קוד הלבוש בכנסת מתחבר לאווירת צניעות מחמירה
גם אם קוד הלבוש המתוקן של הכנסת נובע מרצון לכבד את בית המחוקקים, לא ניתן לנתק אותו מההקשר המחמיר הכולל של השיח בעניין בחברה הישראלית
קוד הלבוש של הכנסת עבר שינוי בתחילת חודש דצמבר, אך מכיוון שהוא לא הוטמע עדיין לחלוטין באתר המשכן מופיעים שם שני נוסחים שונים של הלבוש הנאות: בנוסח הישן יותר כתוב כי "הכניסה למשכן הכנסת היא בלבוש הולם. לא תותר כניסה בלבוש שאינו הולם – גופיות, מכנסיים קצרים, מכנסי 'שלושת רבעי', מכנסיים עם קרעים, חולצות עם כיתוב פוליטי וחולצות בטן". בניסוח החדש צוין כי "בהתאם לקוד הלבוש שהונהג בכנסת, לא תותר כניסה בלבוש שאינו הולם – גופיות, מכנסיים שאינם באורך מלא (מכנסיים קצרים, מכנסי 'שלושת רבעי'), מכנסים עם קרעים, שמלות וחצאיות קצרות, חולצות עם כיתוב פוליטי וחולצות בטן".
לאלה מכם שלא מתמצאים בנבכי המשחק 'מצא את ההבדלים', אעשה את העבודה הקשה: ההבדל בין הנוסחים טמון במילים "שמלות וחצאיות קצרות", שנוספו באחרונה לקוד הלבוש. דובר הכנסת יותם יקיר ששוחח עמי בעניין מסר כי "מדובר ברענון של קוד הלבוש, ההולם את כבוד המקום. אין בכוונתנו להגדיר מהי חצאית קצרה ומהו אורכה בסנטימטרים, אבל מקרים חריגים של נשים הלובשות חצאיות קצרות מדי יועברו לטיפול סדרניות ממשמר הכנסת".
המחאה ספוהג באדי העיסוק הכפייתי המתנהל מחוץ לכנסת ושמתמקד בבגדיהן של נשים.
גם מבלי שנהיה מודעים לקוד הלבוש המחודש, קשה היה לא לשים לב לקיומו השבוע. היועצת הפרלמנטרית של ח"כ מרב מיכאלי, שקד חסון, לא הורשתה להיכנס למשכן בגלל שחצאיתה הייתה קצרה מדי. גם מוריה סילפן, היועצת הפרלמנטרית של ח"כ אלי אלאלוף, עברה חוויה דומה בגלל שמלה קצרה. ביום רביעי קיימו 15 יועצות פרלמנטריות מחאה קצרה, שבאה לידי ביטוי בבואן למשכן כשהן לבושות בשמלות. שלוש מתוכן לא הורשו להיכנס לבית המחוקקים הישראלי זמן רב.
אמנם אפשר להבין את הצורך בקוד לבוש מכובד בכניסה לכנסת, אבל בניגוד להגבלות ברורות המצוינות בכללים שלו – כמו חולצות עם כיתוב פוליטי או גופיות, למשל – הדרישה לא להגיע למשכן עם חצאית קצרה אינה נהירה. חוסר הבהירות הזה מחייב התבוננות יסודית במי שמבקשת להיכנס לכנסת, וכן החלטה אם היא עומדת בכללי הלבוש או לא. סילפן וחסון, יש לציין, נבדקו בכניסה למשכן על ידי גברים. הדרישה שגברים יבחנו נשים כך, ישקיעו מחשבה, יפעילו שיקול דעת בנושא ויקבלו החלטה אם להכניסן למשכן על בסיס לבושן שקולה לחצי הטרדה.
מכון 'על משמר הכנסת', העוסק במחקר על בנושאי דת ומדינה, ריכז נתונים שנבחנו בעבר על ידי מרכז המחקר והמידע של נכנסת. מהנתונים הללו עלה כי ב-18 בתי מחוקקים שנבדקו על ידי המרכז לא נמצא קוד לבוש מוסדר ומפורט, וברוב המדינות קיים נוהג ולפיו נדרש לבושם של חברי בית המחוקקים להיות "הולם" או "נאות", ללא פירוט נוסף. בפועל, ברוב בתי המחוקקים בעולם נוהגים הפוליטיקאים לעטות לבוש רשמי, הכולל חליפות ועניבות לגברים. לנשים, עם זאת, אין התייחסות ברורה או מפורטת.
גם אם הסעיף החדש בקוד הלבוש המדבר על אורך החצאית אכן מגיע ממקום ענייני ומדאגה לכבודה של הכנסת, הרי שמבחינה תרבותית הוא ספוג באדי העיסוק הכפייתי המתנהל מחוץ לכנסת ושמתמקד בבגדיהן של נשים.
כך למשל, בשנים האחרונות ניהלו חמש נשים מבית-שמש, ואני בתוכן, עתירה משפטית נגד העירייה המקומית בסיוע 'המרכז הרפורמי לדת ומדינה', וזאת בבקשה להסיר את שלטי הצניעות הענקיים המוצבים ברחובות העיר. בקיץ פורסם פסק הדין בעניין, והעירייה חויבה להוריד את רוב השלטים הללו. אך למרות שהיא הבטיחה לעמוד בפסק הדין חלק מהשלטים הללו עדיין תלויים, וכמה חדשים אף נוספו עליהם.
רק כדי לסבר את האוזן, שלטי הענק הללו לא נופלים בגודלם משלטי הפרסומת המוצבים בנתיבי איילון. כתוב בהם במפורש מה האורך המותר של החצאיות, מה גודלו של מפתח הצווארון ולהיכן אמור להגיע שרוול החולצה.
מקרה אחר קשור לאולפנה הפלורליסטית שבה לומדות בנותיי. לפני כמה שנים התבקשנו לרכוש להם חצאיות באורך 'מקסי', בגלל ש"האולפנה חיפשה פתרון לבעיית החצאיות הקצרות שהתלמידות מגיעות איתן ללימודים".
אחרי מחאה של ההורים ושל הבנות בוטלה גזרת חצאיות ה'מקסי', אבל המרדף אחר אורך החצאית נמשך: לא אחת קיבלתי טלפון מבנותיי המבשר כי נשלחו הביתה בגלל אורך החצאית. העיסוק באורך מלבושיהן של תלמידות מאפיין הרבה מאוד אולפנות ברחבי הארץ. כמו כן, הזדמנתי באחרונה לכמה הרצאות של דרשנים ושל רבניות, והנושא המרכזי בדרשות אלה היה לבוש האישה וצניעותה.
למרות הניסיונות להציג את קוד הלבוש המחודש של הכנסת כדרישה ההולמת את כבוד המוסד המחוקק העליון שלנו, לא ניתן לנתק את הצעד הזה מהאווירה המקצינה וממשטור לבוש הנשים בשם הדת, שהוא חלק ממנה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם