הגיע הזמן להפסיק לשחק בכאילו-דמוקרטיה
אם ברצוננו להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, ציונית וערכית – על הוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים שמרנים, שידעו למלא את תפקידם כשופטים בלבד, ולא כמכריעים בנושאים מדיניים
ארבעה שופטים עתידים לפרוש באוקטובר 2017 והפולמוס על אופיו של בית המשפט העליון בשיאו. שלושת שופטי העליון חברי הוועדה, ורוח גבית של הנשיאה הבאה, השופטת אסתר חיות, מצד אחד של המתרס ויתר חברי הוועדה עומדים מנגד. תאמרו: הרוב קובע, זו מדינה דמוקרטית! אבל מדינת הוועדה לבחירת שופטים היא אקס-טריטוריאלית לדמוקרטיה המוכרת לנו.בוועדה חברים 9 מועמדים, מתוכם 3 שופטי עליון. בבחירת שופטים לעליון נדרש רוב של 7 חברים, ומשום שהשופטים תמיד מצביעים כגוש אחד – קולם הוא מכריע בשקלול הסופי. כאילו-דמוקרטיה, כבר הזכרנו? בעבר עוד טרחו להכחיש את התיאומים בין השופטים, היום זו כבר עובדה מפורסמת וידועה.
כל עוד ההתנהלות של המדינה מתבצעת על ידי יועצים משפטיים או שופטים, היא מכריעה גם את דמותה של המדינה.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בתשובה לפניית הפורום המשפטי מ-2014 הצהירה שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני כי חברי הוועדה מצביעים לפי שיקול דעתם ואינם מחויבים להחלטות הגוף שאותו הם מייצגים בוועדה, אולם המציאות מוכיחה שיש דיונים מקדימים בין השופטים והם מצביעים כגוש אחד ובכך מטילים וטו "חוקי" על החלטות הוועדה בבחירת שופטי העליון.
המצדדים בשיטת הצבעה זו יאמרו שמי שיצטרך לעבוד עם השופטים הנבחרים הם אותם חברי ועדה, ולכן נכון הוא שקולם יכריע לבסוף את הבחירה. המתנגדים סוברים שגם במינוי שופטי עליון יש להצביע ברוב רגיל בוועדה, שכן קולם של נבחרי הציבור ונציגי לשכת עורכי הדין חשוב באותה מידה.
בין כך ובין כך, הוועדה לבחירת שופטים בוחרת גם את הטון שבו תנוהל המדינה. מדינה דמוקרטית זה דבר נפלא, אבל הפרדת הרשויות זו משימה שלא תמיד קל לבצע. במיוחד לא במדינת ישראל שעדיין מנסה להתגבר על עידן האקטיביזם השיפוטי. העיקרון שהכול שפיט והכול בגיץ, שחלחל גם לדרגות נמוכות יותר במערכת המשפט כמו יועצים משפטיים, הוא כעצם בגרון של אלה שרוצים לנהל את המדינה בצורה שקולה. הממשלה, הכנסת והרשות שופטת צריכות לעבוד יחד, תוך איזון אחת של האחרת ולא בבלימה בלתי מבוקרת. האקטיביזם והמעורבות הבלתי נשלטת כמעט של הדרג המשפטי בניהול המדינה פוגע ביכולת של הממשלה למשול ובתפקידם של חברי הכנסת להיות נציגי ציבור נאמנים לשולחיהם.
כל עוד ההתנהלות של המדינה מתבצעת על ידי יועצים משפטיים או שופטים – הוועדה לבחירת שופטים, ובמיוחד שופטי עליון, היא מכריעה גם את דמותה של המדינה. אם ברצוננו להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, ציונית וערכית – על הוועדה למנות שופטים שמרנים, שידעו למלא את תפקידם כשופטים בלבד, ולא כמכריעים בנושאים מדיניים; שידעו מתי לאפשר לממשלה למשול ומתי צריך להגן באמת על האזרחים מפני עריצות השלטון; שישכילו לתת יד חופשית לרשות המחוקקת לתקן חוקים ראויים שיקדמו את מדינת ישראל וכשיש צורך להתערב – לא יעשו את התיקונים הנדרשים בעצמם.
הוועדה צריכה לבחור אנשי חיל, אנשי אמת – כמו שמייעץ יתרו למשה: אנשים אמיצים, שילכו נגד הזרם האקטיביסטי שקיים היום במערכת, ויהיו אנשי אמת – שידעו למלא את תפקידם נאמנה, לטובת מדינת ישראל.
נחי אייל – מנכ״ל הפורום המשפטי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם