עוזי דיין: "אסור שהעיסוק בסוגיות המדיניות־ביטחוניות יביא להזנחת התחום החברתי". חבל שדיין לא יישם את המשפט החשוב הזה בקביעת תוכני הכנס.
אחד הדוברים במושב שעסק בגיור הפרטי היה פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. ליפשיץ ביקש לעודד את הקהל המצומצם שנכח באולם, ואמר לנוכחים: "אל תטעו, בחרתם נכון שהגעתם לדיון הזה. בעוד כמה שנים אף אחד לא יעסוק באלאור אזריה. סוגיית הגיור תמשיך להעסיק אותנו עוד זמן רב".
אקו"ם