כך המדינה הצילה את תפוח מגורל מגרון ועמונה
בניגוד לדיונים בעתירות קודמות, המדינה לא קיבלה את טיעוני הפלסטינים על בעלות על אדמת היישוב כאמת צרופה. בג"ץ נוטה לקבל את תשובת המדינה, וייתכן כי מדובר בתחילה של מגמה מבורכת
בהחלטת בית המשפט העליון שניתנה היום (ג') בעניין הגבעה המערבית של הכפר תפוח, לא היה חידוש גדול מצד השופטים. החידוש היה בתשובת המדינה שניתנה לפני פחות משנה. אבל לפני שנגיע לתשובת המדינה, ניתן רקע קצר על העתירה ועל הגבעה.גבעת תפוח מערב הוקמה בשנת 2000 וכיום מתגוררות בו כעשר משפחות. כמה שנים מאוחר יותר הגישו מספר פלסטינים מהכפר הסמוך יאסיף עתירה לבג"ץ בטענה שתושבי הגבעה מונעים מהם מעבר לאדמות שאותן הם מעבדים סמוך לגבעה. ב-2013 אימץ בג"ץ את הודעת המדינה, לפיה נקבע נוהל חדש שיאפשר לחקלאים הפלסטינים גישה לאדמות. על פי הנוהל, בעלי האדמות יפנו למנהל האזרחי ויודיעו על רצונם להיכנס לאדמותיהם.
תפוח מערב
צילום: TPS
בשנת 2015 אזרו הפלסטינים יחד עם ארגון 'יש דין' אומץ, ועתרו לבית המשפט העליון בדרישה לפנות את כל הגבעה. הפלסטינים טענו שחלק מהמבנים בגבעה מצויים על קרקע פרטית ועל כן הגבעה כולה נבנתה שלא כדין. בנקודת הזמן הזו מגיע המפנה. בניגוד לעתירות דומות מהעבר שבהן מיהרו נציגי הפרקליטות להצהיר בפני בג"ץ כי בסיס העתירה אמת והגדילו להתחייב בשם המדינה כי זו תפנה את אותם היישובים או הבתים, במקרה הזה בחרה המדינה לענות תשובה אחרת לחלוטין.
תושייתם של האמונים על תשובת המדינה בעניין תפוח-מערב הצילו את הגבעה מסוף דומה לזה שהיה נחלתם של עמונה ומגרון. התשובה ניתנה בזמן שבו התחיל השינוי במשרד המשפטים, בו כבר ישבה השרה איילת שקד. ועדת ההסדרה הוקמה והחלה לעבוד, ובמשרד הביטחון מונה עוזר חדש לענייני התיישבות. השילוב של כל הגורמים הללו הוליד תשובה אחרת מכל התשובות שניתנו עד אותו זמן לבג"ץ.
חשוב להבין, שבכל הפינויים שהיו בעשור האחרון, אם זה במגרון, אם זה באולפנה ואם זה בעמונה, שופטי בג"ץ שחרצו את גורלות היישובים הסתמכו על מה שהציגה המדינה בכל אחת מהעתירות. כל אותם היישובים נחרבו ונהרסו כי המדינה הייתה זו שהודיעה לבג"ץ כי היא תפנה אותם. כשאלו היו תשובות המדינה, לשופטי בג"ץ לא ממש הייתה ברירה אלא לאלץ את המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.
המדינה הודיעה לבית המשפט כי העותרים הפלסטינים לא הוכיחו במידה מספקת את בעלותם על הקרקעות בניגוד למקרים הקודמים, ולכן היא לא קיבלה את טיעוניהם כאמת צרופה.
ההחלטה שקיבלו השופטים הייתה למעשה אימוץ מלא של תשובת המדינה. על פי תשובת המדינה המבנים שאינם על אדמות המדינה לא ייהרסו אלא יועתקו אליהן, ואילו את יתר המבנים, שחלקם על אדמות מדינה וחלקם על קרקע שמעמדה הסופי אינו נקבע, בכוונת המדינה לאשר ולהסדיר מבחינה תכנונית. בית המשפט גם נתן למדינה את הזמן שביקשה על מנת להסדיר את הגבעה.
לכן, למרות שבג"ץ הורה להרוס 17 מבנים ביישוב תפוח עד יוני 2018, מאז תשובת המדינה בעניין תפוח-מערב ניתנו עוד הרבה תשובות ברוח זו, כך שבהחלט ניתן להתעודד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם