האם זו תכנית המגירה של אהרון ברק?
שופטי העליון חשפו את תוכניתם: להכתיר את הנשיא בדימוס אהרן ברק למלך המדינה. סיפור דמיוני על מדינה שיש לה שופטים, ושופטים שיש להם מדינה
הכול התחיל כשהסוהרים במעשיהו מצאו את הטלפון שהחביא אלימלך זורקין מתחת למזרון. זורקין קיבל עונש של שבוע בצינוק וחודש בלי קנטינה, ובתגובה צרח על הסוהר מילים שהנייר אינו סובלן וגם בעט בקיר. בכניסה לחדר הגיבוס במרפאת הכלא הספיק להעביר לעורך דינו מסר דרך החובש, שהיה חייב לו טובה מאז העניין עם חריגות הבנייה של גיסו בנתניה. עורך הדין נאנח כשקיבל את ההוראה לעתור לבג"ץ, אך כבר למד מזמן שלא מתווכחים עם זורקין. לתדהמתו, לא רק שבית המשפט לא דחה את העתירה על הסף, אלא שהיא הועברה לדיון דחוף. תדהמתו הוכפלה כשגילה שהעתירה עברה להרכב מורחב ונדיר של 11 שופטים. וכל זה בזמן שלפי הפרשנים המשפטיים הזועמים בתקשורת, שופטי העליון אמורים להקדיש את כל זמנם למאבק בשרת המשפטים, שרוצה למנות שופטים קצת שמרנים.
פסק הדין בעניין זורקין כלל שתי שורות, שדחו בקצרה את העתירה, למרבה זעמו של האסיר. אליהן נלוו עוד שלושה עמודים של הערת אגב, "אוביטר" בלשון המשפטנים. "משבא לידינו עניינו של אלימלך", כתבו השופטים, "לא נימַָנע מלהעיר שהעקרונות החוקתיים של מדינת ישראל אינם בהכרח שוללים מינויו של מלך", והוסיפו ונימקו באריכות טענה זו.
אהרןו ברק. האם להכתיר את ברק למלך או שמא לקיסר?
צילום: אריק סולטן
עורך הדין של זורקין לא הבין בדיוק מה קורה, ורק הבין שזה מעל לליגה שלו. הוא התקשר לחבר שהתגלגל כמתמחה למשרד גדול ונשאר שם מכוח האינרציה, וזה התקשר לשותף בכיר, וזה התקשר לחבר בתפקיד חשוב במשרד המשפטים, וזה החוויר. "הם מריצים את תוכנית החירום שלהם", אמר החשוב, והיה טורק את השפופרת, לוּ היו לטלפונים בימינו שפופרות שאפשר לטרוק.
בתוך שבועיים כבר אי אפשר היה להסתיר מהעיתונים את גלגלי השיניים שהחלו לנוע. בשורה של פסקי דין הבהירו שופטי העליון את תוכניתם: להכתיר את הנשיא בדימוס אהרן ברק למלך המדינה. מאמר אקדמי על "המהפכה המלכותית" כבר הוגש לפרסום בכתב עת משפטי יוקרתי.
"על איזה חוק את מסתמכת?" שאלה השרה בזעם את נשיאת בית המשפט.
"על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כמובן", אמרה הנשיאה.
"אבל לא כתוב שם שום דבר על מלך!" צעקה השרה.
"אז מה", התפלאה הנשיאה. "על שוויון כתוב שם? על הסמכות שלנו לבטל חוקים כתוב שם? מה התעוררתם עכשיו?!"
פרופ' ברק עצמו סירב תחילה בצניעות להתייחס למינוי המתרקם, ורק העיר שבאופן עקרוני נדמה לו שמינוי מלך שיגן על הדמוקרטיה בהחלט מתיישב עם ערכי היסוד של שיטתנו החוקתית. שהרי "דמוקרטיה" אינה דווקא דמוקרטיה פרוצדורלית שטחית, עם שלטון הרוב והפרדת רשויות ושאר הרעיונות השטחיים הללו, אלא בעיקר דמוקרטיה מהותית, הערכים העומדים בבסיס הדמוקרטיה. המראיין המופתע שאל את הנשיא בדימוס האם משטר מלוכני אינו סותר גם מבחינה מהותית את הדמוקרטיה. ברק השיב שאף הממד המהותי של הדמוקרטיה מתחלק לשניים: רובד מהותי־פרוצדורלי ורובד מהותי־מהותי, כאשר הרובד השני כולל בעיקר את ההנחה שהערכים המקובלים על אהרן ברק צריכים לקבוע הכול.
"אז מעכשיו אתה תנהל לבדך את המדינה?" שאל המראיין.
"לא לבדי", השיב ברק בצניעות, כדרכו. "אני וחשין".
"אבל חשין מת".
"אז רק אני".
השלבים הבאים היו כבר מתבקשים מאליהם, אם כי העיתונות בכל זאת התעקשה לנסוך בהם נופך דרמטי, שהנפש המשפטית הנאורה סולדת ממנו. פולמוסים אחדים התחוללו סביב השאלה האם להכתיר את ברק למלך או שמא לקיסר. דיון נסער אחר עסק בשאלה איך ימונו המשנים למלך, עד שאהרן ברק הציע בצניעותו שהוא יבחר מי שמוצא חן בעיניו, כפי שנהג תמיד, תחת כותרות כמו "אין לו אג'נדה", "מזג שיפוטי" וכן הלאה. ההצעה התקבלה מיד, כדי לשמור על הרצף השלטוני.
בהקשר זה יש לציין שחילופי השלטון היו חלקים ונטולי בעיות להפליא, כי במפתיע התברר שלא נחוצים שינויים רבים כדי להפוך את נשיא בית המשפט העליון בדימוס למלך המדינה. פרופ' ריצ'רד פוזנר, שבעבר כינה את ברק "פיראט משפטי", נשא נאום ברכה בטקס ההכתרה, ועדכן את הכינוי ל"מלך הפיראטים המשפטיים, ירום הודו". פתיתי קונפטי, שהוכנו מגריסת ספרי החוקים של מדינת ישראל, הושלכו על המלך החדש, לאחר שנשבע אמונים לעצמו.
ורק עיתונאי זר אחד, מארץ נידחת ונטולת חוקה, שבה בית המשפט אינו מבטל חוקים, התעקש לטעון שבמכורתו אנגליה אפילו למלכה אין כל כך הרבה סמכויות רודניות. "זה לא קצת מוגזם", שאל את המלך ברק, "שפתאום אתה תהפוך לשליט יחיד על מדינת ישראל?"
"למה פתאום?" ענה לו ברק. "מה לדעתך היה כאן עד עכשיו?"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם