כך הפכתי אני, נכד לניצולת אושוויץ, לגבלס קטן
כשמישהו מכנה אותך "גבלס", אתה מצפה שלפחות תהיה לו סיבה טובה. כך עשה לי עורך דין מפורסם שיימינג ברשת, וכך הוא הסתיים בקול ענות חלושה
מי שיחפש את שני הפוסטים הללו בפייסבוק לא ימצא אותם יותר. אולי מפחד לתביעת לשון הרע ואולי מתוך הבנה שהמעשה היה אידיוטי וגרוטסקי, עו"ד אביגדור פלדמן החליט למחוק כשתי יממות אחרי שנכתבו את שני הפוסטים שהקדיש לי בשבוע שעבר בעקבות טור דעה שחיברתי לאפליקציית 360.
הפוסט הראשון עוד היה מרומז: פלדמן טען בו שאני בחור צעיר (התחלה טובה) עם תספורת גזורה (או-קיי), ומסית נגד מישהו ש"עשה עיתונות כשאדון שנבל עשה בחיתולים". נו, תמיד טענתי שאני חייב לשאול את הספר שלי מה הסוד שלו, ואני אכן מודה שהשתמשתי אי אז בימי עלומיי בכמה חיתולים. נגמלתי מאז, אם מישהו ממש רוצה להיכנס לזה.
הפוסט השני כבר הלך רחוק יותר, ובו כינה אותי עורך הדין "גבלס". אם נביא את לשון הזהב של פלדמן, הרי שלאחר ששיתף את הטור שכתבתי הוא רשם כך: "והנה שנבל מזוקק גבלס קטן".
מבחינת זיכרון השואה, על אף היותו של פלדמן מבוגר בהרבה ממני, אנחנו במצב צבירה דומה. הוא ואני נולדנו אחרי שמדינת ישראל כבר קמה, גם אם אצלו זה קרה חודשים ספורים לאחר הכרזת העצמאות. אני מציין את העובדה הזאת כדי לבטל מראש את התירוצים בסגנון "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו". שואתית, אנחנו באותו מקום. שנינו גם שייכים לעדות אשכנז ככל הנראה ואין מה לעשות בקשר לכך, כך שאף כאן אפשר לנקות את השולחן מטיעונים שאינם ממין העניין.
אז עם מה נשארנו? אה, כן, עם זה שהוא קרא לי "גבלס". יוזף גבלס, כידוע, היה המנוע התעמולתי שמאחורי אדולף היטלר ומכונת ההשמדה הנאצית. במשך 12 שנים הוא הכשיר את לבבות הגרמנים באמצעים כתובים, חזותיים ומשודרים, ולמעשה יש לו חלק נכבד בהתאפשרות מעוררת הפלצות של השמדת ששת המיליונים. ואני, ובכן, לדעתו של פלדמן, גבלס. אמנם קטן ומזוקק, אבל גבלס.
פלדמן נחשב איש רציני, איש ספר ואינטלקטואל. הוא גם נחשב אביר זכויות אדם. מה לעזאזל גורם לאיש כזה, שכבר מזמן עבר את גיל הטיפש עשרה, לכנות אדם אחר – ותהא דעתו שונה מדעתו כרחוק מזרח ממערב – בשמו של אחד האנשים הנתעבים ביותר עלי אדמות מאז ומעולם? כלומר, איפה אמות המידה שלך, בנאדם? אם אני גבלס קטן ומזוקק, מה תגיד, נניח, על אנשים שבאמת רצחו בני אדם? מה נשאר חוץ מלקרוא להם היטלר?
האמת היא שבאופן אישי לא ממש התרגשתי מהעניין. קודם כול בגלל אופי הפוסט: עו"ד פלדמן פרסם את הדברים בפייסבוק, וניכר מיד כי הוא אינו שולט בשפת המדיום באופן מעורר גיחוך, כך שנזקו של הפוסט היה מזערי עד לא מורגש. במונחי הרשת החברתית היה מדובר בפוסט נפל, שמעט מאוד אנשים ראו ומעט מאוד אנשים סימנו כאהוב. בימינו יש לכך כמובן משמעות. כל אחת מהתגובות שנכתבו בפוסטים נפרדים וייסרו את פלדמן בשוטים ובעקרבים קיבלה תשומת לב רשתית גבוהה מהפוסט המקורי.
אבל גם לא התרגשתי מעצם ההשוואה. הדבר הראשון שחשבתי לעצמי כשצילום של הפוסט נשלח אליי לווטסאפ היה מה סבתי ז"ל, ניצולת אושוויץ, הייתה אומרת על כך. אני יודע כמעט בוודאות כיצד הייתה מגיבה: היא הייתה מרימה יד ואז מורידה אותה בתנועת ביטול, בלי צורך להגיד אפילו מילה.
מעבר לעניין האישי, במידה מסוימת אני אפילו שואב עידוד מהפוסט הזה. התגובות שעורר בקרב חבריי, ועוד לפני כן עצם השימוש בדמותו של גבלס כמשהו שאמור להעליב ולסמל רוע צרוף, אינם דבר מובן מאליו בימינו הסוערים, כשכל אירוע דרמטי יורד מעל במת ההיסטוריה ומושלך לפח האשפה שלה בתום 15 דקות של תהילה, אם בכלל. מבחינה זו, יום השואה שיחול ביום שני הקרוב כמעט מיותר: השואה נוכחת בחיי מדינת ישראל יום-יום, שעה-שעה. לא נעים שקוראים לך גבלס, אבל אם יש מישהו אחד שראה את הפוסט ולא הבין על מה מדובר, חיפש ב'גוגל' ולמד משהו על מי היה אותו יוזף - אני מוכן לקבל עלי את דין השיימינג הזעיר הזה בהכנעה.
השוואתי לגבלס שלחה אותי קצת להתעמק בכינויים הנאציים שהחברה הישראלית נוטה להשליך מצד לצד. גיליתי שהיטלר נמצא כמעט מחוץ לתחום, סוג של טאבו שמעניין מתי ייפרץ. בנוסף, בכירים נאצים אחרים כמו הרמן גרינג או היינריך הימלר איכשהו לא הצליחו לתפוס.
מי שנשאר מכל החבורה הזו הוא באמת שר התעמולה הנאצי, שגם בשנת 2017 מצליח לככב לא מעט בוויכוחים פנים-ישראליים. כך למשל ב'וועידת הארץ לשלום' שנערכה בסוף שנת 2015 נשמעו קריאות "גבלס" שהופנו לשר יריב לוין; קטע שבו צולם נחש ושודר בתוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20 הוגדר על ידי אנשי שמאל כ"תעמולה בסגנון גבלס והרייך השלישי"; מבקר הקולנוע גידי אורשר טען ש"יש דמיון בין גבלס למירי רגב".
בהקשר זה מעניין לציין שבמקרה אחר שעורר סערה אמר אורשר על מזרחים כי הם "יללנים מקצועיים", וקרא להם "לעזוב את המחשב, התוכנות והאפליקציות, ולחזור לכתיבה על קלף, לאיתות עם מדורות ולתקשורת בצעקות". מעניין מה גבלס היה אומר על הטקסט הנפלא הזה.
במלים אחרות, אני בחברה טובה. כלומר לפחות הייתי ככה, עד שעו"ד אביגדור פלדמן החליט לגנוז את הפוסטים המדוברים. מזל שמישהו הצליח לצלם לי למזכרת.
אקו"ם