כך נקמה הספרנית של אייכמן בצורר הנאצי
יום אחד הגיע קצין משטרה לחנות הספרים של משפחת מאיר בירושלים וביקש שישה ספרים בגרמנית בלי לספר למי הם מיועדים. בסופו של דבר גילתה הספרנית אסתר כי הם מיועדים לאייכמן, שהיה עצור באותה עת. היא החליטה לנקום
נקמתה של אמא, סבתא אסתר: ב-1908 ייסד סבי לודביג מאיר ז"ל את חנות הספרים הידועה "לודביג מאיר בע"מ". חנות זו הייתה מקום מפגש לכל האינטלקטואלים מראשית המאה הקודמת ועד היום. בין הקונים הרבים שנהגו לפקוד את החנות היו פרופסורים ידועי שם, סופרים, עיתונאים (בהם אליעזר בן יהודה, דויד ילין, פרופסור שמואל איזנשטאט ועוד רבים) אנשי הקהילה היקית וסתם עמך.כדי לספק תעסוקה לסבתי זלמה ז"ל, הקים לודביג ספריית השאלה של ספרים בשפה הגרמנית, שנועדו לצורכי הקהילה הייקית הגדולה של ירושלים בשנים שלפני קום המדינה ושלאחריה. הלקוחות היו רבים ומגוונים וכך גם נושאי הספרים שהיו בספריית ההשאלה. לימים, הצטרפה גם אימי אסתר ז"ל, לעבודה בחנות ובין השאר ניהלה את ספריית ההשאלה.
אדולף אייכמן וערימת הספרים שהגיעו אליו מהספרייה של משפחת מאיר
צילום: לע''מ
באחד הבקרים בשנת 1961, הגיע אדם ידוע לספריית ההשאלה וביקש מאימי לשאול שישה ספרים. לשאלתה של אימי באיזה נושאים הוא מעוניין השיב "בחירתך תספק אותי". אמי פתחה לו כרטיס השאלה (אותם כרטיסי אינדקס ישנים ששימשו את כל ספריות ההשאלה בישראל - ג.מ) רשמה את שמו, את שמות הספרים ואת תאריך השאלתם ציינה באמצעות החותמת המיוחדת שבכל יום היו מחליפים את התאריך. עבור השאלת כל ספר שולם הסכום של 25 גרוש.
כעבור שבוע חזר אותו אדם, החזיר את ששת הספרים וביקש שישה ספרים אחרים.עוד שבוע חלף לו, והשואל שב וביקש לשאול שישה ספרים אחרים. כאשר ראתה אמי שיש כאן שגרה קבועה של החלפת שישה ספרים כל שבוע, פנתה לשואל ואמרה לו "אדוני, אתה הרי איש מאוד עסוק ואני בטוחה שאין לך פנאי לקרוא כל שבוע שישה ספרים, אז או שאינך עובד או שאתה עושה משהו אחר עם ספרים אלה".
בני הזוג אסתר ולודביג מאיר בפתח הספרייה
צילום: באדיבות המשפחה
השואל אמר לאמי "את צודקת, אני איש עסוק מאוד ואין לי פנאי לקרוא כל שבוע שישה ספרים, הספרים אכן מיועדים למישהו אחר. לצערי, לא אוכל לומר לך עבור מי הספרים כי זהו סוד מדינה". וכך נמשכה שגרת החלפת הספרים במשך שבועות רבים. לאחר כשלושה חודשים, כאשר סקרנותה של אמי הלכה וגברה, היא פנתה שוב לשואל ואמרה לו "אולי תהיה מוכן עכשיו לומר לי עבור מי הספרים?"
עונה לה השואל, ששמו האמיתי אדון טריפוס ושהיה קצין משטרה, "אני מוכן לומר לך בתנאי שתשמרי את הסוד ושלא תגלי אותו לאיש. הספרים מיועדים לאדולף אייכמן!" (אדולף אייכמן היה באותה עת במעצר ובמהלך משפטו רצתה משטרת ישראל לשמור על שפיות דעתו באמצעות הספרים - ג.מ).
אמי, אסתר מאיר, חטפה שוק ואמרה לו "אינני יכולה לנגוע בספרים האלה, אל תחזיר לי אותם! אני מוכנה להמשיך ולתת לכם ספרים, תהא זאת תרומתי למדינת ישראל, אך גם אני וגם קוראיי, שרובם ככולם הם ניצולי שואה, לא מסוגלים לגעת בספרים אלה בהם נגע הצורר הנאצי ועל כן אין צורך שתחזיר לי אותם".
ואכן, מאותו יום ואילך, המשיכה אימי לתת למשטרת ישראל ספרים עבור הצורר, אך היא החליטה לנקום את נקמת העם היהודי ותושבי מדינת ישראל ע"י כך שמאותו יום ועד ליום הוצאתו להורג, שלחה לאייכמן ספרים שעסקו אף ורק בתולדות העם היהודי, תולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל. יהא זכרה ברוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם