ראשי » חדשות » דעות

כך שולט חיל האוויר בקבלת החלטות ביטחוניות

הגעת מטוס הקרב החדש דווקא לבסיס נבטים, משלימה את העברת מרכז הכובד של חיל האוויר הישראלי לנגב. קשה להאמין, אבל רק לפני 15 שנים עוד התכוונו לסגור את הבסיס הזה

בסוף זה קרה: לאחר רדת החשכה ביום שני נחתו בבסיס נבטים שני מטוסי ה"אדיר", F-35, כלי המלחמה החדש בשירות חיל האוויר. הטייסים האמריקאים ירדו מסולם שהוצמד לתא הטייס, והחל מיום שלישי הועברו המטוסים לבדיקות מוטסות בשמי הארץ על ידי טייסים ישראלים. סדרת הבדיקות תימשך כמה ימים, אך תעבור עוד יותר משנה עד שטייסת ה"אדירים" הראשונה תושלם - אחת מתוך שתיים בשלב הזה, ובסך הכול חמישים מטוסים.

כפי שכבר נכתב כאן בעבר, חשיבותו של המטוס ככלי טיס פחותה יחסית לעומת המערכות המתוחכמות שמותקנות עליו, חלקן ישראליות.
 
מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, ביטא זאת בדברים שאמר לאחר הטקס המאוחר: "בנבטים מתחיל עידן חדש", הצהיר אשל. "זו לא התפתחות רגילה, זאת קפיצת מדרגה ענקית. המטוס מביא יכולות בלתי נתפסות, ויש לו עתיד בהתפתחותו. בשילוב היכולות הישראליות הוא אינו דומה לשום מטוס F-35 אחר בעולם. המטוס החדש מהווה נקודת ציון בביטחון ישראל עשרות שנים קדימה".

ומכאן לכמה נקודות פחות מיוחצנות. הגעת המטוס דווקא לבסיס נבטים משלימה את העברת מרכז הכובד של חיל האוויר הישראלי לנגב. קשה להאמין, אבל רק לפני 15 שנים עוד התכוונו לסגור את בסיס נבטים. כיום זהו הבסיס האווירי הגדול ביותר של צה"ל.

הסיבה להפיכת נבטים לבסיס חיל האוויר המרכזי היא ריחוקו המרבי ממשגרי הטילים - הן של חיזבאללה בצפון הן של חמאס ברצועת עזה. הרקטות הן מטרד לא קטן מבחינת חיל האוויר כיום, ויותר מהן טילים מוכווני ג'י-פי-אס שכבר נמצאים בשירות חיזבאללה ועלולים להפריע לתפקודו של הבסיס הצפוני ברמת-דוד.
 
וגם זה: רכש מטוסי ה"אדיר" הוא המחשה נוספת לכך שצה"ל, ובמיוחד חיל האוויר, הוא הגוף החשוב ביותר בקבלת ההחלטות במערכת הביטחון הישראלית. אחרי שבחיל האוויר החליטו כבר לפני שנים רבות שהם מעוניינים בשתי טייסות של מטוס הקרב העתידי F-35 (מתכננים שם גם טייסת שלישית בעתיד), כל הדיונים שנערכו מאז בקבינט הביטחוני בדרך למימוש העסקה היו לא יותר מבזבוז זמן מבחינת צה"ל.

עובדה. כאשר הקבינט החליט לפני כשנה וחצי להסתפק בהחלטה לרכוש 14 מטוסים בלבד מתוך הטייסת השנייה, בעקבות התנגדות שהוביל השר יובל שטייניץ, היה ברור לכולם כי במוקדם או במאוחר תושלם המנה שחיל האוויר חפץ בה ולא מטוס אחד פחות. ואכן, הקבינט הורה לפני שבועיים להשלים את הרכש, בהסכמתו המלאה של שטייניץ.

הסיבה לכך שצה"ל מעביר בממשלה כל החלטה שהוא מעוניין בה, בין אם בתחום המבצעי ובין אם ברכש, היא חולשתו המבנית של משרד הביטחון שרואה עצמו בראש ובראשונה כגוף המעניק שירותים לצה"ל ולא כמתווה מדיניות. ניסיון של שר הביטחון לשעבר שאול מופז להקים בעשור שעבר גוף תכנון של המשרד כמשקל-נגד לצה"ל, נחל כישלון חרוץ מול התנגדותו הנחרצת של הרמטכ"ל דאז משה יעלון.
 

 
ולא רק בעסקאות רכש זה כך, אלא גם בתקציב כולו: אגף התכנון של צה"ל הוא שהציג לאחרונה לשרים, כרגיל, את צורכי התקציב של צה"ל לשנת 2017. לכל שר בנפרד וגם לממשלה כולה אין כלים להתמודד עם הנתונים והדרישות של צה"ל, אפילו לא למטה לביטחון לאומי שאינו עוסק בשום היבט של רכש ביטחוני (למעט בפרשת הצוללות והספינות מגרמניה שנחקרת בימים אלה על ידי המשטרה, ושנשפכו עליה אלפי מילים בשבועות האחרונים).

