אלטרנטיביים, ניצחתם, אבל אולי די עם המיסיון?
עם כל הכבוד לרפואה האלטרנטיבית, מבחינתי מה שבאמת עובד זה מרשם של רופא קשוח עם אפס נטייה לחפרנות. ואז הגיע הקוסם
אז רצה הגורל ונפלתי למשכב. עם עיניים נוצצות, כאב גרון ופרצוף של הלכו לי החיים. מכיוון שאני היפוכונדרית עם תעודות אבחנתי לעצמי סטרפטוקוקוס. מה עושים עצלנים במצב כזה? בטח לא קובעים תור לרופא. פותחים קודם את מגירת התרופות ובודקים אם נשארו שם שאריות של רפאפן. ואכן נמצאו - אמנם התוקף פג לפני כמה חודשים, אבל גם אהוד ברק הוא פג תוקף ועדיין משתמשים בו.
חברה עם אובססיה להנבטת קטניות התקשרה לדרוש בשלומי. נו, אתם מכירים את החברות האלה, שלא נגעו באקמול כבר עשרים שנה, אופות כל דבר שזז עם קמח כוסמין ובדלת של המקרר שלהן ניצבים בקבוקים עם מיץ רימונים כי מישהו כתב שזה עוזר נגד סרטן. גם אם תשכבי מתה בארון הן יגידו לך שזה בטח משהו ויראלי, ויוסיפו בפסקנות ש"צריך לתת לגוף לרפא את עצמו". אלא שבגוף אני מבינה, והוא מעולם לא ידע לרפא את עצמו.
אני בוחרת ברופאים כמה שיותר קונבנציונליי, אבל מודה שטעיתי.
צילום: שאטרסטוק
תמיד הייתי בחורה של רפואה קונבנציונלית. עזבו אותי מפרחי באך, ואם אשכחך זובירקס תשכח ימיני. אני גם אדם של רופאים קונבנציונליים. מעולם לא הבנתי את מי שמשלמים מאות שקלים בשביל מה שהם מכנים בטעות "רופא משפחה פרטי". בואו נכיר רגע במציאות - רופא משפחה הוא לא באמת חבר של המשפחה. זה לא שהוא מוזמן לבריתות ולבר מצוות. אתם תשלמו לו פי שמונה בשביל יחס יותר נחמד אבל בשורה התחתונה, כמו כל הרופאים, מעניין אותו רק דבר אחד - אם יש לכם רגישות לפניצילין.
לכן אני בוחרת ברופאים כמה שיותר קונבנציונליים, עדיף כאלו עם נטייה לסוציופתיות וחוסר רצון להרחיב במילים. איכותו של רופא משפחה נמדדת במהירות שבה הוא נותן לי מרשם לאנטיביוטיקה והאם הוא מחדש לי גלולות בטלפון במינימום הסברים.
אבל החברה הבריאותנית לא הרפתה וניסתה לשדל אותי לפנות למכשף שלה. "פעם אחת תנסי להתמודד עם מחלה בלי אנטיביוטיקה, זה ישנה לך את החיים", הבטיחה. מצאתי את עצמי יושבת על כורסה בביתו החשוך של הומיאופת נחשב. אחרי שסיפר לי על כל מסעותיו הרפואיים במדינות אקזוטיות עם תוחלת חיים בקאנטים, פנה לחדרו האפל כדי להכין לי תמצית חארטה בתוספת חליטת צמח הבארטה שלמד מפי חכם טיבטי. בזמן שהוא רקח שם את השקר שלו, השתעלתי להנאתי והדבקתי את כל הקירות בסטרפטוקוקוסים הקטנים שלי, מאחלת לחדר הקבלה שידע לרפא את עצמו. כשיצא עם השיקוי אמר שאני עדיין צריכה לקחת אנטיביוטיקה, ושהתמצית שהכין היא בעצם מניעתית. אין כמו הבטחות ב־400 שקל שמרשם רופא יכול לקיים ב־12.
אפשר להבין את החשדנות שפיתחתי כלפי הרפואה האלטרנטיבית. אחרי אינספור ביקורים אצל מדקרים, מטפלים הוליסטים ושאר שרלטנים גיליתי שיש דבר אחד שבאמת עובד - מרשם של רופא סובייטי עם אפס נטייה לחפרנות.
אבל אז פרצתי את הדיסק. כמו כל קונבנציונלית גאה התחלתי סבבים של פרקוסט וזריקות וולטרן אך דבר לא הועיל. מכיוון שהצורך הוא אבי ההמצאה, המצאתי לעצמי שאני מוכנה לשמוע הכול, העיקר שמישהו ייקח ממני כבר את הכאבים האלה. כך הגעתי לגל, שמטפל בשיטה ייחודית הנקראת "אורטותרפיה". הוא קנה אותי כבר בפגישה הראשונה, כשסיפר שהוא בכלל לא אוהב אנשים וממשיך לטפל בהם רק כי השיטה עובדת. אחרי חודש וחצי של עיסויים אצלו הכאבים נעלמו כלא היו. גל הציל לי את החיים, וכך גם לכמה מבני משפחתי שעמדו בפני ניתוחי גב מסובכים. לעולם לא אסלח לו על כך שאני צריכה להודות עכשיו בטעותי.
בקיצור, אחת־אפס לאלטרנטיביים. הצרה היא שממש כמו טבעונים ופמיניסטיות, קשה להם להישאר בריאותיים רק כלפי עצמם ומהר מאוד הם גולשים למחוזות המיסיון. מי שמעז לערער על אורח החיים המושלם שבחרו לעצמם יקבל בתמורה תרחישי אימה שיזהירו אותו מפני הסכנה שימות לפניהם. כאילו שמישהו בכלל רוצה לחיות כזקן במדינה הזאת אחרי התחקיר על המטפלים המתעללים.
הכרתי פעם בריאותן כזה, שלא נגע בשום דבר שיש בו מונוסודיום. בגיל ארבעים הוא חלה בסרטן ומת. חודש אחרי מותו פגשתי את אביו, מעשן כבד. הוא תהה בפני מה טעם יש בשמירה על אורח חיים בריא אם ממילא כולנו טוחנים שיחות בסלולרי ומוקפים באנטנות. סיכמנו את השיחה בקביעה שמונוסדיום גלוטומט הוא טעם החיים. נמות לנו לפני כולם, אנחנו והמונוסדיום, אבל נמות שמחים.
אז סבבה, תהיו בריאים. רוצו מרתון ותעשו יוגה ותתרגלו נשימות ומדיטציות ותחיו על שייקים של שומר וכוסברה. רק תניחו לנו עם נאומי התוכחה, ואל תמליצו לנו על מכשפים בביטחון כזה גמור. רובם שרלטנים עם יח"צ טוב. כלומר, חוץ מגל, שהוא באמת קוסם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם