ראשי » חדשות » דעות

ח"כ ילין טועה כשהוא יוצא נגד הרכבת מתל אביב לב"ש

בנגב יש מי שמודאגים מכך שהרכבת המהירה מתל-אביב תגרום לאנשי הקבע להישאר לגור במרכז. החשש הזה מבטא תפיסה מעוותת

אחת האמירות הפחות חכמות שנשמעו במסגרת 'יום הנגב' שהתקיים השבוע בכנסת, הושמעה דווקא מפי תושב הנגב ח"כ חיים ילין, איש קיבוץ נחל-עוז שבנגב המערבי. במסגרת דיון של הוועדה לביקורת המדינה על מעבר צה"ל דרומה, אמר ילין שההשקעה שנעשתה ברכבת מהירה לנגב היא "כשל תפיסתי". "אמרתי לשר התחבורה ישראל כץ שקו רכבת מתל-אביב לבאר-שבע בפחות משעה, יגרום לכך שאנשי הקבע שבסיסיהם עוברים לנגב יישארו לגור במרכז הארץ וייסעו מדי בוקר לעבודתם בנגב ברכבת מהירה".
 
האמירה הזו משקפת תפיסה מעוותת משתי בחינות. ראשית, מפני שהיא רואה את קו הרכבת ככזה שנועד לשרת קודם כול את תושבי המרכז שצריכים להגיע לנגב. רכבת מהירה בין תל-אביב לבאר-שבע מיועדת לתושבי הנגב לא פחות מאשר לתושבי המרכז. מגיע לתושבי באר-שבע לנסוע בפחות משעה לתל-אביב, בלי שום קשר למעבר צה"ל דרומה.

אבל הטעות החמורה יותר של ילין היא בתפיסתו את מעבר צה"ל כהזדמנות להכריח תושבים מהמרכז לעבור דרומה. אלפי אנשי הקבע שבסיסיהם עתידים לעבור לנגב צריכים לעבור לנגב מתוך רצון ובחירה, ולא מתוך אילוץ של שינוי במקום העבודה שנכפה עליהם. אם הנגב יציע למשרתי הקבע איכות חיים, חינוך טוב, שירותי בריאות מתקדמים ומקומות עבודה לבני הזוג, הם יעברו אליו בלי קשר לזמן הנסיעה ברכבת.

טוב שבדיוני הוועדות נכחו גם חברי כנסת נוספים, תושבי הנגב, שהשמיעו קול אחר. ח"כ מאיר כהן, ראש עיריית דימונה לשעבר, אמר בכנות שמעברם של אנשי הקבע דרומה הוא לא הדבר שהכי מטריד אותו כתושב הנגב. "כראשי רשויות חשבנו קודם כול מה צה"ל יכול להביא איתו לנגב בהיבט האזרחי, ומהם ארגזי הכלים שנוכל לקבל לטובת התושבים שלנו בתחום התעשייה, חיזוק הרפואה, החינוך ושעות הפנאי". גם ח"כ טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד לשעבר, הצטרפה לקולו של כהן ואמרה שהמטרה המרכזית היא לחזק את הנגב, ומעברם של חלק מאנשי הקבע דרומה יהיה רק תוצאה נלווית לכך.

כהן (יש עתיד) ופלוסקוב (כולנו), המכהנים שניהם גם כסגני יו"ר הכנסת, העניקו את חסותם ל'יום הנגב' שהוקדש כולו לדיוני ועדות בנושאים שונים הקשורים לחבל הארץ הדרומי, ונחתם באירוע חגיגי בהשתתפות ראשי הרשויות בנגב. השותפים של חברי הכנסת לארגון היום היו אנשי 'מועצת הנגב', ארגון הגג הרב-מגזרי של הנגב שהוקם לפני כשנתיים במטרה ליצור התארגנות אזרחית שתעצים את הכוחות הפועלים באזור ותחבר אותם.
 
אנשי המועצה יזמו את 'יום הנגב' בעיקר כדי לקדם נושאים שמעסיקים אותם במהלך כל השנה. והם הגיעו מוכנים. לקראת הדיונים הם הוציאו דו"ח מיוחד יחד עם 'המרכז להעצמת האזרח', הבוחן את מידת המימוש של החלטות ממשלה מרכזיות הנוגעות לפיתוח הנגב שהתקבלו בין השנים 2013-2015. מחברי הדו"ח סוקרים בהרחבה את יישומן של ארבע החלטות ממשלה גדולות ומקיפות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל בשנים אלו, ומוצאים כי 50% מסעיפי הביצוע לא הושלמו, 16% לא יושמו כלל ו-34% בוצעו באופן חלקי בלבד.

יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, הביע דאגה מהממצאים. "לצערנו אנחנו מגלים פעם אחר פעם שהממשלה טובה מאוד בקבלת החלטות אך נכשלת ביישום ובביצוע", אמר אטלן. "זה קורה בין היתר בגלל ניסוח מרושל של סעיפי החלטה שמייצר ויכוחים ופרשנויות, מהווה חסם גדול למימוש ההחלטה ופוגע מהותית ביישומה. בזמן שהבירוקרטיה חוגגת - תושבי הנגב, והמדינה כולה, נפגעים".

את אחד הנתונים המעניינים, שמסביר לא מעט את מצב מערכת הבריאות בפריפריה, סיפק יהודה רון, סמנכ"ל בכיר וראש המנהל לתכנון בינוי ופיתוח מוסדות רפואה במשרד הבריאות. רון דיבר במסגרת דיון מיוחד בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, שעסק במצב הרפואה בדרום.
 

"בשנת 1973 הגעתי לעבוד באגף התקציבים באוצר", סיפר רון. "תקציבי הפיתוח בתחום הבריאות היו אז 33% מתקציב משרד הבריאות. היום, כארבעים שנה אחרי, תקציב הפיתוח מהווה רק 3% מתקציב המשרד". במונחים של היום, הסביר רון, הושקעו אז כחמישה מיליארד שקלים בשנה, בתוספת מיטות ובבניית בתי חולים חדשים. היום, כשהצרכים גדולים הרבה יותר, מוקצבים רק 500 מיליון שקלים בשנה לתחום הזה, בכל הארץ. יש מחסור אדיר בתקציבים, ואת האצבע המאשימה, טוען רון, לא צריך להפנות לשר הבריאות אלא למשרד האוצר. "אני מקנא בשר התחבורה ישראל כץ על המיליארדים שהוא משיג לתשתיות התחבורה. בסופו של דבר זה עניין של סדרי עדיפויות".

כל הנוכחים בדיון הסכימו שסוגיית הבריאות היא אחת הסוגיות הבוערות ביותר בנגב. גם ההתפתחות המואצת והמרשימה של בית החולים 'סורוקה' ורמת השירות בו ההולכת ומשתפרת, רחוקות מלספק את צורכיהם של קרוב למיליון התושבים בדרום הארץ. כל עוד הנגב נמצא בתחתית טבלת מספר המיטות ל-100 אלף נפש, ובתחתית טבלת מספר הרופאים והאחיות, אי אפשר יהיה לספק לתושבים באזור את אותם שירותי בריאות שניתנים במרכז הארץ.

ממשלת ישראל כבר החליטה על הקמת בית חולים ציבורי חדש ונוסף בבאר-שבע, אבל הדו"ח שהנפיקה מועצת הנגב מגלה שההחלטה רחוקה מאוד מיישום. השטח שאותר בעבור בית החולים נמצא לא מתאים, ונדרש תהליך של שינוי תב"ע. נכון להיום, ועדת היגוי שהוקמה מגבשת מודל הפעלה ומימון לבית החולים החדש, אבל טרם הוקצו תקציבים ועדיין לא קמה ועדת מכרזים להוצאת מכרז שיאתר מפעיל ציבורי לבית החולים. חברי הכנסת הדרומיים שנכחו בדיון השבוע העריכו שעל פי קצב ההתנהלות הנוכחי יידרשו עוד כ-15 שנים עד לפתיחתו של בית החולים השני בבאר-שבע. המספר המייאש הזה עוד יכול להשתנות, בעיקר אם במשרד האוצר ישתנו סדרי העדיפויות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אלישיב רייכנר

עיתונאי במקור ראשון. תושב ירוחם. כתב כמה ספרים, אבל מי סופר?

לכל הטורים של אלישיב רייכנר