שקד נגד נאור: נשיאת העליון רותמת את בג"ץ לפוליטיקה
האיום של נשיאת העליון על שרת המשפטים בעתירה לבג"ץ חסר תקדים. נאור מאשימה את שקד בשימוש פוליטי בסמכותה לדחות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אך מסתירה מהציבור שגם היא עצמה אינה מונעת משיקולים ענייניים
זוהי ככל הנראה ההתנגשות החריפה ביותר בין נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לבין שרת המשפטים איילת שקד. ויכוחים פומביים ראינו, דיוני וועדה למינוי שופטים שמתפוצצים ראינו, נשיאת משפט המאיימת על השרה הממונה בבג"ץ – את זה עוד לא ראינו. הרקע הוא זעמה של נאור על ההחלטה של שקד לעכב את כינוס הוועדה למינוי שופטים שאמורה לבחור באסתר חיות כנשיאה הבאה, עד אשר יגיעו הצדדים להסכמות בנוגע למינוי שני השופטים לבית המשפט העליון.
נשיאת העליון נאור עם השרה שקד בוועדה למינוי שופטים
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אין אני רואה הצדקה לדחות כשאין לכך סיבה עניינית נראית לעין", כתבה נאור לשקד, "נדמה כי הסיבה היחידה לשאיפה לדחות את ישיבת הוועדה היא שלא הצלחנו להגיע להסכמות בעניין זהות שני שופטי בית המשפט העליון שייבחרו במקום השופטים יורם דנציגר ואורי שוהם". במקביל הדליפה הנשיאה רמזים לתקשורת שלפיהם אם ארגון שמאל כלשהו יעתור לבג"ץ בנושא, היא תשקול לסנדל את שקד באמצעות צו שיפוטי.
זהו צעד חסר תקדים, שכן מדובר בניגוד עניינים מובהק ומשווע. הסמכות לכינוס ועדות סטטוטוריות הינה כלי שניתן בידי ראשי הוועדות בהתאם לחוק. סעיף 17 לחוק הפרשנות קובע במפורש שמי שהוא יו"ר ועדה קובע את סדר היום של הוועדה. החוק מתיר בידי היו"ר את קביעת השיקולים לכינוס הוועדה, ומאז ומעולם עשו ראשי וועדות בישראל שימוש פוליטי בסמכות הזו.
המושג 'שימוש פוליטי' איננו מילה גסה בהקשר הזה. משמעותו היא הבנה שזהו הכלי שלהם לקדם את המדיניות שלשמה נבחרו לתפקידם על ידי הציבור. רק לשם תזכורת, לבית הדין הגדול לא נבחרו דיינים במשך למעלה מעשור בשיטה זו בדיוק ובג"ץ לא צייץ. ככה זה בפוליטיקה הישראלית מאז ומעולם: כשיו"ר וועדה לא מצליח להגיע להסכמות הוא לא מכנס את הוועדה. נקודה.
הסיבה לדחייה היא אי הסכמה על מינוי השופטים לעליון. בית המשפט העליון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אם בג"ץ יתערב בפעם הראשונה דווקא במקרה הנוכחי זה יהיה חמור הרבה יותר, שכן בית המשפט אמור להיות גורם אובייקטיבי והוא לא יכול להתערב בסמכות השר כשזו נוגעת לתפקודו שלו עצמו. לכן האיום על השרה איננו אלא שימוש פוליטי טהור בכוח משפטי.
שקד הבינה שנאור טיפסה על עץ גבוה מדי ולמעשה הרימה לה להנחתה. היא הגיבה בתרגיל 'כיפה אדומה' משלה. במכתב התגובה ששלחה הודיעה כי הוועדה תכונס במועדה, קרי ב-18 ביולי, אולם הדיון בכינוס יוקדש לשאלת עקרון הסניוריטי. נשיאת העליון ושני שופטים נכבדים נוספים ייאלצו לשבת שעות ארוכות ולשמוע חרפתם. הם ייאלצו להאזין לדיונים מפורטים על צעד חוקתי שמבחינתם הוא קאזוס בלי, עילה למלחמה. את מכתבה חתמה שקד בהערה צינית במיוחד: "בטוחני שכפי שבעבר הגענו להסכמות, כך נגיע גם הפעם". פירוש רש"י: זהו מאבק עקרוני ואני לא הולכת למצמץ פה.
נאור צודקת בקביעה שהסיבה לאי כינוס הוועדה היא חוסר ההסכמה בנוגע לשופטים הבאים, אבל היא מסתירה מהציבור את העובדה שהיא פוסלת באופן שיטתי וגורף את כל המועמדים ששקד מציעה. זוהי בוודאי איננה התנהלות עניינית. את לא יכולה לעשות פוליטיקה מצדך ולהתלונן על פוליטיקה מהצד השני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם