כולם בוחשים: אסד מרים ראש והרוסים בעלי הבית
האינטרסים המתנגשים בסוריה מחממים את גזרת הצפון, איזנקוט מעצב את המטכ״ל בצלמו כדמותו, ועסקה עם גרמניה שוב מסתבכת
אירועי סוף השבוע האחרון בצפון היו מלחמה על כללי המשחק החדשים. הרוסים הכריעו את המלחמה פחות או יותר לטובת משטרו של בשאר אסד. סוריה לא תשוב להיות מה שהייתה פעם, אבל משטרו של אסד הבן התייצב משמעותית. אך מי שנעדרים כמעט לחלוטין מהזירה שבה נקבעים כללי המשחק החדשים, כנראה למשך שנים, הם האמריקנים. השבוע בוושינגטון נדמה היה שהאמריקנים מתישים את עצמם לדעת במלחמות פנימיות. ראשי שירותי המודיעין שלהם בילו שעות בשימועים בבית הנבחרים. בסוריה, לעומת זאת, הם כמעט לא נמצאים.
מלבד האמריקנים, כמעט כולם בוחשים. בעלי הבית האמיתיים הם הרוסים. אסד מרים ראש. הוא לא מתעניין בדרום הגולן, אבל בין השאר הוא חיזק את אחיזתו באזור החרמון הסורי ובצפון הרמה. ולישראל יש שני אינטרסים עליונים: למנוע מאיראן אחיזת קבע בסוריה, ולעצור העברת נשק בעל משמעות אסטרטגית לידי חיזבאללה בלבנון. כדי למנוע התבססות איראנית בסוריה, ישראל מנהלת מגעים הדוקים עם רוסיה ותוקפת את משלוחי הנשק לחיזבאללה, כפי שהודתה השבוע לראשונה.
בשורה התחתונה, מכלול האינטרסים מתנגשים. בעקבות ההתקפה על משלוחי הנשק שיגרו הסורים טיל לעבר מטוס חיל האוויר. הטיל היה עלול לנחות בישראל אך הוא יורט. זו איננה הפעם הראשונה שבה שוגר טיל לעבר מטוס ישראלי. כפי שנחשף בטור זה, הפעם הראשונה הייתה לפני כחמישה חודשים. אז הטיל לא סיכן שום יישוב בישראל.
המצב מורכב: מי שמפעיל את סוללות הטילים הם חיילים סורים, אבל מי שמספק להם את הנשק המתקדם ולמעשה מפעיל אותם הם הכוחות הרוסיים בסוריה. לאחר השיגור הקודם העבירה ישראל מסר זועם דרך מנגנון התיאום האווירי עם צבא רוסיה. מתברר שזה לא עזר. עד להתייצבות המצב החדש בסוריה ימשיכו המסרים לעבור בין כל הצדדים, לא רק בערוצים הדיפלומטיים. אגב, אסור שהמצב המתוח בצפון יסיח את הדעת מההכנות הקדחתניות של חמאס לסיבוב הלחימה הבא.
על רקע המתיחות הגדולה בצפון נכנס לתפקידו מפקד הפיקוד החדש יואל סטריק. האלוף החדש אסף מיד את סגל פיקוד צפון בעבר ובהווה ושידר מסר של עבודה, בלי נאומים מתוחכמים.מה שמעניין במיוחד במינוי של סטריק הוא שבשנתו השלישית כרמטכ״ל, איזנקוט מסיים לעצב את המטכ״ל בצלמו כדמותו.
במידה רבה, סטריק הוא תואם איזנקוט: הרמטכ"ל גדל בפריפריה של אילת, סטריק - בדימונה. איזנקוט צמח מלמטה בגולני, סטריק בצנחנים ובהמשך בגבעתי. אין תפקיד שדה שלא עשה. סטריק לא שירת בקריה (למעט בתפקיד החשוב של ראש חטיבת המבצעים), והתקרב לרמטכ"ל דהיום במיוחד כשפיקד על עוצבת הגליל בעת שאיזנקוט שימש אלוף הפיקוד. סטריק אינו יוצא דופן במטכ״ל של 2017. גם אלופי פיקוד הדרום והמרכז, איל זמיר ורוני נומה, אינם דברנים גדולים.
הרחק מתשומת הלב התקשורתית מתעכבת עוד עסקת־ענק ביטחונית עם גרמניה. שלא כמו בעסקת הצוללות, הפעם ישראל בצד המוכר. ליתר דיוק, התעשייה האווירית.
היקף העסקה הוא לא פחות מ־645 מיליון דולר, והמוצר הוא מטוסי ענק לא מאוישים מסוג 'הרון', שעליהם מותקנות שלל מערכות מתקדמות מתוצרת התעשייה הישראלית כולה.
צחוק הגורל הוא שגרמניה היא ידידתה הגדולה ביותר של ישראל באירופה כיום. לא הגרמנים הם המביאים לעיכוב עסקת המל"טים, אלא האמריקנים שמפעילים בכל העולם מכבש לחצים ענק לקידום התעשייה הביטחונית שלהם. את המאבק בעסקת־העל של התעשייה האווירית מובילה חברת ג׳נרל אטומיקס, כנראה בגיבוי גורמי ממשל. החברה הציעה מל"טי 'פרדטור', שהפסידו בתחרות מול ה'הרון'. כעת טוענים האמריקנים לפגמים במכרז, ובית המשפט עיכב את ביצוע העסקה עם ישראל עד חודש יולי.
העסקה עם התעשייה האווירית עדיין חתומה ובתוקף, אבל החשש הוא שבסתיו ייבחר בגרמניה שלטון אוהד פחות לישראל, והעניינים ימשיכו להסתבך.
אקו"ם