ראשי » חדשות » דעות

יחמיץ בכוונה? רגע האמת של נתניהו

להחמצות ההיסטוריות היה מחיר, ואחריהן הכול הפך קשה בהרבה. בשנת 2017 שוב יש הזדמנות היסטורית כשקם בוושינגטון ממשל ידידותי

"אף לא לבנה אחת": כך, לגרסת רה"מ בנימין נתניהו, נהג הנשיא ברק אובמה לצוות עליו להקפיא את ההתיישבות ביהודה ושומרון. הציטוט הזה הושמע תמיד לצד הבטחה חגיגית שמיד אחרי חילופי הנשיאים תחודש הבנייה.

מאז לכתו של אובמה הספיק נתניהו להרוס את עמונה, להכריז על שאיפתו להקים מדינה פלסטינית יחד עם הנשיא החדש ולאשר את הקמתן של 6,000 דירות - רובן המכריע ב"גושים", כמיטב תוכניות השמאל. נציג המפלגה הרפובליקנית בארץ, עו"ד מרק צל, חשף שדחיית העברת השגרירות האמריקנית לירושלים נעשתה בעקבות בקשה ישראלית. נתניהו הכחיש את הדברים, אך המוניטין האמין נוטה לטובת צל.

גם שר הביטחון אביגדור ליברמן הצהיר על הכוונה להגיע להסכמות עם הממשל החדש לגבי בנייה רק בגושי ההתיישבות, כלומר להקפיא 90 אחוזים משטחי יהודה ושומרון. לאור המדיניות המסתמנת הזאת, עדיף כבר את יאיר לפיד וציפי לבני בשלטון - כי אז לפחות ייאבק בהם הליכוד מהאופוזיציה.
 
לפני מאה שנה, ב-1917, קיבלנו את הצהרת בלפור שהובילה להחלטת חבר הלאומים מ-1922 להקים בית לאומי לעם היהודי על שתי גדות הירדן. עם ישראל בזבז את ההישג הזה כמעט לחלוטין. היהודים שהתפללו במשך 2,000 שנה "לשנה הבאה בירושלים" לא באו, הארץ נותרה ריקה והבריטים קרעו שלושה רבעים ממנה לטובת המשפחה ההאשמית.

ההחמצה הזו, שהותירה גם את הרבע שממערב לירדן דל ביהודים, הובילה לחלוקה נוספת ולאובדן מקום המילוט ליהודים ערב השואה. הוויתור על ארץ ישראל אפשר למעשה את השמדת עם ישראל בידי אדולף היטלר. הריק היהודי גם משך מאות אלפי ערבים שנהרו לארץ, וכך זכינו בבכייה נוספת לדורות ולתהליך הקמת מדינה כואב וקשה בהרבה.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון עמד בפני לחצים אדירים לא להכריז על ירושלים כבירה, ולמרות התנאים המייאשים של מלחמת השחרור החליט להודיע על כך, ואף העביר את מוסדות המדינה לעיר. עד היום אין שגרירויות בירושלים, אך ההחלטיות הישראלית לא הותירה מקום לספק: העולם בלע בשקט את המעבר לירושלים, וזו דוגמה להזדמנות שלא הוחמצה.
 
לפני חמישים שנה, ב-1967, חזרנו אל יהודה, שומרון, הגולן ועזה. הן בגולן והן במקומות שונים ביהודה ושומרון החלו תושבים ערבים לברוח. בגולן נתנו להם לעזוב, ואילו ביהודה ושומרון הערבים הוחזרו – לקלקיליה, למשל - ואף בנו להם בתים שנהרסו. ישראל לא סיפחה את השטח מיד, ושוב החמיצה את השעה שבה הכול היה אפשרי.
להחמצות יש מחיר, ואחריהן הכול הפך קשה בהרבה. הבנייה נעשתה תוך מאבקים פנימיים שמתישים ומפלגים את ישראל, ומפעל ההתנחלות ביהודה, שומרון וירושלים - המונה כיום למעלה מ-700 אלף איש - הושג בדם, יזע ודמעות, נגד כל כדור הארץ וחצי מישראל. הכול יכול היה להיות זול וקל יותר, ומדמם פחות.

כעת, בשנת 2017, שוב יש הזדמנות היסטורית כשקם בוושינגטון ממשל חדש שהוא הידידותי ביותר לישראל מאז ומעולם. המלמולים המועטים מוושינגטון נגד הבנייה שהוכרזה ביהודה ושומרון לוו בהצהרה מפורשת וחסרת תקדים ולפיה ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. הודות לאובמה, שברוב חסדו החריב את המזרח התיכון, נוצר מצב שבו רק ישראל נותרה הנקודה היציבה היחידה באזור. ישראל במצב כלכלי, ביטחוני ומדיני מעולים, והיא מעצמה טכנולוגית, גשר בין מזרח למערב. יש לה מקורות אנרגיה, והיא נמצאת במצב אידיאלי להדיפת הלחצים הבינלאומיים שעוד נותרו נגדה. זאת, לאחר שהמנוע שלהם, ברק אובמה, נדם.

זה הזמן לסיים את ההשתלטות על יהודה ושומרון. יש לספח את שטחי סי לפחות, להעניק אוטונומיה לתושבים ולמוטט את רשות הטרור הפלסטינית שהוקמה כדי לחסלנו, והיא מנסה לעשות זאת כשהיא שואבת אליה תמיכה ומשאבים מכל שונאינו באשר הם ומהווה מוקד לפעילות בלתי פוסקת נגדנו.

לפי סימנים רבים הולך נתניהו להחמיץ בכוונה גם את רגע החסד ההיסטורי הנוכחי. אמנם עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה, אבל אם נתניהו יעדיף אותה - רצוי שיעשה זאת מהבית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

בועז העצני

תושב קרית ארבע, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות. מראשי תנועת "חומש תחילה"

לכל הטורים של בועז העצני