הרשת השופטת: בנט והרב אליהו - מי שָׂמכם?!
פרשת הטענות על הטרדה מינית של ח"כ מ"הבית היהודי" היא דוגמה לפשיטת הרגל המוסרית שבה לקו לא רק פשוטי העם אלא גם ראשי מפלגה ורבנים נחשבים: מארג של שמועות, ללא בדל הוכחה מעידים כי כדי להרוס קריירה של אדם אין צורך בעובדות. מספיק לצייץ
למי שטרם הבחין בכך, הריני להודיע שסדום זה כאן. בסדום המקראית נדחו כל אמות המידה של הצדק והמשפט מפני רשעותם של אנשיה, שופטיה ומנהיגיה. בסדום שבימינו, העוול והאוון מוצאים את אפיקיהם בפייסבוק ובשאר מרעין בישין שבהם נגועות עד העצם יתר הרשתות הקרויות משום מה "חברתיות".פרשת אותו ח"כ מכהן ב"בית היהודי" היא דוגמא לפשיטת הרגל המוסרית שבה לקו לא רק פשוטי העם אלא, למרבה הצער, גם ראשי מפלגה ורבנים נחשבים. אינני מכיר את חגית מוריה-גיבור. מעולם לא שמעתי את שמה, גם לא כאשר ניסתה להתמודד בפריימריז ב"בית היהודי" וכשלה. הפוסט שפרסמה נגד אותו ח"כ אינו אלא מארג של שמועות, ללא בדל הוכחה, כמנהג מקומותינו שכדי להרוס קריירה של אדם אין צורך בעובדות. מספיק לצייץ או לשרבט משהו, ללחוץ על "אנטר" והנה קצצנו את רגליו וידיו של הנדון למוות. סדום כבר אמרנו.
איש אינו יכול לערוב לנו שאין מאחורי אותה עסקנית המפלגה אין מניעים פוליטיים כאשר פרסמה את הפוסט הזה. השמועות על אותו ח"כ כבר נפוצו בעבר כאשר התמודד בפריימריז האחרונים אך דבר לא אירע. אף אישה לא התייצבה לפני כל פורום שהוא ולא התלוננה. גם כעת, היא מדברת על מעשים קשים שעשה אותו ח"כ, שאותם שמעה מפי השמועה.
התקשורת, כמובן, עטה על הסיפור כעיט ערבות טורף לנעוץ מקור בנבלה המוטלת על הקיר הפייסבוקי של מוריה-גיבור. היא עברה מאולפן לאולפן, מריאיון לריאיון וסיפרה עד כמה היא מודאגת מהסיפורים ששמעה, שוב, מבלי שסיפקה בדל הוכחה זעיר לאחד מהם. כאשר נשאלה האם שמעה עדות מכלי ראשון, היססה בטרם השיבה בחיוב, באופן המעורר ספק רב באשר לאמת שבפיה. בסופו של דבר, היא קיבלה את חמש דקות התהילה שלה ואולי, מי יודע, זה יעזור לה בפריימריז הבאים כאשר תצליח לשרבב את עצמה במעלה העשיריות. בפעם הקודמת הופצו השמועות על אותו ח"כ במהלך הפריימריז. הפעם זה קורה במהלך המפקד המתנהל במפלגה ומי לידינו יתקע שהדברים אינם קשורים זה בזה?
מישהו נזכר בפרשת ינון מגל שהקריירה הפוליטית שלו חוסלה אחרי פוסט בפייסבוק שכתבה רחל רוטנר על אמירה גסה שפלט לעברה. שם לפחות התייצבה בעלת העניין ואמרה "בדידי הווה עובדא". מגל בחר, בצדק או שלא (סביר שלא), להסתלק מהזירה הפוליטית ובכך אבד למערכת איש ציבור מוכשר ודובר רהוט לימין שאינו סובל מעודף כאלה. שם, לפחות, עלה הסיפור לכותרות בגין עובדות שאינן שנויות במחלוקת. סבבה. מה יש לנו כאן? אוסף שמועות שאולי הן נכונות ואולי לא, הבאות בכתב פלסתר נעדר כל פרטים, הוכחה או עדות.
וכאן מגיע תפקידם של מנהיגי סדום דאתרא הדין. לו אני אותו ח"כ המזומן ליו"ר תנועתי, כבוד השר נפתלי בנט, לספק הסברים או תגובה, הייתי מסרב בתכלית לבוא. "מי שמך?!" הייתי שואל את כבוד השר. מה בדיוק עשה שם בנט? פתח בבדיקה, או שמא בחקירה? איזה סעיף בדיוק בחוקת המפלגה מעניק לו סמכויות כגון אלה? האם בנט, שיודע לגלות חוט שדרה יציב מול נתניהו, איבד אותו מול צווחניותה של השדולה הפמיניסטו-קוטריסטית בראשות חברות הכנסת של מרצ שתבעו ממנו לבדוק את המתרחש במפלגתו?
לו היו מונחות לפני בנט תלונות ספציפיות, של נשים אמיתיות, נעדרות מניעים פוליטיים נסתרים או שאיפות פרסום חריגות, היה ניתן לקבל את העובדה שמנהיג מפלגה מעוניין לדאוג לנקיות מחנהו. אבל לנהוג כך רק משום שפורסמה איזו שמועה בפייסבוק?! פופוליזם זול וחסר אחריות.
בנט היה יכול להסתפק בתגובה המכחישה שסיפק הח"כ. משמעות זימונו לשיחת בירור היא הטלת דופי נוסף באדם, הבעת חוסר אמון בו ושפיטתו בטרם עת. בוודאי שאיני מתכוון לטעון כאן כי בנט מנצל את ההזדמנות להיפטר מאותו ח"כ לאחר שכבר לפני ארבע שנים התעמתו השניים בעקבות חשדות, הקלטות חשאיות וחוקרים פרטיים שהיו מעורבים בעימות ביניהם. אבל קשה להתעלם מהעובדה שאחרי ה"בירור" שקיים בנט לאותו ח"כ בסוף השבוע שעבר הוא לא פרסם ולו מלה אחת של אמון בו והסתפק בהודעה לקונית הקוראת לכל מי שחשה שנפגעה – להתלונן.
מילא בנט שהוא פוליטיקאי ששואף לגדולות עד כיסא ראש הממשלה וספק אם בדרך זו יגיע רחוק. אבל התמיהה הגדולה יותר היא על הרב שמואל אליהו שהחליט, על דעת עצמו, להקים "צוות בדיקה". כבוד הרב, החבר בפורום תקנה, מוסד שערורייתי לעצמו, החליט שדי לו בשמועה כדי לפתוח בבדיקה תוצרת עצמית, מבלי להבין שצעד זה, בידי אישיות רבנית המוערכת בציונות הדתית, הוא מסמר פלדה גדול בעמוד התלייה של עתידו הפוליטי של אותו ח"כ.
אחרי ה"בדיקה" פרסם הרב הודעה האומרת כי אין מידע מרשיע כלפי חבר הכנסת. רצוני לשאול: אלו כלי בדיקה היו בידי הרב כדי להגיע למסקנה מרשימה זו? איך הצליח להגיע למסקנה בתוך יום אחד כאשר לחוקרי משטרה מיומנים ומנוסים נדרשים חודשים ושנים להגיע לחקר האמת ואף זאת לא תמיד? בעיקר, מה חידש בחקירתו שלא ידענו קודם? קשה להתייחס אכן ברצינות מרובה מדי ל"חקירה" של "צוות הרב אליהו" ולמסקנתה.
אבל גם כאן ראוי לשאול "כבוד הרב, מי שמך?" מי מינה את כבודו להקים צוות בדיקה? ממתי הפך כבוד הרב לאוטוריטה חקירתית? האם הגיעה לידיך או לאוזניך עובדה אחת בודדה, מתלוננת אחת, שם של אישה שנפגעה, משהו שיצדיק את החלטתך לפתוח בבדיקה תוצרת בית? ממתי רבנים פועלים על סמך פוסטים עקרים ברשת החברתית כשאמתחתם העובדתית ריקה מכל תוכן? קשה לי לחשוד ברב שאף הוא פועל ממניעים פופוליסטיים. דווקא משום ניסיונו המר בהתנפלות תקשורתית בגין התבטאויותיו בעבר, מוטל היה על הרב שמואל אליהו לגלות רגישות רבה יותר ובהיעדר תלונה ספציפית להימנע מלעשות את הצעד הזה שיש בו יותר משמץ האשמה ישירה.
אין לפסול את האפשרות שייתכן ובסופו של יום תתייצב אחת הנשים ותאמר כי היא זו שנפגעה מהתנהגותו של אותו ח"כ. אולי אפילו יותר מאחת. אבל עד שזה יקרה אסור להתייחס לחזקת החפות כאל קלישאה נבובה. חבל שמנהיגים פוליטיים ורבניים המואשמים לעתים בגזענות, הומופוביות, מיזוגניות או סקסיזם, נכנעים ליצרם להוכיח כי אינם כאלה וכי הם ליברלים, רגישים ופועלים לפי כללי התקינות הפוליטית. בסדום לפחות זו הייתה רשעות לשמה. שם לא שמעו על ה"פוליטיקלי קורקט".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם