מדינה שלמה שותקה והמנהיגים החרדים שותקים
בגלל הפגנות של פלגים קיצוניים נגד הגיוס, מדינה שלמה שותקה השבוע ואיש בהנהגה כמעט לא פצה פה
חבר קרוב, חסיד ברסלב לשעבר, אמר לי לא מזמן: תראי את התנודות בעולם הפרנסה החרדי. לפני שנים רבות האמינו שדוכן פלאפל זו הדרך הטובה ביותר להתפרנס, ולכן בגאולה נפתחו דוכני פלאפל רבים. לאחר מכן הייתה הסברה שחלפנות כספים היא דרך טובה להשתכר, ולכן מרכזי חלפנות צצו כפטריות אחרי הגשם.
לדבריו, המגמה החדשה היא פתיחת לשכות נגד הגיוס, כי מי שמחפש מקור פרנסה זמין מבין ששם נמצא כעת הכסף הגדול. אותו חבר גם דאג להזכיר לי ציטוט מספרו המיתולוגי של אמנון לוי, 'החרדים', שיצא לאור בשנת 1988. בספר תיאר לוי מהלכים ומאבקים בעולם החרדי, וקבע: "שמיים ודולרים חוברים יחדיו".
גם כיום, כמעט שלושים שנה אחרי פרסום הספר, נראה שבמאבקי החרדים כדאי למצוא ולהבין את הנתיב הכספי שמזין את הדלק ואת חומרי הבערה למאבק נגד הגיוס. על כל דולר שהמפגינים מקבלים, כל אדם אחר שנפגע מהפעילות שלהם מפסיד חמישה דולרים בגלל עמידה בפקקים, איחור לפגישות, עיכוב בתורים שנקבעו מראש ושעות עבודה שאבדו. הדולרים, אם כן, משחקים במקרה זה בשני הצדדים: יש מי שמרוויחים מהמאבק נגד הגיוס, ויש מי שמפסידים ממנו.
הפגנת החרדים נגד הגיוס. ''צריך לנהוג בחבורה הזו ביד קשה''.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
מדינה שלמה שותקה בשבועות האחרונים בגלל הפגנות של חרדים, אנשי הפלג הירושלמי, חסידיו של הרב שמואל אוירבך. מאתיים פרשנים סיפרו שזהו מאבק שליטה בעולם החרדי, התפלמסו בהסברים מנומקים ואף הסבירו את התמיכה של 16 רבנים ספרדים בהפגנות הפלג ואת קריאתו של הרב ציון בוארון להצטרף למחאה כמאבקי שליטה בתוך ש"ס.
אני מציעה להם לכלול בניתוחים שלהם תשובות לשאלות אחרות: מדוע המנהיגים החרדים-ספרדים בוחרים תמיד להזדנב אחרי חבריהם? כיצד היה הרב בוארון ב-2013 מועמד למשרה ממלכתית של רב ראשי בישראל? כיצד למרות המחאה שלהם, דווקא חרדים ספרדים כן מתגייסים?
ביום שישי שעבר פוזרו מנשרים חמורים הקוראים לתפילה לנפילתו של יעקב ראשי, ראש מדור גיוס בני ישיבות ב'תל השומר', שסגנונם היה דומה למדי ל'פולסא דנורא'. במקביל הורה הרב אוירבך למקורביו "להילחם עד טיפת הדם האחרונה".
הרב שמואל אויערבך נואם בעצרת. כל המרכיבים של מאבק פוגעני שגולש לפסים אלימים ומסוכנים מאוד.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
ישנם כאן כל המרכיבים של מאבק פוגעני שגולש לפסים אלימים ומסוכנים מאוד, שעלולים להביא פגיעות בנפש. ובכל זאת, נראה שמסביב כולם שותקים – המנהיגים הפוליטיים של הציבור החרדי פשוט נאלמים דום. השבוע התבטא בעניין לראשונה השר יעקב ליצמן, ובריאיון בגלי צה"ל אמר: "אני לא יודע, למה אני צריך להגיב על זה, כי הם דתיים? קרה מה שקרה. זה לא ציבור שלנו, זה לא ציבור שלי". ליצמן, אגב, הוא היחיד שבכלל דיבר על כך.
גם קולם של מנהיגים פוליטיים שאינם חרדים לא נשמע, ונדמה שהכוח הפוליטי של הציבור החרדי עושה את שלו. כולם הולכים ליד נציגי הציבור החרדים על ביצים, עושים חישובים מחישובים שונים, ומעדיפים לשתוק כדי לא לאבד אלקטורט חרדי. במאבק בין שתי כפות המאזניים, שבהן מצד אחד ניצבות ההגנה על ערך השירות בצה"ל וההגנה האישית על מי שפועל לגייס חרדים ומצד שני הרצון לקבל תמיכה פוליטית מהחרדים, משקל התמיכה הפוליטית של החרדים גדול יותר.
ליצמן. ''למה אני צריך להגיב על זה, כי הם דתיים?''.
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
אותו דבר נכון גם לגבי יחסה של המשטרה למפגינים: כל אוכלוסייה אחרת שיש לה כוח פוליטי קטן יותר חווה הרבה אכיפה משטרתית נוקשה בהרבה, הפעלת כוח ומעצרים אלימים בזמן הפגנות. אני מציעה לכול להסתכל בארכיונים על תיעודי ההפגנות של יוצאי אתיופיה או ערביי ישראל כדי להבין את הפער.
גם הזעזוע מ"ההסתה" מקבל פנים אחרות: סטודנטית ב'בצלאל' נחקרה במשטרה בגין כרזה שהכינה ובה נראה ראש הממשלה עם חבל תלייה לצדו. מעניין אם מישהו מהמפגינים השבוע זומן למשטרה בגין כרזות שהונפו בעצרת הענק של החרדים, שהשוו בין אביגדור ליברמן לרודנים בעולם כגון קים ג'ונג און, מועמר קדאפי, יוסף סטאלין או סדאם חוסיין.
בחיפושיי אחר תגובות במערכת הפוליטית נתקלתי בדבריו של ח"כ עודד פורר, שאמר השבוע כי צריך לנהוג בחבורה הזו ביד קשה. הוא הוסיף שבכוונתו מיד עם סיום הפגרה להציג הצעת חוק שתשלול תקציבים מישיבה שראשיה מסיתים נגד חיילי צה"ל, וציין כי מהעובדה שיש לחרדים אפשרות לצאת להפגנות ולחסום כבישים ניתן להבין שהם אינם לומדים בישיבות - ולכן "צריך להשליך את כולם לכלא בגין השתמטות". אמנם לאור השתיקה סביב פורר לא סביר שהגשה כזאת, אם תוגש, אכן תצלח את שלבי החקיקה, אבל חשוב שלפחות ינסה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם