'הפיכה שקטה': כך מנסים מתנגדי טראמפ להפילו
פרשנים בארה"ב מדברים על מרד סמוי של הממסד הוותיק, בעיקר קהילת המודיעין, במטרה לחסום את פעילות ממשל טראמפ, ומזהירים מפני סכנה ממשית לדמוקרטיה. נשמע מוכר?
המושג "מדינת העומק" הוא הדבר החם ביותר היום בוויכוח הפוליטי בארה"ב סביב משבר הנשיאות של דונלד טראמפ. אם זה יזכיר לישראלים מדינות שהם מכירים מקרוב, זה כנראה לא במקרה. פרשנים בארה"ב, מהימין הרדיקלי ומהשמאל הרדיקלי, השתמשו בעבר במושג הזה כדי לנתח מצבים שבהם לשלטון הנבחר אין כמעט יכולת משילות מול גופים ומוסדות הקיימים לנצח, ומנהלים מדיניות עצמאית משלהם. מאז טורפד הגנרל מייקל פלין אחרי כהונה של 23 יום בלבד כיועץ לביטחון לאומי, פרצה "מדינת העומק" למרכז השיח הציבורי בכלי התקשורת של הזרם המרכזי.
פט ביוקנן, לאומן שמרני ששרד מימי ניקסון, הוא פרשן פוליטי חכם, לא אוהד גדול של מדינת ישראל או של היהודים. לפני כשבוע הוא פרסם מאמר תחת הכותרת "מדינת העומק שמה את טראמפ על הכוונת", וחזר על האמירה המזעזעת של הכתב לענייני מודיעין של 'בלומברג', אלי לייק, שקבע כי הפגיעה במייקל פלין באמצעות הדלפת שיחותיו עם השגריר הרוסי הייתה בגדר "התנקשות פוליטית". ביוקנן ולייק, שני כותבים שאין ביניהם דבר, רואים בתרגיל שבוצע מתוך שירותי המודיעין קשירת קשר נפשעת, תוך כדי שיתוף פעולה של העיתונות, במטרה להרוס קריירה פוליטית. "זה מה שעושים במדינות משטרה", כתב ביוקנן.
ויקטור דיוויס האנסן ממכון הובר בסטנפורד טוען שהכוחות המתנגדים לטראמפ מנסים לגרום ממש לקטסטרופה כדי להגשים בפועל את נבואותיהם, והכוונה להתקוממות מתוך שורות הבירוקרטיה של הממשל. אנשי הרשות להגנת הסביבה התחילו לפעול כלובי בסנאט כדי למנוע את מינוי המנהל החדש, שאינו מקובל עליהם מבחינה אידיאולוגית, וכאלף דיפלומטים ממחלקת המדינה חתמו על עצומה נגד הצו הנשיאותי למניעת כניסת פליטים משבע מדינות מוסלמיות הנגועות בטרור. חלק מבתי המשפט נראים כאילו התגייסו לבלום את פעילות הממשל החדש. הפגנות הרחוב שהתחילו מיד אחרי בחירתו של טראמפ בנובמבר, וקיבלו תנופה אחרי השבעתו, שחררו גלים של היסטריה. שתי הדוגמאות הבולטות הן מופעי הנאצה הגסים של השחקנית אשלי ג'אד ושל מדונה. מדונה דיברה בגלוי על פנטזיות אלימות הנוגעות לפיצוץ הבית הלבן, וג'אד שחררה גסויות בהפגנת הנשים הגדולה, כאילו עפו לה הברגים. בתוכניות טלוויזיה מדברים בגלוי על אופציית ההתנקשות, רצח הנשיא. אחדים מייחלים להפיכה צבאית.
הקקופוניה הזו היא מוזיקת הרקע למה שנראה כהתקוממות "מדינת העומק". "המצב אינו יציב, והוא לא יירגע בקרוב", נכתב ב'ניו יורקר'. מה שיותר מדאיג, וזה בהחלט נוגע לישראל, זו ההשפעה העולמית שיש למצב הלא יציב הזה. "הסדר העולמי יצא משליטה", הכריז השבוע ב'ניו יורק טיימס' מי שהיה היועץ לביטחון לאומי בממשל קרטר, זביגנייב בז'ז'ינסקי. "העולם גולש לאי־סדר חמור בלי כל מבנה בינלאומי שמסוגל להתמודד עם סוג הבעיות, העלולות בסבירות רבה להתפרץ כמעט בו־זמנית. וכדי להשלים את התמונה, נוצר תוהו ובוהו ביחסי המעצמות הגדולות. מצב כזה באמת עלול לגרום לתוצאות קטסטרופליות".
המושג "מדינת העומק" נכנס לשימוש אצל תומכי טראמפ משום שהוא מספק מבחינתם את ההסבר הטוב ביותר למחול השדים סביב עלייתו של ממשל טראמפ. אבל אם אפילו ה'ניו יורק טיימס', ה'ניו יורקר' וה'אטלנטיק' נדרשים לסוגיה, סימן שהם מרגישים שיש דברים בגו, גם אם יש ניסיונות להכחיש את המציאות הזאת. ב'ניו יורק טיימס' התייחסו לתופעה בהקשר של טורקיה ומצרים, שם "רשתות צללים בתוך הבירוקרטיות הממשלתיות, כאלה שמתייחסים אליהן כ'מדינת עומק', חותרות נגד ממשלות נבחרות ומשתמשות נגדן באמצעי כפייה". זה נכתב ב'טיימס' לפני ימים אחדים, לא ב'מקור ראשון'. "אז האם ארה"ב עדה לעלייתה של מדינת עומק משלה? לא לגמרי", כותבים אמנדה טאוב ומקס בייקר, "אבל הדים של תופעה דומה הם אמתיים - ומטרידים מאוד".
התיאורים שמביאים הכותבים, בין היתר באמצעות ריאיון עם מומחה מצרי המתגורר בארה"ב, אינם מבשרים טובות לדמוקרטיה האמריקנית או למדינות דמוקרטיות בכלל. "המציאות הזאת גורמת לערעור היציבות. זה מוביל את שני הצדדים (הממשל הנבחר ומוסדות המשטר הקבועים) להניע כוחות־מדינה כמו שירותי הביטחון או בתי המשפט האחד כנגד השני, מה שגורם להשחתת המוסדות האלה תוך כדי התהליך". בארה"ב הם חווים את המציאות המשתקת הזאת בפעם הראשונה בפול ווליום, מה גם שהנשיא הקודם, באופן חסר תקדים, מעודד חבלה במדיניות היורש שלו טראמפ, ומאז הבחירות הוא עוסק בדה־לגיטימציה של הממשל הנכנס.
מי ששם דגש בהקשר הזה על שירותי המודיעין והביטחון הוא גלן גרינוולד, העיתונאי העצמאי שזכה בפוליצר על חשיפת מסמכי סנודן. "הסוכנויות בוושינגטון, שנשארות בשטח כשנשיאים באים והולכים, מפעילות את כוחן בסוד ובחושך. הן בקושי נמצאות בפיקוח ואינן נותנות דין וחשבון", אמר גרינוולד בריאיון טלויזיוני לאחרונה. "מדובר ב־CIA, ב־NSA ובסוכנויות מודיעין אחרות, שנוצרו מלכתחילה כדי להפיץ בין השאר דיסאינפורמציה, לעסוק בהונאה וכן הלאה'".
כשמאלן רדיקלי, גרינוולד מאשים את ארגוני המודיעין הללו בפשעי מלחמה חמורים. "ואלה הגופים שרבים במפלגה הדמוקרטית ובשמאל שמים בהם את מבטחם", הוא אומר, "הם מעודדים אותם (להתנגד לטראמפ ולבצע קנוניות כמו הפלת פלין), וזה לא רק בעניין רוסיה. גורמים מובילים בקהילת המודיעין - כמו מייק מורל, שהיה ראש ה־CIA וה־NSA בעבר - היו מתומכיה הקולניים ביותר של הילרי קלינטון. הם טענו בזמן מערכת הבחירות שטראמפ גויס על ידי הרוסים. הם התנגדו לו מההתחלה. הם תמכו בפעילות אמריקנית בסוריה להפלת המשטר. קלינטון רצתה ליצור אזור של 'שמים סגורים', להתעמת עם הרוסים. טראמפ היה נגד, וקלינטון הלכה עם ה־CIA. אז הם חתרו נגדו לאורך כל החודשים האחרונים".
זה לא רק ההדלפות נגדו; יש גם דיווחים (ב'וול סטריט ג'ורנל') שהם מונעים ממנו מודיעין בנימוק שאי־אפשר להפקיד בידיו מידע רגיש כזה. "הם נוטלים לעצמם את הסמכות לכפות מדיניות". גרינוולד, המתנגד לטראמפ מסיבות אידאולוגיות, אומר למעשה שהתרופה שמתנגדיו ממליצים עליה גרועה מהמחלה. "טראמפ נבחר בצורה דמוקרטית, וניתן לרסן אותו באמצעים דמוקרטיים. מה שנעשה עכשיו זה מתכון לחורבן הדמוקרטיה. הם מבצעים למעשה 'הפיכה שקטה'".
"מדינת העומק" נמצאת מעצם טבעה במסלול התנגשות עם ציבור האזרחים. קל יותר לתקוף את "התקשורת" כדחליל המגלם את דמותה האמורפית. להתחיל לתקוף את "מדינת העומק" זה כבר סיכון גדול הגובל בהמרדה נגד המדינה עצמה. בעניין הזה, ארה"ב וישראל זה היינו הך.
אקו"ם