האם לשר הביטחון אביגדור ליברמן יש יכולת יותר מקודמיו להשפיע על עמדת צה"ל בסוגיות ביטחוניות מרכזיות? זה לא נראה כך. קציני צה"ל מרעיפים עליו הרבה כבוד בדיונים הביטחוניים הפנימיים, אבל יודעים היטב שלשר הביטחון אין שום כלי מקצועי להתמודד עם "עבודות המטה", מילת הקסם של צה"ל. שר  הביטחון, כל שר ביטחון, יאשר כמעט תמיד את ההמלצות המובאות אל שולחנו בלשכה המשקיפה על גגות תל-אביב מהקומה ה-14 בבניין מערכת הביטחון בקריה, ובעקבותיו תעשה זאת הממשלה כולה.

גם בסוגיה אחרת שהסעירה את צה"ל לאחרונה אין לשר הביטחון שום אמירה. בימים אלה מובאת להכרעת הרמטכ"ל השאלה מי ירכז את "פיקוד הסייבר" החדש של צה"ל - אגף המודיעין או אגף התקשוב. מאחורי ההכרעה מתנהלת מלחמת עולם בין אמ"ן לתקשוב. תוצאות הקרב יתבררו בקרוב מאוד.
 

בינתיים, באזרחות, תחום הסייבר ממשיך לצמוח. ראש הממשלה הורה לאחרונה להסיר מגבלות על ייצוא מערכות הגנת סייבר אזרחיות, שמקור הטכנולוגיה שלהן איננו במערכת הביטחון הישראלית, ובכך נתן דחיפה נוספת לתעשיית הסייבר הישראלית, שעל פי הערכות ראשוניות ריכזה בשנת 2016 לא פחות מ-20 אחוז מההשקעות העולמיות בתחום.

ביום חמישי הבא יחנוך ראש הממשלה בבאר-שבע את המרכז הלאומי להגנת הסייבר, שהוא ראשון מסוגו בעולם. המרכז הוא פרויקט של מערך הסייבר הלאומי בראשות ד"ר אביתר מתניה, והוא כבר נלמד על ידי מדינות בעולם שנוהגות לחקות את מהלכי ישראל בתחום - הן בהגנה הלאומית והן בפיתוח התעשייה והמחקר בנושא.

לאחר שש שנים של מלחמת אזרחים הסתמנה השבוע הכרעה במלחמת האזרחים בסוריה, בעקבות נפילת העיר חאלב לידי כוחותיו של הנשיא בשאר אל-אסד. התמונות הקשות מתוך העיר המובסת הביאו לתשומת הלב העולמית את זוועות מלחמת האזרחים. כן, הגיע הזמן לכך. המלחמה בסוריה היא אחת האכזריות בתולדות המלחמות העולמיות, עם מאות אלפי הרוגים ופצועים ומיליוני פליטים.
 

 
ביחס לחורבן ולפשעי המלחמה, כולל שימוש מופרז בכלור כחומר לחימה כימי והפצצות אוויריות על יעדים אזרחיים בסגנון מלחמת העולם השנייה, האדישות העולמית היא מהממת. המלחמה בסוריה מעניינת את האירופים בעיקר בהקשר של הפליטים השוטפים את היבשת. ארה"ב הפסיקה כמעט לגמרי להתעניין, והשאירה את הזירה בעיקר בידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

ניצחון אסד הוא גם כישלון מודיעיני. המודיעין בישראל ובמערב לא חזה את מלחמת האזרחים בסוריה, ובתחילתה צפה את נפילת אסד בתוך זמן קצר. אך העבר פחות חשוב מהעתיד: המלחמה עומדת להסתיים כאשר רוסיה מחזיקה בסוריה בסיסים ימיים ואוויריים קבועים, ומערכות הגנה אוויריות שמכסות את שטח ישראל ומאתגרות את חופש הפעולה שממנו נהנה חיל האוויר במשך עשרות שנים.

חיזבאללה ספג בסוריה אלפי הרוגים ופצועים, אבל צבר ניסיון קרבי עשיר. רמת הגולן הסורית נשארת שטח שבו נלחמים אנשי אל-קאעידה ודאעש, עם נוכחות זעומה של המשטר המרכזי בחרמון הסורי. גם ירדן תמשיך ללקק את פצעי המלחמה בסוריה עוד הרבה זמן, עם יותר ממיליון פליטים סורים בשטחה, כך שגם אחרי ההכרעה בחאלב, המצב רחוק מלהתייצב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

עמיר רפפורט

עורך ומו"ל Israel defense, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט