ראשי » חדשות » דעות

טעות אופטית: נתניהו חושב שהוא בלתי מנוצח

עם כל העצבים על התאגיד או על כחלון, השכל הישר אומר שעל העניין הזה לא הולכים לבחירות. יותר מדי מונח על כפות המאזניים

האם יש היגיון בשיגעון? יש אבל מעט. ראש הממשלה נחוש לסכן את הכל בגלל תאגיד השידור הציבורי. הוא עושה זאת בגלל תפיסתו העמוקה שהתקשורת היא חזות הכל; בגלל פרשת העיתונאית סמאח וותד; בגלל שלדעתו האיש החזק בתאגיד הוא שילה דה בר (לשעבר עורך ידיעות אחרונות); בגלל שהתאגיד אכן אינו מפוקח על ידי הממשלה אלא רק ממומן על ידה, ובגלל החיבור בין כל הדברים האלה. מבחינתו, דווקא בזמנים שבהם הציבור נע ימינה והתקשורת הישראלית מתחילה להתאזן, קם לו 'התאגיד השמאלני', עם תקציב אדיר ואג'נדה ברורה. זה בדיוק מה שחסר לו לנתניהו, שדורון צברי, האיש והשקשוקה יהיה אחראי על 200 מיליון ש"ח של הפקות מקור ישראליות.

להתנגדות הזו של נתניהו עצמו, מתווספים הלחצים והשלהובים של הקרובים לו ביותר, אם מקרב בני משפחתו, אם מקרב חלק מיועציו. גם הדימוי שנוצר כאילו כחלון הכניע את נתניהו בפרשת התאגיד, מוסיפה שמן למדורה וכך השקלול הסופי הוא הטלת כל התחמושת למערכה, כלומר איום בבחירות.
 
האם הסיכון הזה שווה? נתניהו, חושב שכן. ניצחונו בבחירות 2015, לבדו נגד כולם, נטע בו תחושה שהוא בלתי מנוצח. אך זו כמובן טעות אופטית. כי בחירות הן כמו מלחמה. אתה יודע כיצד אתה מתחיל אך אין לך מושג איך תסיים.

לכן, עם כל העצבים על התאגיד או על כחלון, השכל הישר אומר שעל העניין הזה לא הולכים לבחירות. יותר מדי מונח על כפות המאזניים. מדינת ישראל מונחת על כפות המאזניים. בעוד שבועיים יציין נתניהו שמונה שנות שלטון רצופות, עם הישגים כבירים. למעשה אפשר לומר ש"למרות הבלגן והחסרונות", כדברי אלי לוזון, אין במערכת הפוליטית אף אישיות שיכולה הייתה לנהל את המדינה בשנים הללו טוב ממנו. אז האם באמת שווה על עניין התאגיד להפיל את הכל?

הציבור לא מבין מהו התאגיד, שונא את רשות השידור ובעיקר מתעב את מי שגורר אותו לבחירות מוקדמות. כאשר נתניהו או סביבתו מסכמים את שורות הרווח וההפסד כדאי שיקחו גם את השיקול הזה בחשבון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל כהנא

הפרשן המדיני של "מקור ראשון"

לכל הטורים של אריאל כהנא