ירייה

השתגענו לגמרי? חייו של מחבל לא קדושים

משום מה השתרשה תפיסה לפיה מי שרגיש לקדושת חייו של הבא לשחוט אותו ואת משפחתו, הוא נשגב ומוסרי. יצור שמיימי שהילת אור ומקהלת כנסיה בסופרן מלווים את הופעתו בשער. הוא לא. הוא מטומטם וחסר אחריות, כי המוסר המדומה שלו מסכן חיי אחרים

טל גלעד | 22/2/2017 14:45
תגיות: משפט אזריה,ירייה במחלוקת, דעות
קשה לכתוב על אלאור אזריה. הפרשה כולה היא מחול אבסורד כל כך הזוי, מתסכל ומדכא, שאין מאיפה להתחיל. אך הדבר שמהדהד בראשי יותר מכל כלקוח ממופע אימים בגיהנום היה לשמוע את השופטים אומרים שאלאור פגע בערך ״קדושת החיים". חנק את אמא תרזה בעיצומה של עזרה לעני. קדושת החיים של מחבל?

מבחינתנו, הישראלים - ולא, אין לנו את הפריווילגיה לראות את זה מנקודת מבט אחרת - בלתי הגיוני ובלתי מוסרי שתהיה לנו רגישות ל״קדושת״ החיים של אנשים שאנו נשוא שאיפת ההשמדה שלהם, שיש להם אידיאולוגיה מוצהרת בנושא ואף הגיעו במטרה ברורה ליישם אותה בפועל.

צריך אולי להסביר את מה שאמור להיות מובן מאליו: מחבל אינו עבריין, ואפילו לא שבוי מלחמה או טרוריסט מהזן המצוי. עבריין, פושע, אפילו רוצח, פועל במסגרת חברה שהוא חלק ממנה. הוא ביצע פשע ועל הדבר הספציפי הזה הוא נותן את הדין במסגרת החברה, כאשר מטרת העונש היא לרוב לתקן ו/או להרתיע. להחזיר את הדברים למסלול במסגרת הכללים.
 
צילום: תומר אפלבאום
אלאור ואמו ממתינים לשמיעת גזר הדין. חנק את אמא תרזה בעיצומה של עזרה לעני? צילום: תומר אפלבאום

במעגל החמור יותר נמצאים בגידה, ריגול וכד׳. למרות שלא תמיד יש בהן הרג ישיר, הן פעולות המכוונות במודע ובזדון נגד היישות כולה, פגיעה באינטרסים בטחוניים ויצירת סיכון למדינה ולכל האנשים שבתוכה. העונשים במקרים אלה חמורים מאוד ברוב מדינות העולם, בדרך כלל מאסר ממושך או אפילו עונש מוות. עדיין, במעומעם יש פה מסגרת של כללי המשחק, עבירה מלוכלכת, אבל מאבק בו, בגדול, יש מקום לדיון משפטי והכללים שווים לשני הצדדים.

קצת יותר רחוק במחוזות המעורפלים נמצאים הטרוריסטים ה"קלאסיים", כמו אנשי המחתרת האירית, או האנרכיסטים שהיו מפוצצים בתי קפה. אם ננתח את מעשי הזוועה שלהם, עדיין נמצא שהם באו מתוך איזו אידיאולוגיה מעוותת של ״להרוס כדי לבנות חברה אחרת״ או לגרש את הבריטים, כאשר האזרחים שנפגעו אינן מטרה בפני עצמה, הם אמצעי הפחדה. למחתרת האירית לא הייתה איזו תורה סדורה לפיה יש להשמיד את אנגליה כולה ולחסל את כל תושביה.

מחבל הפועל נגד ישראל אינו שייך לאף אחד מהמעגלים הנ״ל. הוא משהו אחר מעולם אחר. מטרתו לחסל את היישות כולה, כל מי ומה שבתוכה, כולל המחוקקים והחוקים והמצביעים בעד או נגד, כולל אלה שמתווכחים על זכויותיו ועל פאקינג קדושת חייו או מגינים עליו בבית המשפט, כולל הילדים והתינוקות שלהם. הוא בא לרצוח את כולנו, כי בעיניו זה הדבר הנכון והחינוכי לעשות. אין לו כללים ואין פייר פליי, יש רק להרוג, ואנחנו לא אמצעי, אנחנו המטרה. מוסרית, מבחינתנו, לא אמורות להיות לו שום זכויות, אין מה לתקן, להרתיע, להבין.
 
צילום: דוברות היישוב היהודי בחברון
החייל שנדקר בחברון. כולנו המטרה, לא האמצעי. צילום: דוברות היישוב היהודי בחברון

ערכים בין-גלקטיים

הדבר משול לחייזרים הבאים לחסל את האנושות כדי לעשות ממנה מזון קפוא או סתם כי כדור הארץ לא בא להם טוב. הם לא מנסים להפחיד, לא מנסים לפגוע באינטרסים בטחוניים או להשתחרר מאקיבוש. הם באים להרוג כדי להרוג, כמה שיותר, ואנחנו לא מעניינים אותם מעבר לזה. אנו לא מחוייבים כלפיהם לשום ערכים בין-גלקטיים, אין מה לעשות איתם חוץ מלהתגונן ולהרוג אותם בחזרה. אין אמנת ז׳נבה לחייזרים טורפים, הם יחסלו ויארזו לטייק אוואי גם את ז׳נבה.

ברור שהפלסטינים רואים את זה אחרת. אין בעיה, שהפלסטינים יעריצו את המחבל ויקראו על שמו כיכרות, כמו שהחייזרים לבטח יגרגרו שירי הלל לחייזר האמיץ שטס שנות אור כדי להביא להם בני אדם טריים מכדור הארץ. לא ענייני, לא תפקידי לחנך את הפלסטינים או את החייזרים, זה מצב של התנגשות אינטרסים טוטאלית, לא רלוונטי פה דיונים על מי צודק, זה לא שייך. בסיטואציה כזו אני מחוייב לחלוטין לאינטרס שלי, כיהודי בישראל, אין לי זכות לראות את זה מנקודת מבט אחרת, זה לא אחראי כלפי הילדים שלי. ואנא היו מספיק חכמים כדי להבדיל בין הנכונות של חלק מהציבור להבין עקרונית את מה שהם רואים כשאיפות לאומיות של הפלסטינים, לבין הבנה מעוותת לרצון של ארגוני טרור לרצוח את כולנו ותחושת מחוייבות ל"קדושת החיים" שלהם. הראשון ויכוח לגיטימי, השני בשום פנים ואופן לא.

משום מה השתרשה תפיסה לפיה מי שרגיש לקדושת חייו של הבא לשחוט אותו ואת משפחתו, הוא מין נשגב ומוסרי כזה. יצור שמיימי שהילת אור ומקהלת כנסיה בסופרן מלווים את הופעתו בשער. הוא לא. הוא מטומטם וחסר אחריות, והדבר האחרון שאפשר לומר עליו זה שהוא מוסרי, כי המוסר המדומה שלו מסכן חיי אחרים. זה לא מוסר, זה נרקיסיזם אינפנטילי של ״וואוו, כמה אני טוב״. אלה שתי חיות שונות לגמרי. לאחד יש ערך מעשי וחינוכי, האחר הוא מפלצת בעור של כבש.

אלאור הרג מחבל. בעצם רק עזר למחבל גוסס להגיע רבע שעה מהר יותר ל-72 הבתולות. הוא עבר על החוק, נכון, ואם מישהו עובר על החוק הוא צריך להיענש. אז תרתקו אותו שבת ותתרו בו שלהבא יבצע וידוא הריגה חוקי ולא ימתין 11 דקות. אבל תפסיקו להתנפח לי עם קדושת החיים של מחבל. השתגעתם לגמרי, איבדתם את הצפון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טל גלעד

תסריטאי, סופר ומרצה, כתב לתוכניות טלוויזיה, אינטרנט ומופעי במה.

לכל הטורים של טל גלעד

המומלצים

פייסבוק