דברים שרואים מוושינגטון לא רואים מכאן

שעה קלה אחרי שנוכחתי במו עיניי במפגש המרגש של ראש הממשלה עם הנשיא נדהמתי לשמוע את הדיווחים והפרשנויות מהארץ

מקור ראשון
שמעון ריקלין | 17/2/2017 16:51
תגיות: פגישת טראמפ-נתניהו, ממשל טראמפ, דעות
לראשונה בתולדותיי הצטרפתי השבוע, כשליח ערוץ 20, לנסיעה רשמית של ראש הממשלה לחו"ל. במקרה – או יותר נכון שלא במקרה - זו הייתה נסיעה חשובה מאין כמותה. אחרי שמונה שנות ברק אובמה, המתין הפעם לבנימין נתניהו נשיא אוהד.

במהלך הטיסה יצא לי לחזות בעבודת ההכנה של אנשי הלשכה לקראת הפגישה הגורלית, ולאבחן את החששות ואת התקוות. עכשיו כבר אפשר לדווח שהחששות התבדו והתקוות התגשמו.

תחילה הגיעו הסימנים: התבשרנו שראש הממשלה יתארח במעון ההארחה הרשמי 'בלייר האוס' כאורחו האישי של דונלד טראמפ. אחרי זה הגיעה ההדלפה מבכיר בבית הלבן שרעיון שתי המדינות הוא כבר רק אפשרות קיימת. בהמשך נשמעה ההודעה על עריכת מסיבת עיתונאים משותפת בין המנהיגים עוד לפני המפגש. זו הייתה הנקודה שכולנו הבנו שהפגישה צפויה להיות מוצלחת, כי נדיר שמסיבת עיתונאים כזאת מתקיימת לפני המפגש עם הנשיא, ולא אחריה.
  
צילום: AP
נתניהו וטראמפ בבית הלבן. בכוונת מכוון מתעסקים בזוטות ולא בבשורה ההיסטורית שיצאה מהמפגש. צילום: AP

ואז שמענו את מה שלא דווח בארץ: שיש ממש עלייה לרגל לכיוון מעון ראש הממשלה, וכולם בוושינגטון רוצים להיפגש איתו, אפילו לזמן קצר מאוד. וושינגטון החדשה ממש חיכתה לנתניהו.

במסיבת העיתונאים בבית הלבן ראו בבירור את העדות המוחשית לשינוי הגדול. טראמפ ונתניהו לחצו ידיים כמה פעמים, ושפת הגוף שלהם שידרה הערכה וחיבה הדדית. טראמפ אישר למעשה את דברי הבכיר בממשלו שעות אחדות קודם לכן, כשהסביר שחשוב שיהיה שלום בכל דרך אפשרית, ולאו דווקא באמצעות רעיון שתי המדינות.

הוא התרגש כאשר עמיתי מואב ורדי מערוץ 10 הציג לו שאלה בעניין מצב האנטישמיות העכשווי בארה"ב. היה ברור בעליל שהוא גם שמח על תשובת נתניהו לאותה שאלה, ובעיקר על הכרזת ראש הממשלה ולפיה משפחת טראמפ אוהבת יהודים מאז ומתמיד.

אחרי המפגש בין הנשיאים התקיימה שיחת תדרוך לכתבים עם ראש הממשלה הנרגש והמרוצה בעליל. "אין הברכה שורה אלא על מה שסמוי מהעין", הוא סיכם את הפגישה עם הנשיא, וסיפק לנו הרבה חומר למחשבה. ניגשתי לאחר מאנשי הלשכה ושאלתי אותו למה התכוון נתניהו. הבכיר שאל אותי בתשובה אם יש לי ילדים. עניתי שכן, ואז הוא אמר לי: "אנחנו מבטיחים בביקור הזה עתיד הרבה יותר טוב לילדים שלנו ולמדינת ישראל. הוקמו צוותים בכל כך הרבה תחומים כדי להדק את היחסים בין המדינות".
  
צילום
נתניהו, טראמפ, מלניה ושרה. מבטיחים עתיד טוב יותר לילדי ישראל. צילום

שעה קלה אחר כך התחלתי לשמוע את הדיווחים מישראל, ונדהמתי. במקום להדגיש את מערכת היחסים האישית שנרקמה בין שני האישים, הפרשנים דיווחו על לחצים להפסקת הבניה. במקום לדבר על ההישגים של הביקור, הם עסקו באמירה של נתניהו בתדרוך, ולפיה הוא "בוחן" את ריסון הבנייה ביהודה ושומרון. הפרשנות הזו והדיווחים הללו אוששו אצלי את התחושה שיש עיתונאים שעדיין לא הפנימו שיש ממשל חדש בארה"ב, שונה כך כך מהממשל הקודם. הם מדברים יותר מנהמת לבם מאשר ממה שקרה במציאות. בכוונת מכוון הם מתעסקים בזוטות ולא בבשורה ההיסטורית שיצאה מהמפגש: רעיון שתי המדינות הוא מהיום והלאה רק אפשרות, ולא כורח.

וכך, אלו שהסבירו לנו במשך כל כך הרבה שנים ש״כולם יודעים מה יהיה הפתרון״ כאילו יש רק אפשרות אחת, לא יודעים מה לעשות עם עצמם במצב החדש. במקום להפנים את האמת הזו ולדווח עליה הם בחרו שוב בדרך הקלה - דרך של התנזרות מחשבון נפש ומבירור, דרך ההכחשה.

לכן, ולמרות שהמילים הללו נכתבות במצב של תשישות גופנית, אני שמח שנסעתי לארה"ב. השבוע תרמתי את חלקי שלי להבהרת תמונת המצב העדכנית בין ירושלים לוושינגטון.

שמעון ריקלין היה שליח ערוץ 20 לסיקור פגישת נתניהו וטראמפ
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך