תאהבו או לא, האקדמיה חייבת להיפתח לחרדים
כמה אנחנו מוכנים לוותר כדי לפתוח את המרחב הציבורי הכללי לקבוצות שעד היום נעדרו ממנו? המצב הנוכחי שבו האקדמיה סגורה לקבוצות כל כך רבות, ובהם החרדים, לא יכול להימשך
מאז פורסמה הנחיית המועצה להשכלה גבוהה להרחיב את התכנית לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה, זזתי באי נוחות בכל פעם שהנושא עלה לדיון.האם הפרדה מגדרית היא דבר מקובל, ובפרט כאשר אנו מדברים על המרחב הציבורי של ההשכלה הגבוהה? האם לחברה החרדית יש את הזכות לייצר לעצמה מרחבים נפרדים שבהם יוחלו הסטנדרטים שלה? כמה אנחנו מוכנים לוותר כדי לפתוח את המרחב הציבורי הכללי לקבוצות שעד היום נעדרו ממנו?
הרי מצד אחד, כולנו נסכים שיש חשיבות עליונה בשילוב חרדים בתעסוקה ובאקדמיה. על פי החלוקה הדמוגרפית של הדור הבא, חרדים עתידים להוות כרבע מאוכלוסיית ישראל. ברור כי המשך המצב הקיים, שבו חרדים לא זוכים להשכלה גבוהה ראויה ולא ממש משתלבים בשוק התעסוקה, עלול להביא לבעיה כלכלית של ממש. האם נוכל לשאת מצב שבו רבע מאזרחי המדינה מנועים מכניסה להשכלה הגבוהה - ובשל כך מכניסה לאפשרויות תעסוקה טובות? המצב שבו ההשכלה הגבוהה רחוקה שנות אור מתושבי בני ברק או מודיעין עלית, לא יכול להימשך.
המכללה החרדית ירושלים, אילוסטרציה. המטרה היא חברה ישראלית פתוחה ומכילה יותר.
אופיר דוד
מהצד השני, נושא ההפרדה המגדרית מעלה שתי בעיות עיקריות: האחת נוגעת לעצם ההפרדה המגדרית בתוך האקדמיה, והשניה נוגעת לאפליה שעלולה להיווצר כלפי מרצות: בעוד שמהמרצות נמנעת האפשרות להרצות בפני גברים במסלולים הנפרדים, למרצים הגברים מאופשר להרצות בפני סטודנטיות.
לגבי הבעיה הראשונה, נראה כי הגיע הזמן שנפנים שאנחנו, החילונים והמסורתיים, לא נמצאים כאן לבד. יחד איתנו חיה קבוצה לא קטנה, שנרצה או לא, דוגלת בהפרדה מגדרית. כמה שלא ניסינו לשכנע אותם - לא עזר: או שתהיה הפרדה, או שלא נגיע לאקדמיה, השיבו החרדים. גם ככה, גבר חרדי הפורש מחיי לימוד התורה לטובת תואר ראשון בכלכלה, משלם על כך מחיר חברתי לא פשוט. האם דווקא מקרה זה, שלא יוצר כפייה כלפי חילונים, הוא המקום להילחם בחרדים? או שמא דווקא ההזדמנות לקרב את המחנות, על ידי פתיחת ההשכלה הגבוהה גם לחרדים.
יאמרו הטוענים נגד כל סוג של הפרדה מגדרית, כי מדובר במדרון חלקלק. אך בפועל, חרדי המסיים את לימודיו האקדמיים יגיע למקום עבודה שאין בו הפרדה - מגדרית או מגזרית. ההפרדה בהשכלה תייצר שילוב בשלב התעסוקה. הלימודים האקדמיים יאפשרו לחרדים המתונים יותר לקבל לגיטימציה קהילתית לחיים משותפים יחד עם קהילות אחרות.
חרדים עובדים. חשיבות עליונה בשילוב חרדים בתעסוקה ובאקדמיה.
צילום: דודי ועקנין
כפתרון לבעיה השניה, אפליית המרצות, הציעה הפמיניסטית שגית פרץ-דרעי פתרון פרגמטי: ״המל"ג יחייב את המוסדות שמיישמים הפרדה מגדרית להעסיק אחוז מינימלי של מרצות נשים״, ובכך תיפתר בעיית אפליית המרצות. הבטחה של לפחות 50% תפתור לא רק את הבעיה של מרצות במסלולים הנפרדים, אלא באקדמיה בכלל, שמעניקה ייצוג-חסר לנשים בכל הקמפוסים באשר הם.
הייתי מאוד שמח שחרדים ילמדו יחד עם כל השאר ויתערבבו עם כולם כבר עכשיו. באופן כללי אנחנו צריכים לשאוף למרחב ציבורי שמצליח להכיל בתוכו אזרחים מכל הקבוצות והשבטים. אבל ברור שזה לא יקרה ביום אחד, ושכרגע כדי להתקדם לעבר חברה משולבת, יש לאפשר מסלולים נפרדים. האפשרות השניה היא טיפוח הגטואיזציה בחברה החרדית.
המרחב הציבורי בישראל לא יכול להיות מרחב ״חילוני״. עליו להיות מרחב פלורליסטי, שבו כל אחת מהקבוצות השונות מוצאת את מקומה. לפני מספר שנים, אוניברסיטה בטורקיה אסרה על סטודנטית דתיה לעטות כיסוי ראש, ובכך מנעה ממנה את האפשרות לזכות להשכלה גבוהה. עלינו לברוח מהגישה הזו מכל וכל.
לטווח הקצר ניתן למצוא פתרונות יצירתיים כדי לאפשר את שילוב החרדים בכל מקום שרק ניתן. לטווח הארוך עלינו להבין שהמטרה היא חברה ישראלית פתוחה ומכילה יותר. כך או אחרת, המצב הנוכחי שבו האקדמיה סגורה לקבוצות כל כך רבות, ובהם החרדים, לא יכול להימשך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם